Page 217 - josephus volume one
P. 217

‫ןליא לט‬

‫אספסיינוס שכל עוד יעמוד על תלו מקדש חוניו‪ ,‬ישמש הלה אבן שואבת לקנאים דוגמת אלה שזה עתה‬
‫הוצאו להורג ועל כן ציווה לסגרו (מלח' ז ‪ .)421–420‬כאן מוצא יוספוס לנכון לתאר את תולדותיו של‬
‫המוסד הנידון מיום היווסדו ועד יום חורבנו‪ .‬הוא מקדים את התיאור במילים‪' :‬מחוז זה נמצא במצרים‪,‬‬
‫והוא נושב וקיבל את שמו [זה] בנסיבות אלה' (מלח' ז ‪ ,)422‬ומסיימו במילים 'מבניית המקדש ועד‬

                                               ‫סגירתו עברו שלוש מאות ארבעים ושלוש שנים' (שם ‪.)436‬‬
‫סיכום זה של תולדות המקדש במצרים חותם למעשה את החיבור מלחמת היהודים כולו‪ ,‬למעט‬
‫פרק אחרון קצר מאוד‪ ,‬המתאר את עלילותיו של הסיקרי יונתן האורג בקירני‪ .‬שיבוצו של מקדש חוניו‬
‫בראשית הספר ובסיומו מלמד שיוספוס ראה בו תופעה רבת חשיבות‪ ,‬שתקומתה וחידלונה מסמנים‬

                                            ‫ומכילים באופן כלשהו את מלחמת היהודים ברומאים כולה‪   .‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬למרות חשיבותו של מקדש חוניו‪ ,‬שני תיאוריו של יוספוס את הקמתו‪ ,‬זה במלחמת וזה‬
‫בקדמוניות‪ ,‬שונים זה מזה באופן קיצוני‪ .‬לפי מלחמת‪ ,‬הן בראשיתו והן בסיומו‪ ,‬את המקדש ייסד חוניו‬
‫השלישי‪ ,‬בנו של הכוהן הגדול שמעון‪    .‬תיאור זה סותר את הידוע לנו ממק"ב ד ‪ ,34–33‬שלפיו סיים חוניו‬
‫השלישי את חייו לא במצרים כי אם בדפני שליד אנטיוכיה‪ ,‬ולא בשנות הארבעים של המאה הב' לפה"ס‬
‫(או לאחריהן) ככוהן במקדש יהודי דמוי המקדש בירושלים‪ ,‬אלא הוא נרצח בשנת ‪ 172‬לפה"ס כפליט‬
‫במקדש פגאני‪ .‬בבואנו אפוא לשחזר את האירועים‪ ,‬עומדת להכרעה שאלת מהימנותו ההיסטורית של‬

                                                         ‫יוספוס במלחמת היהודים לעומת בעל מקבים ב‪   .‬‬
‫רוב החוקרים נוטים לדחות את תיאורו של יוספוס במלחמת היהודים ואת מייסד המקדש הם‬
‫מעדיפים לזהות עם חוניו אחר‪    ,‬בעיקר משום שיוספוס עצמו סותר את תיאורו זה בקדמ' יב ו־יג‪ .‬כאן‬
‫הוא טוען שחוניו השלישי מת (אולי מוות טבעי) ואחיו‪ ,‬ישוע‪ ,‬ששינה את שמו ליסון‪ ,‬ירש אותו כחוק‬
‫מכיוון שבנו של חוניו השלישי‪ ,‬חוניו הרביעי‪ ,‬עדיין היה תינוק (קדמ' יב ‪ .)237‬גם מנלאוס‪ ,‬שנהיה כוהן‬
‫גדול אחרי יסון‪ ,‬לאחר שזה הודח בידי אנטיוכוס בזעמו‪ ,‬מתואר אצל יוספוס כאח של אלה (אשר גם‬

‫זאת בתנאי שספר ז של מלחמת איננו תוספת מאוחרת לספר כולו‪ ,‬כמו שסבר סת שוורץ (שוורץ‪ ,‬מלחמת ז)‪ .‬שוורץ קבע‬                      ‫‪2	 9‬‬
‫שתיאור סגירת בית חוניו שייך לתוספות האחרונות ביותר על הספר‪ ,‬שנסתפחו אליו כבר אחרי מות הקיסר דומיטיאנוס‬                     ‫‪	30‬‬
‫בשנת ‪ 98‬לסה"נ (עמ' ‪ ,)379‬אך הוא אינו מציע תשובה לשאלה מדוע דווקא אירוע זה נוסף בשלב כה מאוחר לספר‪ .‬אם‬
‫אכן נכונה השערתו של שוורץ‪ ,‬אפשר אולי להציע שהקטע נוסף כמילוי ההבטחה בתחילת ספר א‪ .‬אם כך אפשר לשער‬                          ‫‪	31‬‬
‫ששיבוצו של הסיפור ממש בתחילת מלחמת נובע אולי מן התפיסה שרווחה גם אצל חז"ל‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬שהקמת‬                          ‫‪3	 2‬‬

                                                                                  ‫מקדש חוניו בישרה את חורבנו של המקדש‪.‬‬
‫מדברי יוספוס אנו למדים שמאז ימי אלכסנדר מוקדון כיהנו בירושלים כמה כוהנים בשם חוניו (‪ .)Ὀνίας‬הראשון‪ ,‬בנו של‬
‫ידוע‪ ,‬נזכר בקדמ' יא ‪ ;347‬יב ‪ .43‬הוא היה אביו של שמעון‪ ,‬שיוספוס מזהה אותו כשמעון הצדיק‪ .‬על הבעיות בזיהוי זה‬
‫ראו בערכים הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון וצלם בהיכל‪ .‬בנו של שמעון זה נקרא גם הוא חוניו (השני) והוא היה מעורב‬
‫בפוליטיקה התלמאית־סלווקית של המאה השלישית לפה"ס ביחד עם יוסף בן טוביה‪ ,‬ראו קדמ' יב ‪ .167–157 ;44‬גם בנו‬
‫נקרא‪ ,‬לפי יוספוס‪ ,‬שמעון (קדמ' יב ‪ )224‬ויש הסבורים שדווקא את שמעון זה יש לזהות עם שמעון הצדיק‪ .‬לפי יוספוס‪,‬‬
‫היה חוניו השלישי בנו של שמעון השני‪ .‬לפי חז"ל היה חוניו‪ ,‬מייסד מקדש חוניו‪ ,‬בנו של שמעון הצדיק‪ ,‬וראו בהמשך‪.‬‬
‫הכרונולוגיה של כוהנים אלה היא סבוכה ומבולבלת ומתבהרת רק כשחוניו זה‪ ,‬השלישי‪ ,‬מופיע כמכהן בכהונה הגדולה‬
‫בראשית מק"ב (ג ‪ )1‬בשנת ‪ 175‬לפה"ס‪ .‬על מדוכת הבעיה הכרונולוגית הזו יושב עתה מרון פיוטרקובסקי בעבודת‬
‫הדוקטורט שלו וממנה עולה שלדעתו חל שיבוש אצל יוספוס וחוניו השלישי הוא אכן בונה המקדש‪ .‬את הפרק הנידון‬

                                                                                ‫(והמשכנע) קראתי ברשותו של פיוטרקובסקי‪.‬‬
                                                                                      ‫ראו במיוחד שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.50–35‬‬

                                     ‫נאמנים ליוספוס בתיאורו במלחמת נשארו טיילור‪ ,‬מקדש שני; פרנטה‪ ,‬חוניו השלישי‪.‬‬

                                                                                                                                 ‫‪206‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222