Page 219 - josephus volume one

‫ןליא לט‬

‫לעומתם הבין שוורץ את ייסוד מקדש חוניו כאקט מחאה מובהק‪ .‬את טענתו ביסס על שני אזכורים‬
‫נוספים של חוניו הרביעי‪ ,‬בנו של חוניו השלישי‪ ,‬אצל יוספוס‪ .‬בשניהם נזכר ייסוד המקדש בלאונטופוליס‪,‬‬
‫ושניהם מתקשרים למינוי כוהן שלא מבית צדוק בירושלים‪ :‬פעם ראשונה‪ ,‬כשיוספוס מתאר את מינוי‬
‫אלקימוס לכוהן גדול בשנת ‪ 162‬לפה"ס‪ ,‬הוא מספר בדרך אגב שבהזדמנות זו ירד חוניו (הרביעי) למצרים‬
‫וייסד מקדש כפי שיספר בהמשך (קדמ' יב ‪ .)388‬פעם שנייה‪ ,‬בפירוט ניכר‪ ,‬מספר יוספוס על בניית המקדש‬
‫זמן מה לאחר שמונה יונתן החשמונאי לכוהן גדול (קדמ' יג ‪ 62‬ואילך)‪ .‬שוורץ סבור ששני האזכורים‬
‫מעידים על התנגדות חוניו למינוי כוהנים אלה‪ ,‬שניהם לא מבית צדוק‪ .‬הוא ירד למצרים לאחר מינוי בלתי‬
‫חוקי אחד וייסד את המקדש לאחר מינוי בלתי חוקי (וסופי) שני‪ .‬לדעת שוורץ‪ ,‬יוספוס מספר לנו במפורש‬

‫שמינוי יונתן לכוהן גדול בשנת ‪ 153‬לפה"ס הוא שהיווה עילה לייסוד המקדש האלטרנטיבי במצרים‪ .‬‬
‫הן במלחמת והן בקדמוניות משמיע יוספוס ביקורת על המקדש שבנה חוניו‪ .‬ואולם הביקורת שונה‬
‫במהותה‪ .‬במלחמת הוא קובע ש'בפועלו זה לא הייתה כוונתו של חוניו טהורה‪ ,‬שכן רצה להתחרות‬
‫ביהודי ירושלים שנטר להם טינה על גירושו‪ ,‬ובהקמת המקדש קיווה למשוך אליו המון רב משם' (מלח' ז‬
‫‪ .)431‬ביקורת זו היא פוליטית במהותה ותואמת את גישתו של שוורץ‪ ,‬שהמקדש הוקם מכיוון שהכוהנים‬
‫מבית צדוק נדחו מן המקדש בירושלים‪ .‬לעומת זאת בקדמוניות אופ ָיה של הביקורת דתי במהותו‪ .‬יוספוס‬
‫טוען שבית חוניו נבנה על יסודותיו של מקדש מצרי לאלה בובסטיס‪ ,‬והוא 'מלא בעלי חיים קדושים'‬
‫(קדמ' יג ‪ .)66‬ואולם חוניו לא ראה במיקום זה בעיה‪ ,‬אלא דווקא המלך התלמי פילומטור במכתבו מותח‬
‫ביקורת על דרכו הדתית של הכוהן בזו הלשון‪' :‬אנו תמהים אם יהיה לרצון לאלוהים מקדש העתיד‬
‫להיבנות במקום משוקץ המלא בעלי חיים מקודשים‪/‬טמאים' (שם ‪ .)70‬יוצא מזה שהביקורת היא‬
‫כפולה ‪ -‬הן על בחירת המקום והן על הכוהן‪ ,‬שאינו יודע את עקרונות דתו כראוי וצריך ללמוד אותם‬
‫ממלך גוי חסיד‪ .‬מכיוון שאין אנו יודעים מה היו מקורותיו של יוספוס לתיאורים אלה‪ ,‬נוכל אולי להעלות‬
‫על הדעת שיוספוס עצמו‪ ,‬שנעשה בערוב ימיו דתי יותר משהיה בצעירותו‪ ,‬הוא האחראי לשינוי הזה‪ .‬‬
‫גם תיאור המקדש שונה בשני המקורות‪ .‬אף שבראשית מלחמת היהודים הצהיר יוספוס שחוניו‬
‫'בנה עיר קטנה כדוגמת ירושלים ומקדש הדומה לבית המקדש' (‪πολίχνην τε τοῖς Ἱεροσολύμοις‬‬
‫‪ ,ἀπεικασμένην καὶ ναὸν ἔκτισεν ὅμοιον‬מלח' א ‪ ,)33‬הרי בסוף חיבורו זה הוא קובע‪ ,‬ש'כאן בנה‬
‫חוניו מצודה והקים מקדש אשר לא דמה לזה שבירושלים' (‪,οὐχ ὅμοιον ... τῷ ἐν Ἱεροσολύμοις‬‬
‫שם ז ‪ .)427‬גרסת יוספוס בקדמוניות היא מעין סינתזה בין שני תיאורים סותרים אלה‪' :‬חוניו‪ ...‬בנה‬
‫מקדש דומה לזה שבירושלים‪ ,‬אלא (שהיה) קטן ודל ממנו' (‪ἱερὸν ... ὅμοιον τῷ ἐν Ἱεροσολύμοις‬‬
‫‪ ,μικρότερον δὲ καὶ πενιχρότερον‬קדמ' יג ‪ .)72‬קשה להכריע מה הן הסיבות לסתירות אלה וליישובן‬

‫מאוחר יותר‪.‬‬
‫מה היו מקורותיו של יוספוס במלחמת ובקדמוניות לתיאור מקדש חוניו‪ ,‬אין אנו יודעים‪ .‬ברור שאת‬
‫מה שאנו למדים ממק"ב על סופו של חוניו השלישי יוספוס לא ידע‪ .‬אם במלחמת השתמש בתיאור ייסוד‬
‫המקדש בחיבורו של ניקולאוס (כפי שסוברים החוקרים המשערים שספר זה היה המקור של יוספוס‬
‫לתיאור מלחמת החשמונאים בחיבורו מלחמת היהודים)‪ ,‬אזי גם הלה לא ידע אל נכון מתי בדיוק הוקם‬

‫שוורץ‪ ,‬יהודי מצרים‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬ ‫‪3 8‬‬
‫מגמה זו אצל יוספוס העסיקה את דניאל שוורץ באחרונה‪ .‬ראו למשל שוורץ‪ ,‬יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים; הנ"ל‪,‬‬ ‫‪3 9‬‬
‫אלבינוס‪ ,‬עמ' ‪ 303–302‬וביבליוגרפיה נוספת בשניהם‪ .‬וראו עוד במבוא ד‪ 6‬וכן לאחרונה תובל‪ ,‬כוהן ירושלמי‪.259–129 ,‬‬

‫‪208‬‬