Page 208 - josephus volume one

‫ויונח תיב‬

‫בית חוניו‬

‫מלחמת א ‪ ;33–31‬ז ‪ ;436–420‬קדמוניות יב ‪ ;388–387 ;240–237‬יג ‪ ;74–62‬משנה‪ ,‬מנחות יג‪,‬‬
‫י; תוספתא‪ ,‬מנחות יג‪ ,‬יב‪-‬טו (עמ' ‪ ;)533‬ירושלמי‪ ,‬יומא ו‪ ,‬ג (מג ע"ג‪-‬ע"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;590‬בבלי‪,‬‬

‫מנחות קט ע"ב‬

‫טל אילן‬

‫מלח ' א ‪33 –31‬‬

‫‪ )31‬בשעה שאנטיוכוס אפיפנס נאבק עם תלמי השישי על השליטה בסוריה כולה‪ ,‬פרצה מריבה בקרב‬
‫בעלי השררה היהודים; הם התחרו על מעמד הבכורה בשלטון‪ ,‬מכיוון שאיש מנשואי הפנים לא הסכים‬
‫להיות כפוף לאחר‪ .‬כאשר עלה בידו של חוניו‪ ,‬אחד הכוהנים הגדולים‪ ,‬לגבור על יריביו‪ ,‬גירש את בני‬
‫טוביה מן העיר‪ )32 .‬אלה מצאו מקלט אצל אנטיוכוס והתחננו בפניו שיפשוט על ארץ יהודה בהדרכתם‪.‬‬
‫המלך נעתר להם‪ ,‬שהרי זה כבר השתוקק לכך‪ ,‬יצא בראש צבא גדול וכבש את העיר בסערה‪ .‬הוא הרג‬
‫רבים מתומכיו של תלמי‪ ,‬התיר לחייליו לשלוח את ידם בביזה ללא הגבלה ואילו הוא עצמו שדד את בית‬
‫המקדש והפסיק את הקרבת הקורבן היומי למשך שלוש שנים ושישה חודשים‪ )33 .‬חוניו‪ ,‬הכוהן הגדול‪,‬‬
‫נמלט אל תלמי‪ ,‬קיבל ממנו נחלה במחוז הליופוליס ובנה עיר קטנה כדוגמת ירושלים ומקדש הדומה‬
‫לבית המקדש (‪ .)πολίχνην τε τοῖς Ἱεροσολύμοις ἀπεικασμένην καὶ ναὸν ἔκτισεν ὅμοιον‬על‬

‫כך אשוב ואספר במקום המתאים (‪.)περὶ ὧν αὖθις κατὰ χώραν δηλώσομεν‬‬

‫מלח ' ז ‪436 –420‬‬

‫‪ )420‬לופוס‪ ,‬אשר ניהל אז את העניינים באלכסנדריה‪ ,‬מיהר לשלוח לקיסר דין וחשבון על מהומות אלה‪.‬‬
‫‪ )421‬קיסר חשש כי היהודים לא יחדלו לעולם מנטייתם למהפכה וירא שמא ישובו ויתאחדו וימשכו‬
‫אחריהם גם אחרים; על כן ציוה על לופוס להרוס את מקדש היהודים [במחוז] הנקרא על שם חוניו (‪ἐν‬‬
‫‪ )422 .)τῇ Ὀνίου καλουμένῃ‬מחוז זה נמצא במצרים‪ ,‬והוא נושב וקיבל את שמו [זה] בנסיבות אלה‬
‫(‪ )423 .)διὰ τοιαύτην αἰτίαν‬חוניו בן שמעון‪ ,‬אחד הכוהנים הגדולים בירושלים‪ ,‬ברח מפני אנטיוכוס‬
‫מלך סוריה בעת מלחמתו ביהודים והגיע לאלכסנדריה‪ .‬תלמי קיבל אותו במאור פנים משום איבתו‬
‫לאנטיוכוס; חוניו הבטיח לו את עזרת העם היהודי במלחמתו אם יענה לבקשתו‪ )424 .‬כאשר הסכים‬
‫המלך לעשות כפי יכולתו‪ ,‬ביקש חוניו רשות לבנות מקדש אי שם במצרים ולעבוד [בו] את האלוהים‬
‫לפי נוהג האבות (‪ )425 .)τοῖς πατρίοις ἔθεσι‬כך יגביר את עוינות היהודים לאנטיוכוס‪ ,‬אשר שדד‬
‫את המקדש בירושלים‪ ,‬וירחיב את אהדתם אליו‪ ,‬ויהודים רבים ינהרו אליו בגלל חופש הפולחן הנהוג‬
‫אצלו‪ )426 .‬תלמי נעתר לדבריו ונתן לו שטח אדמה המרוחק מאה ושמונים ריס מממפיס‪ ,‬במחוז הנקרא‬
‫הליופוליס (‪ )427 .) Ἡλιοπολίτης‬כאן בנה חוניו מצודה והקים מקדש אשר לא דמה לזה שבירושלים‬
‫(‪ ,)οὐχ ὅμοιον ... τῷ ἐν Ἱεροσολύμοις‬כי אם היה מעין מגדל בנוי באבנים גדולות וגובהו שישים‬
‫אמה‪ )428 .‬אבל את תבנית המזבח העתיק במדויק מזה שבמולדתו ועיטר את הבית במנחות דומות‪,‬‬

‫‪197‬‬