Page 217 - josephus volume one
P. 217
ןליא לט
אספסיינוס שכל עוד יעמוד על תלו מקדש חוניו ,ישמש הלה אבן שואבת לקנאים דוגמת אלה שזה עתה
הוצאו להורג ועל כן ציווה לסגרו (מלח' ז .)421–420כאן מוצא יוספוס לנכון לתאר את תולדותיו של
המוסד הנידון מיום היווסדו ועד יום חורבנו .הוא מקדים את התיאור במילים' :מחוז זה נמצא במצרים,
והוא נושב וקיבל את שמו [זה] בנסיבות אלה' (מלח' ז ,)422ומסיימו במילים 'מבניית המקדש ועד
סגירתו עברו שלוש מאות ארבעים ושלוש שנים' (שם .)436
סיכום זה של תולדות המקדש במצרים חותם למעשה את החיבור מלחמת היהודים כולו ,למעט
פרק אחרון קצר מאוד ,המתאר את עלילותיו של הסיקרי יונתן האורג בקירני .שיבוצו של מקדש חוניו
בראשית הספר ובסיומו מלמד שיוספוס ראה בו תופעה רבת חשיבות ,שתקומתה וחידלונה מסמנים
ומכילים באופן כלשהו את מלחמת היהודים ברומאים כולה .
מכל מקום ,למרות חשיבותו של מקדש חוניו ,שני תיאוריו של יוספוס את הקמתו ,זה במלחמת וזה
בקדמוניות ,שונים זה מזה באופן קיצוני .לפי מלחמת ,הן בראשיתו והן בסיומו ,את המקדש ייסד חוניו
השלישי ,בנו של הכוהן הגדול שמעון .תיאור זה סותר את הידוע לנו ממק"ב ד ,34–33שלפיו סיים חוניו
השלישי את חייו לא במצרים כי אם בדפני שליד אנטיוכיה ,ולא בשנות הארבעים של המאה הב' לפה"ס
(או לאחריהן) ככוהן במקדש יהודי דמוי המקדש בירושלים ,אלא הוא נרצח בשנת 172לפה"ס כפליט
במקדש פגאני .בבואנו אפוא לשחזר את האירועים ,עומדת להכרעה שאלת מהימנותו ההיסטורית של
יוספוס במלחמת היהודים לעומת בעל מקבים ב .
רוב החוקרים נוטים לדחות את תיאורו של יוספוס במלחמת היהודים ואת מייסד המקדש הם
מעדיפים לזהות עם חוניו אחר ,בעיקר משום שיוספוס עצמו סותר את תיאורו זה בקדמ' יב ו־יג .כאן
הוא טוען שחוניו השלישי מת (אולי מוות טבעי) ואחיו ,ישוע ,ששינה את שמו ליסון ,ירש אותו כחוק
מכיוון שבנו של חוניו השלישי ,חוניו הרביעי ,עדיין היה תינוק (קדמ' יב .)237גם מנלאוס ,שנהיה כוהן
גדול אחרי יסון ,לאחר שזה הודח בידי אנטיוכוס בזעמו ,מתואר אצל יוספוס כאח של אלה (אשר גם
זאת בתנאי שספר ז של מלחמת איננו תוספת מאוחרת לספר כולו ,כמו שסבר סת שוורץ (שוורץ ,מלחמת ז) .שוורץ קבע 2 9
שתיאור סגירת בית חוניו שייך לתוספות האחרונות ביותר על הספר ,שנסתפחו אליו כבר אחרי מות הקיסר דומיטיאנוס 30
בשנת 98לסה"נ (עמ' ,)379אך הוא אינו מציע תשובה לשאלה מדוע דווקא אירוע זה נוסף בשלב כה מאוחר לספר .אם
אכן נכונה השערתו של שוורץ ,אפשר אולי להציע שהקטע נוסף כמילוי ההבטחה בתחילת ספר א .אם כך אפשר לשער 31
ששיבוצו של הסיפור ממש בתחילת מלחמת נובע אולי מן התפיסה שרווחה גם אצל חז"ל ,כפי שנראה בהמשך ,שהקמת 3 2
מקדש חוניו בישרה את חורבנו של המקדש.
מדברי יוספוס אנו למדים שמאז ימי אלכסנדר מוקדון כיהנו בירושלים כמה כוהנים בשם חוניו ( .)Ὀνίαςהראשון ,בנו של
ידוע ,נזכר בקדמ' יא ;347יב .43הוא היה אביו של שמעון ,שיוספוס מזהה אותו כשמעון הצדיק .על הבעיות בזיהוי זה
ראו בערכים הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון וצלם בהיכל .בנו של שמעון זה נקרא גם הוא חוניו (השני) והוא היה מעורב
בפוליטיקה התלמאית־סלווקית של המאה השלישית לפה"ס ביחד עם יוסף בן טוביה ,ראו קדמ' יב .167–157 ;44גם בנו
נקרא ,לפי יוספוס ,שמעון (קדמ' יב )224ויש הסבורים שדווקא את שמעון זה יש לזהות עם שמעון הצדיק .לפי יוספוס,
היה חוניו השלישי בנו של שמעון השני .לפי חז"ל היה חוניו ,מייסד מקדש חוניו ,בנו של שמעון הצדיק ,וראו בהמשך.
הכרונולוגיה של כוהנים אלה היא סבוכה ומבולבלת ומתבהרת רק כשחוניו זה ,השלישי ,מופיע כמכהן בכהונה הגדולה
בראשית מק"ב (ג )1בשנת 175לפה"ס .על מדוכת הבעיה הכרונולוגית הזו יושב עתה מרון פיוטרקובסקי בעבודת
הדוקטורט שלו וממנה עולה שלדעתו חל שיבוש אצל יוספוס וחוניו השלישי הוא אכן בונה המקדש .את הפרק הנידון
(והמשכנע) קראתי ברשותו של פיוטרקובסקי.
ראו במיוחד שטרן ,מחקרים ,עמ' .50–35
נאמנים ליוספוס בתיאורו במלחמת נשארו טיילור ,מקדש שני; פרנטה ,חוניו השלישי.
206
