Page 211 - josephus volume one

‫ןליא לט‬

‫משנה‪ ,‬מנחות יג‪ ,‬י; תוספתא‪ ,‬מנחות י‪ ,‬יב‪-‬טו‬

‫תוספתא‪ ,‬מנחות‬ ‫משנה‪ ,‬מנחות‬

‫[יב] הרי עלי עולה‪ ,‬יקריבנה במקדש‪ ,‬ואם הקריבה‬ ‫הרי עלי עולה‪ ,‬יקריבנה במקדש‪ ,‬ואם הקריבה בבית נחוניון‪1,‬‬ ‫‪1‬‬
‫בבית חוניו‪ ,‬לא יצא וחייבין עליה כרת‪.‬‬ ‫לא יצא‪{ .‬לא‌}‪ 2‬שאקריבה בבית נחוניון‪ ,‬יקריבינה במקדש‪,‬‬

‫ואם הקריבה בבית נחוניון‪ ,‬יצא‪ .‬ר' שמעון או'‪ :‬אין זה עולה‪.‬‬

‫[יג] הריני נזיר‪ ,‬יגלח במקדש ויצא‪ .‬אם בבית‬ ‫‪ 2‬הריני נזיר‪ ,‬יגלח במקדש‪ .‬אם גילח בבית נחוניון‪ ,‬לא‬
‫חוניו‪ ,‬לא יצא וחייבין על זבחיו כרת‪.‬‬ ‫יצא‪ .‬שאגלח בבית נחוניון‪ ,‬יגלח {בבית} במקדש‪ ,‬ואם‬

‫גילח בבית נחוניון‪ ,‬יצא‪ .‬ר' שמעון או'‪ :‬אין זה נזיר‪.‬‬

‫[יד] הכהנים ששמשו בבית חוניו או במקומות אחרים‪,‬‬ ‫הכהנים ששימשו בבית {המקדש} נחוניון לא ישמשו‬ ‫‪3‬‬
‫בשעת איסור הבמה אסור‪ ,‬בשעת היתר במה‪ ,‬מותר‬ ‫במקדש בירושלם‪ ,‬ואין צורך לומ' לדבר אחר‪ ,‬שנ'‪:‬‬
‫שנ' 'אך לא יעלו כהני במות על מזבח י"י בירושלם‬ ‫'אך לא יעלו כהני במות אל מזבח י'י בירושלם כי‬
‫כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם' (מל"ב כג ‪:)9‬‬
‫אם אכלו מצות בתוך אחיהם' (מל"ב כג ‪.)9‬‬

‫[טו] יכול אם אכלו מצות בתוך אחיהן יהיו‬ ‫‪ 4‬הרי הם כבעלי מומים‪ :‬חולקים ואוכלים‪ ,‬אבל לא מקריבים‪.‬‬
‫אסורין אם ליו יהיו מותרין? אמור מעתה‪:‬‬
‫כשרין לחלק ופסולין לקרב בבעלי מומין‬

‫כך בכתבי היד של המשנה‪ :‬קאופמן‪ ,‬קיימברידג' ופארמה‪ ,‬וכן במשנת הירושלמי בכ"י ליידן‪ ,‬אבל בתוספתא ובבבלי וכן במשנת הבבלי‬ ‫‪ 1‬‬
‫בכ"י מינכן ‪ - 95‬תמיד חוניו וראו על כך בדיון בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫הסוגריים המסולסלים מייצגים טעויות מעתיק בכ"י קויפמן‪ ,‬אשר נעדרות מכ"י פארמה‪.‬‬

‫ירו ש למי ‪ ,‬יו מ א ו‪ ,‬ג ( מג ע " ג ‪ -‬ע " ד ) ‪ ,‬ע מ ' ‪ ; 590‬ב בלי ‪ ,‬מנ חו ת ק ט ע " ב ‬

‫בבלי‪ ,‬מנחות‬ ‫ירושלמי‪ ,‬יומא‬
‫‪1‬‬
‫מדקאמ'‪' :‬אין צריך לומ' לדבר אחר' (משנה‪ ,‬מנחות‬
‫יג י)‪ ,‬מכלל דבית חוניו לאו בית ע"ז היא? תנן‬ ‫‪ 2‬ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את יש' בכהונה‬
‫כמאן דאמ'‪ :‬בית חוניו לאו ‌ב()‌[י]‌ת ע"ז היא‪.‬‬ ‫גדולה‪ .‬ובשנה האחרונה אמ' להן‪ :‬בשנה זו אני מת‪.‬‬

‫דתניא‪ :‬אותה שנה שמת שמעון הצדיק‬ ‫(ירושלמי‪ ,‬יומא ה‪ ,‬ג [מב ע"ג] עמ' ‪584‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמ' להם‪ :‬שנה זו הוא מת‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬מאיכן אתה יודע? אמ' להן‪ :‬כל שנה‬
‫ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן‬
‫אמרו לו‪ :‬מניין אתה יודע? אמ' להם‪ :‬כל יום הכפורים‬ ‫אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא‬
‫היה מוזמן לי זקן אחד לובש לבנים ומתעטף לבנים‬
‫עמי‪ .‬ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי‪).‬‬
‫ונכנס עמי ויצא עמי‪ .‬שנה זו נזדמן לי זקן אחד לובש‬
‫שחורים ומתעטף שחור'‪ .‬ונכנס עמי ויצא עמי‪1.‬‬

‫‪ 1‬ויצא] בכ"י מינכן ‪ 95‬ובדפוסים‪' :‬ולא יצא'‪.‬‬

‫הפנים על פי כ"י ליידן (כפי שמופיע במהדורת האקדמיה)‪ .‬השינויים המובאים למטה מבוססים על הגהות שנעשו בידי‬ ‫‪ 3‬‬
‫המגיה בשולי כתב היד‪.‬‬ ‫ ‪4‬‬

‫נוסח הפנים על פי כ"י וטיקן ‪.120‬‬

‫‪200‬‬