Page 226 - josephus volume one
P. 226
ויונח תיב
בחר למחוק את 'אותו' ולקיים את 'אמרו' .אילו היה בוחר להפך היה ברור שמי שלא מצאו אותו הוא
נחוניון ,שכן הלה ברח למצרים ,כמו שמופיעים הדברים בהמשך .
נוסף על בעיה טקסטואלית יש בשחזורו של חכם גם בעיה ספרותית :על פי גרסת ר' מאיר ,נחוניון/
חוניו היה חף מפשע ונאלץ לברוח למצרים רק בשל עלילה .על פי גרסת ר' יהודה ,לעומת זאת ,ויתר
נחוניון/חוניו על הכהונה ,אך חזר בו ,העליל על שמעי/שמעון ,וברח למצרים משום שמזימתו המכוערת
התגלתה .והנה ,לפי גרסת הבבלי ,וכן לפי שחזורו של חכם בירושלמי ,נמצא שהכוהן החף־מפשע מייסד
מזבח לעבודה זרה ,ואילו הכוהן המרושע מייסד מזבח לאלוהי ישראל .לפחות לפי שרידי הגרסה ,כפי שזו
השתמרה בירושלמי ,הדברים הפוכים -הכוהן החף מפשע מייסד מזבח לאלוהי ישראל ואילו הכוהן
הרשע מייסד מזבח לעבודה זרה.
בבעיה זו חש גם רי'צרד קלמין ועל כן הוא הסיק ש'גרסת ר' יהודה בבבלי (שהמזבח נבנה לשם שמים)
נולדה כתגובה לגרסת ר' מאיר (שהמזבח נבנה לעבודה זרה) ,בניסיון ליישב את גישתו של ר' מאיר עם
גישתה המתירנית של המשנה למקדש חוניו ...בגרסת ר' יהודה הביקורת על המקדש עודנה [יחסית
לביקורת בגרסת ר' מאיר -ט"א] כדי להתאימה לגישת המשנה המכירה באופן חלקי בלגיטימיות של
המזבח של חוניו במצרים' .תשובה זו איננה שלמה ,שכן קלמין לא הביא בחשבון את גרסת הירושלמי,
שגם בה נמצאים שני הנוסחים ,אך דווקא גישת ר' מאיר תואמת את הנאמר במשנה ביחס לבית נחוניון.
אפשר אולי להציע ,בהסתמך על דבריו של קלמין ,ובהיפוך משיטתו של חכם ,שהירושלמי ,לשיטת
ר' מאיר ,משמר בעצם את הסיפור המקורי והיחיד שהיה לפניו ,לפני שחלו בו ידי אמוראים ,וששיטת
ר' יהודה היא הוספה מאוחרת לתוך סיפור קדם־תנאי שהגיע לידי עורך הירושלמי .התפרים כאן הם
מובהקים ,שכן אין הסיפור מתחיל בקביעה שזו גרסת ר' מאיר .הדברים נאמרים בסוף הסיפור ('תני :זו
דברי ר' מאיר .ר' יהודה אומר') .מעל מאה מסורות ,החל במשנה ,מכילות את הנוסחה ' ...דברי ר' מאיר.
ר' יהודה אומר ,'... :אך זוהי הדוגמה היחידה בכל ספרות חז"ל שנוסחה זו פותחת בלשון הצעה של
ברייתא 'תני'.
ה'שגיאה' שלדעת חכם עשה הסופר בירושלמי ,ושלדעתי מעידה על משניותה של גרסת ר' יהודה,
היא זו :לאחר פתיחת הסיפור בשיטת ר' יהודה החליט הסופר של הירושלמי שאין הוא מעוניין להעתיק
את הטקסט כולו ,שכן הוא זהה למה שסופר בסיפור למעלה ('כול היך קדמייא') .לבסוף הוא הוסיף אגב
אורחא את הקל וחומר .היות שבגרסה המקורית של הירושלמי כבר היה קל וחומר אחד שלפיו הוקם
המזבח במצרים ,שקיים את הפסוק המקראי ,כאן הציע הסופר שמדובר במזבח שהוקם לשם עבודה
זרה .אם נעמיד את דברי הבבלי ,בהשמטת דברי ר' יהודה ,מול גרסת הירושלמי של דברי ר' מאיר ,נקבל
את הנוסח הבא ,המסביר איך בנויה הגרסה הבבלית על גבי זו הירושלמית:
ירושלמי בבלי
בשעת פטירתו אמ' להם :חוניו בנו ישמש תחתיו. אמרו לו :למי נמנה אחריך? אמ' להן :הרי נחוניון
בני לפניכם .הלכו ומינו את נחוניון.
6 0וכך גם שיטתו של טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' .167
61ראו קלמין ,בבל היהודית ,עמ' .79–78
215
