Page 220 - josephus volume one
P. 220

‫ויונח תיב‬

          ‫המקדש ומי הקימו‪ .‬העובדה שיוספוס בחר לתקן ולשנות כמעט כל מה שכתב במלחמת שעה שתיאר‬
          ‫את הקמת המקדש בקדמוניות מעידה כנראה שבמשך השנים הוא שינה את דעתו על ייסוד המקדש‪,‬‬
          ‫ייתכן משום שהגיע לידיו מידע חדש‪ .‬ברור שמידע זה לא כלל תיאור מפורט ומהימן של היחסים בין‬
          ‫הכוהנים הגדולים חוניו השלישי‪ ,‬יסון אחיו ומנלאוס ממשמר בלגה (כפי שאנו למדים מספר מק"ב)‪ .‬אילו‬
          ‫היה מידע כזה מצוי בידי יוספוס‪ ,‬הוא היה יודע שמנלאוס לא היה אחיהם של שני הכוהנים הגדולים‬
          ‫שנזכרו קודם‪ ,‬ולא היה מעלה השערה מופרכת‪ ,‬ששני אחים ‪ -‬חוניו השלישי ומנלאוס ‪ -‬נקראו באותו‬
          ‫השם‪ .‬כשכתב את קדמוניות השתמש יוספוס במק"א לתיאור מרד החשמונאים‪ .‬מכיוון שבספר זה אין‬

            ‫זכר לייסוד בית חוניו‪ ,‬יש לשער שמידע על ייסוד המקדש הגיע ליוספוס ממקור אחר שאינו ידוע לנו‪.‬‬
          ‫על רקע התיאורים הסותרים בשני חיבוריו של יוספוס את מקדש חוניו והקמתו ‪ -‬המייסד הוא‬
          ‫אחר‪ ,‬סיבת ההקמה שונה‪ ,‬ותיאוריו של המקדש אינם עולים בקנה אחד ‪ -‬בולט קיומו של מרכיב זהה‬
          ‫בשני החיבורים‪ .‬בשניהם טוען יוספוס‪ ,‬במלחמת בשם עצמו (מלח' ז ‪ )432‬ובקדמוניות בשם חוניו (קדמ'‬
          ‫יג ‪ ,)71 ,68‬לקיומה של נבואה עתיקה בספר ישעיהו‪ ,‬שמקדש יהודי עתיד לקום ממש במקום שבו קם‬
          ‫לימים מקדש חוניו‪ .‬בקדמ' יג משתמש חוניו בנבואה זו (שאותה הוא מצטט כמעט מילה במילה מתרגום‬
          ‫השבעים כפי שהגיע לידינו) כדי לשכנע את תלמי המלך לתת לו את החלקה שבה התעתד לבנות את‬
          ‫המקדש‪ ,‬והנבואה היא אף הקלף המשכנע ביותר שיש באמתחתו של חוניו‪ ,‬כפי שתשובת המלך מעידה‪.‬‬
          ‫אין זה מפתיע שיוספוס משתמש בטיעון כזה בקדמוניות‪ ,‬שכן בחיבור זה הוא שב וטוען שמלכים‬
          ‫זרים ידעו שנביאי ישראל חזו מראש את מעשיהם‪ .‬כך לגבי כורש‪ ,‬שלאחר הצהרתו טוען יוספוס‪' :‬את‬
          ‫הדברים האלה ידע כורש מתוך קריאה בספר הנבואה שהניח אחריו ישעיהו מאתים ועשר שנה קודם‬
          ‫לכן' (קדמ' יא ‪ .)5‬לגבי אלכסנדר מוקדון קובע יוספוס‪' :‬כשהראו לו את ספר דניאל בו אמר (הנביא)‬
          ‫שאחד מן ההלנים יהרוס את מלכות הפרסים‪ ,‬אמר בלבו שהוא האיש המיועד ושמח' (קדמ' יא ‪   .)337‬‬
          ‫אף הפסוק מישעיהו המנבא הקמת מזבח במצרים מושמע באוזני המלך תלמי פילומטור בקדמוניות‬
          ‫היהודים‪ .‬ואולם העובדה שאף במלחמת נזקק יוספוס לפסוק זה מפתיעה‪ .‬הזכרת הנבואה כאן נראית‬
          ‫תוספת של יוספוס אגב אורחא‪ ,‬לאחר שסיים את כתיבת התיאור כולו‪' :‬דרך אגב‪ ,‬הייתה נבואה עתיקה‬
          ‫שנאמרה שש מאות שנה לפני כן; ישעיהו היה שם האיש אשר הגיד מראש שאיש יהודי יבנה את‬
          ‫המקדש הזה במצרים' (מלח' ז ‪ .)432‬הופעתו של הפסוק מישעיהו גם בגרסת מלחמת מלמדת שהקשר‬
          ‫בין הפסוק הזה לבין מקדש חוניו היה הדוק יותר מאשר שני הקשרים האחרים בין אירועים היסטוריים‬
          ‫לבין פסוקים נבואיים שיוספוס נזקק להם בקדמוניות בלבד‪ .‬יותר מזה‪ ,‬פסוקים אלה ‪ -‬ישעיהו יט‬
          ‫‪ - 19–18‬מצוטטים גם אצל חז"ל בסיפור הקמת מקדש חוניו‪ ,‬ומהווים בפני עצמם בעיה טקסטואלית‬
          ‫במקרא עצמו‪ ,‬המעידה‪ ,‬לדעת חוקרים‪ ,‬שמקדש חוניו והפולמוס סביבו ניצבו לנגד עיני קובעי נוסח‬

                                                                                               ‫המסורה של ספר ישעיהו‪.‬‬

                                                                                          ‫ישעיהו יט ‪19 –18‬‬

          ‫ישעיהו יט הוא 'משא מצרים'‪ ,‬כלומר נבואת החורבן של ישעיהו הראשון על ארץ זו‪ .‬הוא נפתח כמו יתר‬
          ‫'משאות' החורבן כנגד הגויים בישעיהו‪ ,‬אך סופו חורג מן הדגם המצוי בפרקי ה'משא'‪ .‬חלקו השני של‬
          ‫ישעיהו יט בנוי מחמש פסקאות המתחילות במילים 'ביום ההוא'‪ ,‬ושתיים מהן (פסוקים ‪ 18‬ו־‪)23–19‬‬

                                                                         ‫‪ 	40‬ועוד על נבואה זו ראו גם בערך הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון‪.‬‬

‫‪209‬‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225