Page 214 - josephus volume one
P. 214
ויונח תיב
קליאופטרה השנייה לאחר מותו ,במאבקיהם הצבאיים (ראו נ"א ב .)56–49בניו של חוניו ,חנניה וחלקיה,
אף הם היו מפקדי צבא בכירים תחת המלכה קליאופטרה השלישית (קדמ' יג .)364–353ארץ חוניו
הוסיפה לשמש מאחז צבאי על גבול מצרים ,ובשנת 44לפה"ס ,כשיוליוס קיסר הגיע לפלוסיון ,הוא נזקק
לסיועם של אותם חיילים יהודים כדי לחדור לתוך הארץ (מלח' א ;190קדמ' יד .)132–127לדעתו של
דניאל שוורץ ,מושבה זו הייתה כה משמעותית ,שגם ההיסטוריון והגאוגרף היווני סטראבון התייחס
אליה בתארו את יהודי מצרים (קדמ' יד .)117
גם יוספוס וגם חז"ל עוסקים בהקמת מקדש חוניו ,אם כי בהבדלים ניכרים וסתירות שיתוארו להלן.
את הקמת המקדש יש לתארך לזמן כלשהו בין 172ל־ 150לפה"ס ,כפי שעוד אראה .יוספוס אף מתאר
את סגירת המקדש בשנת 73לספירה בידי אספסיינוס ,שראה בו ,כך לדברי יוספוס ,מרכז מרי יהודי
בשלטון רומא ,דוגמת המורדים שנלחם בהם ביהודה ובירושלים ,ולאחר מכן אף במצדה .מקדש חוניו
התקיים אפוא 220שנה לכל הפחות .אף שבמלח' ז 236קובע יוספוס ש'מבניית המקדש ועד סגירתו
עברו שלוש מאות ארבעים ושלוש שנים' אין אף חוקר המקבל קביעה זו כלשונה .
מכל מקום ,גם אם עמד מקדש זה על כנו רק 220שנה ,עדיין היה זה מוסד חשוב שקשה היה להתעלם
ממנו או להישאר אדיש כלפיו .לכן מפתיע שחוץ מאזכרות בודדות אלה אצל יוספוס ,שאליהן נשוב
בפירוט בהמשך ,ועוד התייחסות הלכתית קצרה לבית חוניו במסכת מנחות שבמשנה ובתוספתא ,לא
זכה המקדש הזה להתייחסויות ישירות נוספות ,בעיקר לא בכתביהם של יהודי מצרים ההלניסטית ,כגון
פילון .משום התמיהה הזאת מלאה ספרות המחקר בניסיונות לזהות רמיזות למקדש חוניו בהקשרים
שאין בהם התייחסות מפורשת אליו .אמנה בקצרה ניסיונות אלה:
ארכאולוגיה
אין דרך טובה יותר להוכיח את ההיסטוריות של מקום המתואר במקורות כתובים מלחפור ולגלות
אותו .כבר בסוף המאה הי"ט ,זיהה אדוארד נוויל ,אגיפטולוג וחוקר מקרא שוויצרי ,בחפירותיו קברים
יהודיים במקום הקרוי תל אל־יהודיה ,כ־ 35קילומטר מצפון לקהיר .הקברים נבנו בדומה למערות קבורה
המוכרות מארץ־ישראל ,והכתובות שנמצאו נחרתו (ביוונית בלבד) על לוחות פשוטים ,בלא כל קישוט.
זיהוי הקברים כיהודיים הסתמך בעיקר על ריבוי השמות המקראיים בכתובות (ואולי גם בהתחשב בשם
האתר -תל אל־יהודיה [תל היהודים]) .בין הכתובות נמצאה אחת המזכירה במפורש את 'ארץ חוניו'
(]![ .)Ὀνίου γᾶמנחם שטרן סבר ,על סמך הימצאו של השם המצרי פיאבי ( )Φαβεῖςבין הכתובות
סטראבון לא הזכיר את חוניו במפורש .המילים אצלו שאליהן התייחס שוורץ הן ( κατοικίαמושבה צבאית) ו־χώρα 10
(דהיינו הארץ שאיננה העיר) .שוורץ ,יהודי מצרים ,עמ' .11–7לפירוש זה מתנגד בר־כוכבא (התיישבות בית חוניו) בתוקף. 1 1
ראו דברי ישראל שצמן בתרגומה של ליזה אולמן למלחמת היהודים ,לגבי תאריך זה' :נתון בלתי אפשרי ,כי לפיו נוסד
המקדש במאה השלישית [לפה"ס] .אך אם מניחים שנפלה טעות בהעתקה ,והקריאה הנכונה היא "שתי מאות ארבעים 1 2
ושלוש" ,יוצא שהמקדש נוסד בשנת 170לפנה"ס בקירוב ,וגם אם חל הייסוד מאוחר יותר בכמה שנים ,לא טעה יוספוס 1 3
בהרבה' (מלחמת היהודים [בתרגום ל' אולמן] ,עמ' )606
ראו הורברי ונוי ,כתובות יהודיות ממצרים ,עמ' .xvi–xix
שם ,כתובת מס' ,38עמ' .90
203
