Page 206 - josephus volume one
P. 206

‫תורורצ שיא םקיי‪/‬סומיקלא‬

          ‫הנראה עומד להוציאו להורג‪   1 .‬לאחר משא ומתן ביניהם‪ ,‬שבו מתברר לתליין שגורלו לא שפר מגורל‬
          ‫הנידון‪ ,‬ושבעיני מביני דבר הרי הוא בוגד שעבר על כל מצוות התורה‪ ,‬הוא מתאבד באופן יצירתי‪ ,‬ומקיים‬
          ‫בעצמו את כל ארבע מיתות בית דין בעת ובעונה אחת‪ .‬בסוף הסיפור אנו מתבשרים שמעשהו זה זיכה‬

                                                                        ‫את יקים איש צרורות בכרטיס כניסה לגן עדן‪.‬‬
          ‫לאיזה צורך סופר הסיפור הזה? במסגרת הנטייה בדורות האחרונים להעדיף פירוש ספרותי על פני‬
          ‫פירוש היסטורי‪ ,‬טען עדן הכהן לאחרונה שמטרת הסיפור היא להראות‪' ,‬שאם כך מקרב הקדוש ברוך‬
          ‫הוא את עושי רצונו מאז ומעולם‪ ,‬אלו שזכו באורו בעודם בהווייתם הגשמית‪ ,‬אותם שהשתעשעו בתורת‬
          ‫ה' ונחלו נחת רוח מלימודים‪ ,‬קל וחומר שינהג באהבה ויקרב את מכעיסיו‪ ,‬אלו האומללים שמרדו‬
          ‫בחייהם‪ ,‬אך נוכחו לבסוף לדעת כי תהום פעורה למרגלותיהם ושאין תוחלת לקיומם אלא בתשובה‬

                                                                                                      ‫לפני בורא עולם'‪  1 .‬‬
          ‫כפי שנראה מיד‪ ,‬רוב החוקרים זיהו סיפור זה עם נסיבות היסטוריות מסוימות וקשרו את האירועים‬
          ‫הנזכרים בו לנסיבות אלה‪ .‬ואולם מקצת הפירושים על מטרת הסיפור עומדים בפני עצמם‪ .‬למשל‪ ,‬גם‬
          ‫דוד פלוסר וגם דוד דאובה חיפשו את גרעינו של הסיפור במעשייה מוסרית שמקבילתה מצויה דווקא‬
          ‫בברית החדשה‪ .‬פלוסר ראה בו מקבילה לסיפור הפושע שנצלב לצדו של ישו‪ ,‬שביקש ממנו מחילה וישו‬
          ‫הבטיחו שיחדיו יגיעו לגן עדן‪ ,‬וכך כתב‪' :‬הסיפור הנמצא אצל לוקאס כג ‪ ,43–39‬היה פעם סיפור עצמאי‬
          ‫והותאם לצליבתו של ישו באופן משני‪ .‬סיפור זה היה סיפור "חסידי" על שני אנשים נצלבים‪ ,‬אחד צדיק‬
          ‫ואחד פושע‪ ,‬ומגמתו הייתה להדגים את הכלל‪ ,‬אשר לפיו "הרוגי בית דין יש להם חלק לעולם הבא‪ ,‬מפני‬
          ‫שהם מתוודין על עוונותיהם" (תוספתא‪ ,‬סנהדרין ט‪ ,‬ה)'‪   1 .‬דאובה השווה את התאבדותו של יקים‬
          ‫להתאבדותו של יהודה איש קריות לאחר שהסגיר את ישו‪' :‬יהודה הוא ה"מסגיר"‪ ,‬ה"בוגד" בישו'‪ ,‬כמו‬
          ‫יקים איש צרורות הבוגד בדודו‪' ,‬ומיד כשמעשיו עברו את נקודת האל־חזור‪ ,‬מזדעזע הבוגד מן הטעות‬
          ‫שעשה‪ ,‬עד כדי כך שהוא נוטל את חייו שלו ‪ -‬וזוכה בחסד נצחי ביחד עם קרבנו'‪   1 .‬שתי נקודות מבט‬
          ‫אלו מצביעות על אופיו הדידקטי המובהק של סיפורנו‪ ,‬המרחיק אותו מכל מציאות היסטורית שאותה‬

                                                                                                        ‫הוא אמור לתאר‪.‬‬

                                                                                  ‫בין יוספוס לחז"ל‬

          ‫אף שלבד משמו של יוסי בן יועזר‪ ,‬אין לסיפור יקים איש צרורות המצוי בבראשית רבה כל עוגן כרונולוגי‬
          ‫או רקע היסטורי‪ ,‬המחפש יתקשה למצוא חוקר שאיננו מזהה את יקים זה עם אלקימוס הנזכר בכתביו‬
          ‫של יוספוס‪ ,‬ככוהן המתיוון שפעל תחת דמטריוס כנגד יהודה המקבי‪   1 .‬ואולם איש מהמלומדים שנגעו‬

                                                                                           ‫‪ 	129‬כך לפי קריאתו של הכהן‪ ,‬עיון‪ ,‬עמ' ‪ ,62‬הערה ‪.7‬‬
                                                                  ‫‪ 	130‬הכהן‪ ,‬עיון‪ ,‬עמ' ‪ .67–66‬וראו גם קמפניינו‪ ,‬יקים איש צרורות‪ ,‬עמ' ‪.117‬‬

                                                                                                               ‫‪ 1	 31‬פלוסר‪ ,‬הרוגי מצדה‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬
                                                                                                          ‫‪ 1	 32‬דאובה‪ ,‬יהודה איש קריות‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
            ‫‪ 	133‬ראו למשל גייגר‪ ,‬המקרא ותרגומיו‪ ,‬עמ' ‪ ;47–41‬יוסט‪ ,‬כתות‪ ,‬עמ' ‪ ;125‬גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;372–371‬קרוכמאל‪,‬‬
            ‫מורה‪ ,‬עמ' סט; דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ,22‬הערה ‪ ;2‬ויס‪ ,‬דור דור ודורשיו‪ ,‬א‪ ;102–101 ,‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ב‪,‬‬
                                                                                         ‫עמ' ‪ ;40–38‬סקולניק‪ ,‬אלקימוס‪ ,‬לכל אורך הספר‪.‬‬

‫‪195‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211