Page 213 - josephus volume one
P. 213

‫בבלי‪ ,‬מנחות‬                                            ‫ןליא לט‬

‫וכששמע' חכמ' בדבר אמרו‪ :‬ומה זה שברח ממנה‬                                      ‫ירושלמי‪ ,‬יומא‬
       ‫כך‪ ,‬המבקש לירד לה על אחת כמה וכמה‪.‬‬
                                                ‫‪ 14‬והרי הדברים קל וחומ'‪ .‬ומה אם מי שלא נכנס‬
                                                  ‫לשררה‪ ,‬ראו היאך העשיא את יש' לע'ז‪ ,‬מי‬
                                                       ‫שהוא נכנס ויוצא על אחת כמה וכמה‪.‬‬

                                                                           ‫הרקע ההיסטורי‬

‫בית חוניו היה מקדש יהודי שהקים במצרים כוהן ושמו חוניו (‪ )Ὀνίας‬מבית צדוק סמוך למרד‬
‫החשמונאים ‪ -‬זמן מה לפניו‪ ,‬במהלכו או מעט אחריו‪ .‬בית צדוק היה משפחת הכהונה שעמה נמנו‬
‫כל הכוהנים הגדולים מראשית ימי הבית השני (קדמ' כ ‪ ,)234–231‬ולפחות על פי טענת יוספוס‪ ,‬אף‬
‫כל ימי הבית הראשון‪ ,‬שכן הם ראו בצדוק הכוהן מימי דוד ושלמה את אבי אביהם (קדמ' י ‪.)153–152‬‬
‫כוהנים מבית צדוק חדלו לשמש במשרה זו‪ ,‬לפי מק"ב ד ‪ ,23‬כאשר מנלאוס (כוהן ממשפחת בלגה או‬
‫סתם ישראל משבט בנימין  )‪ ,‬קנה בכסף בשנת ‪ 172‬לפה"ס את הכהונה הגדולה מאת אנטיוכוס אפיפנס‪.‬‬
‫מאורע זה היה לדעת חוקרים רבים אות הפתיחה במאורעות שהובילו למרד החשמונאים‪ .‬לכאורה‬
‫היה מקום לצפות שכוהנים מבני צדוק ישובו לשמש בקודש עם שוך המרד והניצחון על הסלווקים‪ ,‬אך‬
‫הדברים התגלגלו אחרת‪ ,‬ובשנת ‪ 153‬מינה המלך הסלווקי אלכסנדר באלאס את יונתן החשמונאי לכוהן‬
‫גדול בירושלים (מק"א י ‪ )20‬ואחריו‪ ,‬בשנת ‪ ,142‬זכה שמעון אחיו להכרת המלך דמטריוס בכהונתו‬
‫הגדולה‪ ,‬ובשנת ‪ 140‬שבה ואישרה זאת אספת עם יהודית (מק"א יד ‪ .)41 ,35‬מאותה שעה נהפך בית‬
‫צדוק לאופוזיציה‪ ,‬לעתים פעילה‪ ,‬לעתים סבילה‪ ,‬לחשמונאים‪ .‬אופוזיציה זו התגשמה תחילה בדמותם‬
‫של הצדוקים‪ ,‬שעל פי ההנחה הרווחת נקראו על שם צדוק והתנגדו לחשמונאים‪ .‬ואולם כדור לאחר‬
‫המרד חברו הצדוקים אל החשמונאים‪   .‬גם כת מדבר יהודה‪ ,‬במגילותיה שהתגלו בקומראן‪ ,‬קבעה ש'בני‬
‫צדוק הכהנים' הם מנהיגיה הלגיטימיים‪   .‬רבים החוקרים הסבורים שהכת האשימה את החשמונאים‬
‫שנטלו את הכהונה הגדולה בכוח הזרוע‪   .‬מתקבל על הדעת שאף את בית חוניו במצרים‪ ,‬שבו הוסיפו‬
‫לכהן כוהנים מבית צדוק‪ ,‬צאצאי צדוק בבשר‪ ,‬עד לאחר חורבן הבית השני‪ ,‬אפשר לקשור לאופוזיציה‬

                                                                                                         ‫הזאת‪  .‬‬
‫חוניו קיבל רשות להקים מקדש לאלוהי ישראל מן המלך תלמי השישי פילומטור‪ ,‬שמסר לו‬
‫לשם כך קרקעות במחוז הליופוליס (עיר השמש ‪ -‬היום שדה התעופה של קהיר)‪ .‬הוא בנה מקדש‬
‫בעיר לאונטופוליס שבמחוז‪ ,‬וקיים שם מושבה צבאית של יהודים שסייעה לפילומטור‪ ,‬ואף לאישתו‬

                                                                                     ‫במק"ב ג ‪ ,4‬וראו דיון קצר על כך בהמשך‪.‬‬       ‫	‪5‬‬
                                                                                    ‫וראו על כך עוד בערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬         ‫	‪6‬‬
‫ראו למשל סרך היחד ה‪ ;9 ;2 ,‬סרך העדה ב‪ ;3 ,‬סרך הברכות ג‪'( 22 ,‬בני צדוק הכוהנים אשר בחר בם אל לחזק בריתו');‬                        ‫	‪7‬‬
‫ברית דמשק ג‪–20 ,‬ד‪'( 1 ,‬ובני צדוק הם בחירי ישראל קריאי השם העמדים באחרית הימים')‪ .‬על בני צדוק הכוהנים וכת‬
                                                                                 ‫קומראן ראו למשל שיפמן‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪.88–84‬‬         ‫‪	8‬‬
‫הנושא נידון בהרחבה אצל חוקרים רבים‪ .‬ראו למשל אשל‪ ,‬מגילות קומראן‪ ,‬בעיקר עמ' ‪ ;52–46‬שוורץ‪ ,‬יהודי מצרים‪ ,‬עמ'‬
                                                                                                                                 ‫	‪9‬‬
                                                                                                                ‫‪ ,16–15‬הערה ‪.17‬‬
        ‫למשל‪ ,‬טיילור‪ ,‬מקדש שני‪ ,‬בעיקר עמ' ‪ ,313–311‬שם היא מציעה שלוח השמש הקומראני נהג גם במקדש חוניו‪.‬‬

                                                                                                                                     ‫‪202‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218