Page 212 - josephus volume one
P. 212

‫ויונח תיב‬

                                                  ‫בבלי‪ ,‬מנחות‬                                    ‫ירושלמי‪ ,‬יומא‬
                                                                                                                    ‫‪4‬‬
                     ‫לאחר הרגל חלה שבעת ימים ומת‪ .‬ונמנעו‬
                                    ‫אחיו הכהנים מלברך בשם‪.‬‬      ‫‪ 5‬אמרו לו‪ :‬למי נמנה אחריך? אמ' להן‪ :‬הרי נחוניון‬
                                                                             ‫בני לפניכם‪ .‬הלכו ומינו את נחוניון‪.‬‬
              ‫בשעת פטירתו אמ' להם‪ :‬חוניו בנו ישמש תחתיו‪.‬‬
                                                                ‫‪ 6‬וקינא בו אחיו והלך והלבישו ()‌לה וחגרו צ‌(ו‌)צל‪.‬‬
             ‫נתקנא בו אחיו שמעי שהיה גדול ממנו שתי שנים‬
             ‫ומחצה‪ .‬אמ' לו‪ :‬בא ואלמדך סדר עבודה‪ .‬הלבישו‬             ‫‪ 7‬אמ' להן‪ :‬ראו מה נדר לאהובתו‪ .‬אמ' לה‪ :‬לכש ‌א[ש]‌מש‬
                                                                ‫בכהונה גדולה אלבש נקלה שליך ואחגור בצ‌(ו)‌לצל שליך‪.‬‬
                ‫באונקלי וחגרו בצילצול והעמידו אצל המזבח‪.‬‬
                                                                   ‫בדקו את הדברים ולא מצאו‪ 2.‬אמרו‪{ :‬אותו}‌‪ 3‬משם‬                                    ‫‪8‬‬
                ‫אמ' להם לאחיו הכהנים‪ :‬ראו מה נדר זה וקיים‬       ‫ברח להר־המלך‪ .‬משם ברח לאלכסנדריאה ועמד ובנה‬
           ‫לאהובתו‪ :‬אותו היום שאשמש בכהונה גדולה אלבש‬
                                                                    ‫שם מזבח‪ .‬וקרא עליו את הפסוק הזה 'ביום ההוא‬
                      ‫באונקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי‪.‬‬             ‫יהיה מזבח לי'י בתוך ארץ מצרים' (יש' יט ‪.)19‬‬

     ‫בקשו אחיו הכהנים להורגו‪ .‬רץ מפניהם ורצו אחריו‪ .‬והלך‬        ‫‪ 9‬והרי הדברים קל וחומ'‪ .‬ומה אם זה שברח‬
     ‫לאכסנדריא של מצרים‪ .‬ובנה מזבח והעלה עליו לשם ע"ז‪.‬‬          ‫מן השררה‪ ,‬ראו היאך נחזר עליה בסוף‪ ,‬מי‬

                  ‫וכששמעו חכמ' בדבר אמרו‪ :‬מה זה שלא ירד‬             ‫שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה‪.‬‬
                         ‫לה כך‪ ,‬היורד לה על אחת כמה וכמה‪.‬‬
                                                                ‫‪ 10‬תני‪ :‬זו דברי ר' מאיר‪.‬‬
                                                 ‫דברי ר' מאיר‪.‬‬   ‫ר' יהודה או'‪ :‬לא כי‬
                           ‫אמ' לו ר' יהוד'‪ :‬לא כך היה מעשה‪.‬‬
                                                                ‫‪ 11‬אלא מינו את שמעון‪ .‬וקינא בו נחונייון אחיו‪.‬‬
             ‫אלא‪ :‬לא קיבל עליו חוניו‪ ,‬שהיה שמעי אחיו גדול‬                 ‫והלך והלבישו נקלה וחגרו צ‌(ו‌)צל‪.‬‬
                ‫ממנו שתי שנים ומחצה‪ .‬ואע"פ נתקנא בו חוניו‬
                                                                ‫‪ 12‬אמ' להן‪ :‬ראו מה נדר לאהובתו {כול' היך קדמייא‪.}4‬‬
              ‫בשמעי‪ .‬אמ' לו‪ :‬בו ואלמדך סדר עבודה‪ .‬הלבישו‬
                 ‫באנקלי וחגרו בצילצול והעמידו אצל המזבח‪.‬‬                                                                                           ‫‪13‬‬

                ‫אמ' להם לאחיו הכהנים‪ :‬ראו מה נדר זה וקיים‬
                  ‫לאהבתו‪ :‬אותו היום שא‌[ש‌]מש בכהונה גדולה‬
                ‫אלבש באנקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי‪.‬‬

       ‫בקשו אחיו הכהנים להורגו‪ .‬סח להם כל המאורע‪ .‬בקשו‬
            ‫להורגו את חוניו‪ .‬רץ מפניהם ורצו אחריו‪ .‬רץ לבית‬
           ‫המלך ורצו אחריו‪ .‬כל הרואה אותו אומ'‪ :‬זה הוא‪ .‬זה‬
           ‫הוא‪ .‬הלך לאלכסנדריא של מצר' ובנה מזבח והעלה‬

        ‫עליו לשם מזבח‪ 5,‬שנ'‪' :‬והיה ביום ההוא יהיה מזבח י"י‬
         ‫בת' ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה לי"י' (יש יט ‪.)19‬‬

‫‪201‬‬  ‫יש דמיון מעניין בין ביטוי זה לבין ביטוי המצוי דווקא בבבלי בסיפור הקרע בין ינאי המלך והפרושים (ראו בערך הקרע עם הפרושים)‪.‬‬                      ‫	‪2‬‬
     ‫לאחר שאחד החכמים טפל על ינאי את האשמה שהייחוס שלו פגום‪ ,‬שכן אמו הייתה שבויה‪ ,‬מסופר‪' :‬ויבקש הדבר ולא נמצא ויבדלו‬
                                                                                                                                                   ‫‪	3‬‬
                 ‫חכמי ישראל בזעם'‪ .‬מעניין שכאן‪ ,‬בסיפור נחוניון‪ ,‬מופיע ביטוי ייחודי זה בגרסת הירושלמי‪ ,‬ודווקא בגרסת הבבלי הוא נעדר‪.‬‬                 ‫‪	4‬‬
                                                                                                 ‫המילה נמצאת בכ"י ליידן‪ ,‬אבל נמחקה בידי מגיה א‪.‬‬    ‫‪	5‬‬

     ‫תרגום‪' :‬הכול כמו הראשון'‪ .‬זו תוספת מעתיק שקטע את העתקתו‪ ,‬דילג על קטע זהה למה שנאמר לפני כן‪ ,‬והפנה את הקורא לקטע‬
                                                                                                                       ‫הראשון במקום להעתיקו שנית‪.‬‬

                                                               ‫בקטע הגניזה ניו יורק קולומביה ‪ X893IN Z64‬ובדפוס ונציה 'לשם (לשום) שמים'‪.‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217