Page 224 - josephus volume one
P. 224

‫ויונח תיב‬

         ‫ומוציאני‪ ,‬כקומקום הזה אני יורד לו‪ .‬מה הקומקום הזה‪ ,‬כווה ומפציעו מפחם בו‪ ,‬כך אני יורד‬
                                                           ‫לו (ירושלמי‪ ,‬פסחים ו‪ ,‬א [לג ע"א]‪ ,‬עמ' ‪   .)530‬‬

         ‫אמרה זו‪ ,‬שהיא דומה מאוד במסר שבה ללקחים של סיפורנו‪ ,‬מתארת את המינוי לשררה באמצעות‬
         ‫הפועל 'נכנסתי'‪ ,‬ואילו 'יורד לו' משמש כאן במשמעות מענה אותו וגורם לו כאב ואף נזק פיזי‪ .‬כלומר‪ ,‬גם‬
         ‫כאן‪ ,‬אף שהאמרה מתייחסת לכניסה לשררה‪ ,‬אין ה'יורד לה' מבטא פעולה זו‪ ,‬וכמו בסיפורנו בירושלמי‪,‬‬

                                                                        ‫קבלת השררה מתוארת בלשון כניסה דווקא‪.‬‬
         ‫מקבילתו של פתגם זה בבבלי משובצת סמוך אחרי אגדת חוניו‪ ,‬והיא נראית כעיבוד של פתגם מעין‬
         ‫זה שבירושלמי‪ .‬הנוסח המובא כאן לקוח מקטע גניזה‪ ,‬שכן נוסחי כתבי היד המאוחרים והדפוס הם כאן‬

                                                                                                       ‫משובשים מאוד‪:‬‬

         ‫אמר ר' יהושע בן פרחיה‪ :‬כתחילה האומר לי‪ :‬רד לה‪ ,‬אני כופתו ונותנו לפני ארי‪ .‬עכשו‪ ,‬האומר‬
                           ‫לי‪ :‬עלה ממנה‪ ,‬אני מיטיל עליו קוממום שלחמין    (בבלי‪ ,‬מנחות קט ע"ב)‪   .‬‬

         ‫גרסה זו היא מעובדת‪ ,‬כעולה מהחלפתו של יושוע בן קבסיי ביהושע בן פרחיה המפורסם‪    ,‬ובתחיבתו‬
         ‫של הביטוי המוכר ממקומות אחרים‪' :‬כופתו ונותנו לפני ארי'‪    .‬עיבוד נוסף הוא העברתו של הפועל‬
         ‫יר"ד מהקשר של עינוי וענישה אל הקשר של כניסה לשררה ('רד לה')‪ .‬נראה שממרה זו נוסחה מחדש‬
         ‫בבבלי בהשפעת נוסח הקל וחומר בסיפורנו‪    .‬אכן השימוש ב'לירד לה' במובן של 'להכנס לשררה' הוא‬

                                                ‫ייחודי לבבלי כאן‪ ,‬ואינו דומה לשום טקסט אחר בכל ספרות חז"ל‪.‬‬
         ‫לפיכך במקום להתעמק בחלק משובש זה של הקל וחומר‪ ,‬לפי שיטת ר' יהודה בבבלי‪ ,‬נתבונן בחציו‬
         ‫השני של הקל וחומר על פי שיטתו הבבלית של ר' יהודה‪ .‬כאן‪ ,‬כמו בירושלמי (לשיטת ר' מאיר)‪ ,‬מופיעה‬
         ‫באחד משני צדי הקל וחומר המילה 'ברח' ויש להניח לכן שדווקא קל וחומר זה‪ ,‬המקביל בשניהם‪,‬‬
         ‫הוא המקורי‪ .‬והנה‪ ,‬הקל וחומר שהירושלמי מביא בראשונה‪ ,‬ובו המילה 'ברח'‪ ,‬תואם דווקא את הקל‬
         ‫וחומר שהבבלי מביא בשנייה‪ ,‬ולהפך‪ :‬בעוד לפי הבבלי מדובר במי שלכתחילה 'ברח' מן השררה בשיטת‬
         ‫ר' יהודה‪ ,‬הרי בירושלמי קל וחומר זה מוצמד לשיטת ר' מאיר‪ ,‬דהיינו למי שכבר היה כוהן גדול‪ .‬נראה‬

                           ‫שבמקרה זה‪ ,‬לפי גרסת הירושלמי‪' ,‬ברח' פירושו 'ברח' ממש למצרים מחמת הבושה‪   .‬‬

     ‫וראו גם אדר"נ נו"א י‪' :‬הוא (דהיינו יהודה בן טבאי) היה אומר‪ :‬כל מי שיאמר לי קודם שאכנס לגדולה זו הכנס רוצה‬                     ‫‪5	 1‬‬
     ‫אני שארד עמו עד לחייו‪ .‬עכשיו שנכנסתי כל מי שיאמר לירד הימנה רוצה אני שאפיל עליו קומקומוס של חמין'; אדר"נ‬
     ‫נו"ב כ‪' :‬אמר להם [יהודה בן טבאי] עד שלא נכנסתי לשררה הייתי בורח ממנה‪ .‬כשנכנסתי לשררה כל מי שהוא מבקש‬                          ‫‪	52‬‬
                                                                                                                                   ‫‪	53‬‬
                                                                            ‫להוציאני (בתוכה) [מתוכה] אני יורד עליו בקבקביות'‪.‬‬      ‫‪	54‬‬
     ‫בגרסת הדפוס‪ :‬הדברים הפוכים‪' :‬בתחלה כל האומר‪ :‬עלה לה אני כופתו ונותנו לפני הארי‪ .‬עתה כל האומר לי לירד ממנה‬                     ‫‪5	 5‬‬
                                                                                                                                   ‫‪	56‬‬
                                                                                                   ‫אני מטיל עליו קומקום של חמין'‪.‬‬
                          ‫על פי קטע גניזה‪ ,‬אוניברסיטת קולומביה‪ .X 893 IN Z 6 vol. 4 ,‬קטע זה דומה לגרסת דפוס ראשון‪.‬‬                 ‫‪5	 7‬‬
     ‫אין ספק שהפיכת יושוע בן קבסיי של הירושלמי ליהושע בן פרחיה (שהוא החלק היציב ביותר במסורת זו בכל כתבי‬

                                                      ‫היד) היא פעולת עריכה בבלית מובהקת‪ ,‬וראו אילן‪ ,‬ישו ויהושע בן פרחיה‪.‬‬
                                                                                           ‫פסחים מט ע"ב; סנהדרין עז ע"א‪ ,‬צ ע"ב‪.‬‬

     ‫הביטוי 'ירד לה‪/‬יורד לה‪/‬לירד לה'‪ ,‬אינו מופיע בבבלי במקום אחר‪ .‬בירושלמי מופיע הביטוי פעמים מספר במובן 'ההחלטה‬
     ‫היתה על פי שיטה זו' (למשל 'ירדו לה בשיטת ר' עקיבה' ‪ -‬ירושלמי‪ ,‬חלה ג‪ ,‬א [נט ע"א]‪ ,‬עמ' ‪' ;322‬ירדו לה בשיטת‬

                                                        ‫ר' ישמעאל' ‪ -‬ירושלמי‪ ,‬שבת ב‪ ,‬א [ד ע"ג]‪ ,‬עמ' ‪ .)377‬וראו עוד בהמשך‪.‬‬
                                                             ‫וכבר עמד על סמיכות ביטויים אלה טרופר‪ ,‬שמעון הצדיק‪ ,‬עמ' ‪.167‬‬

‫‪213‬‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229