Page 216 - josephus volume one
P. 216

‫ויונח תיב‬

         ‫‪ 	.1‬בשנת ‪ 1968‬הציע מ' דלקור שהסופר היהודי־הלניסטי ארטפנוס כתב תעמולה התומכת בבית חוניו‬
         ‫ובכוהניו‪ .‬דלקור סבר כך משום שארטפנוס מתאר את מקום נישואיהם של יוסף ואסנת‪ ,‬את מקום מגורי‬
         ‫יעקב כשבא למצרים ואת מקום חלק ממעשי הנפלאות של משה בעיר הליופוליס‪    ,‬הלוא היא העיר‬

                                                                                         ‫שבה ייסד חוניו את מקדשו‪   .‬‬
         ‫‪ 	.2‬בשנת ‪ 1974‬טען ג'ון קולינס שחזון הסיבילה השלישית (היהודית)‪ ,‬שוודאי נכתב במצרים‪ ,‬בימיו של‬
         ‫תלמי פילומטור כנראה‪ ,‬הוא תוצר של חוגים המקורבים לבית חוניו‪    .‬הוא הגיע למסקנה זו בהסתמך‬

                               ‫על אופייה הלוקל־פטריוטי של הנבואה‪ ,‬המשולב באידאולוגיה מקדשית מובהקת‪.‬‬
         ‫‪ .	 3‬בשנת ‪ 1996‬הציע גדעון בוהק‪ ,‬שהרומן ההלניסטי 'יוסף ואסנת' חובר בארץ חוניו‪ ,‬על סמך תיאור‬

                                                ‫מיקום האירועים בהליופוליס ועל סמך פרטים ספרותיים נוספים‪   .‬‬
         ‫‪ .	4‬לאחרונה הציע מרון פיוטרקובסקי שגם ספר מקבים ג מקורו בארץ חוניו‪ .‬בספר זה מתוארת רדיפת‬
         ‫היהודים בידי תלמי הרביעי פילופטור (‪ 203–222‬לפה"ס)‪ .‬יוספוס מתאר את אותם המאורעות (כליאת‬
         ‫היהודים בהיפודרום‪ ,‬ההחלטה לשסות בהם פילים שיכורים ואף נס הצלה שהתרחש) בימי שלטונו של‬
         ‫תלמי השביעי פיסקון‪ ,‬כחמישים שנה מאוחר יותר (‪ 116–145‬לפה"ס)‪ .‬בתיאורו של יוספוס ממלא חוניו‬
         ‫(כשר צבא) תפקיד מרכזי בהצלת היהודים (נ"א ב ‪ .)55–49‬לאור זה טען פיוטרקובסקי‪ ,‬שלחוניו ומקורביו‬

                                                         ‫היה ודאי עניין לספר סיפור דוגמת זה המופיע במקבים ג‪   .‬‬
         ‫המניע המשותף לכל ההצעות דלעיל ‪ -‬ארכאולוגיות‪ ,‬פפירולוגיות וספרותיות ‪ -‬הוא התחושה‬

                        ‫שבית חוניו היה בעל חשיבות גדולה בהרבה ממה שעולה מקריאה במקורות שברשותנו‪.‬‬

                                                                              ‫יוספוס ומקורותיו‬

     ‫חשיבותו של מקדש חוניו בעיני יוספוס מתגלה‪ ,‬כפי שהראו חוקרים‪ ,‬במיקומו הספרותי הדרמטי‬
     ‫במלחמת היהודים כמעין מסגרת ספרותית (‪ )inclusio‬לחיבור כולו‪    .‬לאחר הקדמתו הארוכה‪ ,‬האירוע‬
     ‫הראשון שמתאר יוספוס בחיבור זה הוא דווקא הקמת מקדש חוניו (מלח' א ‪ .)33–31‬תיאור זה מסתיים‬
     ‫בהבטחה של יוספוס לשוב ולדון במקדש זה בהמשך דבריו ('על כך אשוב ואספר במקום המתאים')‪.‬‬
     ‫הבטחה זו מתקיימת בסופו של הספר האחרון של מלחמת היהודים‪ .‬לאחר מפלת מצדה‪ ,‬כך מספר‬
     ‫יוספוס‪ ,‬ברחו סיקריים לאלכסנדריה ועוררו שם מהומות רבות‪ .‬לאחר שנתפסו‪ ,‬עונו והומתו‪ ,‬החליט‬

                                                                                ‫ראו הולדיי‪ ,‬פרגמנטים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.222 ,210 ,208 ,206‬‬   ‫‪	23‬‬
                                                                                                  ‫דלקור‪ ,‬מקדש חוניו‪ ,‬עמ' ‪.202–201‬‬  ‫‪2	 4‬‬
                                                                                                                                   ‫‪2	 5‬‬
                                                                                               ‫קולינס‪ ,‬סיבילות‪ ,‬עמ' ‪.94–93 ,55–48‬‬  ‫‪2	 6‬‬
                                                                                  ‫בוהק‪ ,‬יוסף ואסנת; ולאחרונה חכם‪ ,‬יוסף ואסנת‪.‬‬      ‫‪2	 7‬‬
     ‫פיוטרקובסקי‪ ,‬מקבים ג‪ .‬חוקר אחד אפילו זיהה את סיפור בית טוביה‪ ,‬המופיע בספר יב של קדמוניות של יוספוס‬
     ‫(‪ ,236–228 ,222–158‬ובסעיפים ‪ 240–239‬נזכרים בני טוביה כתומכי מנלאוס; הם נזכרים גם במלח' א ‪ ,31‬אם כי כאויבי‬                     ‫‪2	 8‬‬
                ‫חוניו)‪ ,‬כחיבור שכתב חוניו הרביעי כתעמולה למקדשו ולמדיניות שנקט‪ ,‬וראו גולדשטיין‪ ,‬אגדות בית טוביה‪.‬‬
     ‫על כך העירו למשל גרואן‪ ,‬מקור ומטרות‪ ,‬עמ' ‪' :48‬אכן [פרשת בית חוניו] ממסגרת באופן נאה את החיבור כולו';‬
     ‫טיילור‪ ,‬מקדש שני‪ ,‬עמ' ‪' :298‬יוספוס ממסגר את דיווחו על המרד היהודי‪ ...‬באמצעות סיפור ייסוד מקדש חלופי במצרים‬
     ‫בידי הכוהן הגדול חוניו השלישי'‪ .‬הטה‪ ,‬היכן בית חוניו? עמ' ‪' :181‬ידוע היטב שיוספוס פותח את מלחמת היהודים‬
     ‫בהתייחסות לארץ חוניו הרביעי ומסיים את הכרך האחרון של מלחמת היהודים בהתייחסות לחורבן מקדש זה'‪ .‬איש‬

                                                                                                ‫מהחוקרים לא הציע הסבר לתופעה‪.‬‬

‫‪205‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221