Page 209 - josephus volume one
P. 209

‫ןליא לט‬

‫לבד מתבנית המנורה; ‪ )429‬שכן לא עשה מנורה [העומדת על כן]‪ ,‬כי אם נברשת זהב מלאכת צורף‬
‫המפיצה אור זוהר‪ ,‬שהיתה תלויה בשרשרת זהב‪ .‬המתחם המקודש היה מוקף כולו בחומת לבנים שרופות‪,‬‬
‫והשערים היו עשויים אבן‪ )430 .‬נוסף על כך העניק המלך [למקדש] שטח רחב ידיים כמקור הכנסה‪ ,‬הן‬
‫כדי להבטיח חיי רווחה לכוהנים הן [כדי לכסות] את ההוצאות הרבות לצרכי הפולחן‪ )431 .‬אבל בפועלו‬
‫זה לא הייתה כוונתו של חוניו טהורה‪ ,‬שכן רצה להתחרות ביהודי ירושלים שנטר להם טינה על גירושו‪,‬‬
‫ובהקמת המקדש קיווה למשוך אליו המון רב משם‪ )432 .‬דרך אגב‪ ,‬הייתה נבואה עתיקה שנאמרה שש‬
‫מאות שנה לפני כן; ישעיהו היה שם האיש אשר הגיד מראש (‪)Ἡσαΐας ὄνομα τῷ προαγορεύσαντι‬‬
‫שאיש יהודי יבנה את המקדש הזה במצרים‪ - .‬זה הוא אפוא [סיפור] הקמת המקדש הזה‪ )433 .‬עם קבלת‬
‫האיגרת מקיסר יצא לופוס‪ ,‬נציב אלכסנדריה‪ ,‬אל המקדש‪ ,‬לקח ממנו כמה מנחות וסגר אותו‪ )434 .‬זמן מה‬
‫אחרי כן מת לופוס ופאולינוס מונה לנציב תחתיו; הוא לא הותיר אף לא אחת מן המנחות‪ ,‬איים באיומים‬
‫קשים על הכוהנים אם לא ימסרו את כולן‪ ,‬אסר על המבקשים לעבוד את אלוהים להתקרב אל המתחם‬
‫המקודש‪ )435 ,‬סגר את השערים ומנע כל גישה למקום ולא השאיר זכר לעבודת אלוהים במקום הזה‪)436 .‬‬
‫מבניית המקדש ועד סגירתו עברו שלוש מאות ארבעים ושלוש שנים (‪ἔτη τρία καὶ τεσσαράκοντα‬‬

                                                                                     ‫‪.)καὶ τριακόσια‬‬

                                             ‫קד מ ' יב ‪239 –237‬‬

‫‪ )237‬באותו זמן מת גם חוניו הכוהן הגדול‪ ,‬ואנטיוכוס נתן את הכהונה הגדולה לישוע אחיו‪ ,‬כי הבן‬
‫שהניח אחריו חוניו היה עדיין תינוק‪ .‬על הבן הזה נספר הכול במקומו (‪δηλώσομεν δὲ τὰ περὶ τοῦ‬‬
‫‪ )238 .)παιδὸς τούτου κατὰ χώραν ἕκαστα‬אולם מישוע (הוא שהיה אחיו של חוניו) נשללה הכהונה‬
‫הגדולה‪ ,‬כשהמלך כעס עליו ונתנה לאחיו הצעיר ביותר‪( ,‬גם) שמו חוניו‪ .‬שכן היו שלושה אלה בנים‬
‫לשמעון ושלושתם הגיעו לכהונה הגדולה‪ ,‬כפי שסיפרנו‪ )239 .‬וישוע (זה) שינה שמו לשם אחר‪ ,‬יאסון‪,‬‬
‫ואילו חוניו נקרא מנלאוס‪ .‬ואז נחלק ישוע הכוהן הגדול הראשון‪ ,‬על מנלאוס‪ ,‬שנתמנה אחר כך‪ ,‬וגם העם‬

                                                                                     ‫נפלג לשני צדדים‪.‬‬

                                             ‫קד מ ' יב ‪388 –387‬‬

‫‪ )387‬וחוניו‪ ,‬בנו של הכוהן הגדול‪ ,‬שאמרנו עליו קודם לכן כי הניחוהו משום שהיה עוד תינוק במות‬
‫אביו (‪ ,)ὃν προείπομεν ἔτι παῖδα τελευτήσαντος ἀφίεσθαι τοῦ πατρός‬ראה שהמלך הרג את‬
‫מנלאוס דודו ונתן את הכהונה הגדולה לאלקימוס‪ ,‬אף על פי שלא היה ממשפחת כוהנים גדולים‪ ,‬מפני‬
‫שנפתה על ידי ליסיאס להעביר את המשרה מבית זה לבית אחר‪ ,‬ברח אל תלמי מלך מצרים‪ )388 .‬והואיל‬
‫ותלמי ואשתו קליאופאטרה נהגו בו כבוד‪ ,‬ביקש וקיבל מקום בפלך הליופוליס ובנה בו מקדש דומה‬
‫למקדש שבירושלים (‪ .)ὅμοιον τῷ ἐν Ἱεροσολύμοις ᾠκοδόμησεν ἱερόν‬ואולם על כך עתידים אנו‬

       ‫לספר בהזדמנות נאותה מזו (‪.)περὶ τούτου μὲν οὖν εὐκαιρότερον ἡμῖν ἔσται διελθεῖν‬‬

                                               ‫קד מ ' יג ‪73 –62‬‬

‫‪ )62‬ובנו של חוניו הכוהן הגדול‪ ,‬ששמו כשם אביו‪ ,‬אשר ברח אל המלך תלמי המכונה פילומיטור וישב‬
‫באלכסנדריה‪ ,‬כפי שאמרנו למעלה (‪ ,)ὡς καὶ πρότερον εἰρήκαμεν‬ראה את יהודה והיא נתונה לפגעים‬
‫מיד המוקדונים ומלכיהם‪ )63 ,‬וברצונו להנחיל לעצמו תהילה וזכר עולם‪ ,‬החליט לשלוח (שליחים) אל‬

                                                                                                       ‫‪198‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214