Page 216 - josephus volume one
P. 216
ויונח תיב
.1בשנת 1968הציע מ' דלקור שהסופר היהודי־הלניסטי ארטפנוס כתב תעמולה התומכת בבית חוניו
ובכוהניו .דלקור סבר כך משום שארטפנוס מתאר את מקום נישואיהם של יוסף ואסנת ,את מקום מגורי
יעקב כשבא למצרים ואת מקום חלק ממעשי הנפלאות של משה בעיר הליופוליס ,הלוא היא העיר
שבה ייסד חוניו את מקדשו .
.2בשנת 1974טען ג'ון קולינס שחזון הסיבילה השלישית (היהודית) ,שוודאי נכתב במצרים ,בימיו של
תלמי פילומטור כנראה ,הוא תוצר של חוגים המקורבים לבית חוניו .הוא הגיע למסקנה זו בהסתמך
על אופייה הלוקל־פטריוטי של הנבואה ,המשולב באידאולוגיה מקדשית מובהקת.
. 3בשנת 1996הציע גדעון בוהק ,שהרומן ההלניסטי 'יוסף ואסנת' חובר בארץ חוניו ,על סמך תיאור
מיקום האירועים בהליופוליס ועל סמך פרטים ספרותיים נוספים .
. 4לאחרונה הציע מרון פיוטרקובסקי שגם ספר מקבים ג מקורו בארץ חוניו .בספר זה מתוארת רדיפת
היהודים בידי תלמי הרביעי פילופטור ( 203–222לפה"ס) .יוספוס מתאר את אותם המאורעות (כליאת
היהודים בהיפודרום ,ההחלטה לשסות בהם פילים שיכורים ואף נס הצלה שהתרחש) בימי שלטונו של
תלמי השביעי פיסקון ,כחמישים שנה מאוחר יותר ( 116–145לפה"ס) .בתיאורו של יוספוס ממלא חוניו
(כשר צבא) תפקיד מרכזי בהצלת היהודים (נ"א ב .)55–49לאור זה טען פיוטרקובסקי ,שלחוניו ומקורביו
היה ודאי עניין לספר סיפור דוגמת זה המופיע במקבים ג .
המניע המשותף לכל ההצעות דלעיל -ארכאולוגיות ,פפירולוגיות וספרותיות -הוא התחושה
שבית חוניו היה בעל חשיבות גדולה בהרבה ממה שעולה מקריאה במקורות שברשותנו.
יוספוס ומקורותיו
חשיבותו של מקדש חוניו בעיני יוספוס מתגלה ,כפי שהראו חוקרים ,במיקומו הספרותי הדרמטי
במלחמת היהודים כמעין מסגרת ספרותית ( )inclusioלחיבור כולו .לאחר הקדמתו הארוכה ,האירוע
הראשון שמתאר יוספוס בחיבור זה הוא דווקא הקמת מקדש חוניו (מלח' א .)33–31תיאור זה מסתיים
בהבטחה של יוספוס לשוב ולדון במקדש זה בהמשך דבריו ('על כך אשוב ואספר במקום המתאים').
הבטחה זו מתקיימת בסופו של הספר האחרון של מלחמת היהודים .לאחר מפלת מצדה ,כך מספר
יוספוס ,ברחו סיקריים לאלכסנדריה ועוררו שם מהומות רבות .לאחר שנתפסו ,עונו והומתו ,החליט
ראו הולדיי ,פרגמנטים ,א ,עמ' .222 ,210 ,208 ,206 23
דלקור ,מקדש חוניו ,עמ' .202–201 2 4
2 5
קולינס ,סיבילות ,עמ' .94–93 ,55–48 2 6
בוהק ,יוסף ואסנת; ולאחרונה חכם ,יוסף ואסנת. 2 7
פיוטרקובסקי ,מקבים ג .חוקר אחד אפילו זיהה את סיפור בית טוביה ,המופיע בספר יב של קדמוניות של יוספוס
( ,236–228 ,222–158ובסעיפים 240–239נזכרים בני טוביה כתומכי מנלאוס; הם נזכרים גם במלח' א ,31אם כי כאויבי 2 8
חוניו) ,כחיבור שכתב חוניו הרביעי כתעמולה למקדשו ולמדיניות שנקט ,וראו גולדשטיין ,אגדות בית טוביה.
על כך העירו למשל גרואן ,מקור ומטרות ,עמ' ' :48אכן [פרשת בית חוניו] ממסגרת באופן נאה את החיבור כולו';
טיילור ,מקדש שני ,עמ' ' :298יוספוס ממסגר את דיווחו על המרד היהודי ...באמצעות סיפור ייסוד מקדש חלופי במצרים
בידי הכוהן הגדול חוניו השלישי' .הטה ,היכן בית חוניו? עמ' ' :181ידוע היטב שיוספוס פותח את מלחמת היהודים
בהתייחסות לארץ חוניו הרביעי ומסיים את הכרך האחרון של מלחמת היהודים בהתייחסות לחורבן מקדש זה' .איש
מהחוקרים לא הציע הסבר לתופעה.
205
