Page 215 - josephus volume one
P. 215

‫ןליא לט‬

‫בבית הקברות הזה‪    ,‬שמשפחת פיאבי‪ ,‬ששימשה בכהונה הגדולה בסוף ימי הבית השני‪    ,‬מקורה היה‬
                                                                                     ‫בכוהנים של בית חוניו‪   .‬‬

‫בראשית המאה הכ' נערכו בתל סמוך לבית הקברות חפירות ארכאולוגיות בהנחייתו של האגיפטולוג‬
‫ואבי הארכאולוגיה המקראית ויליאם פלינדרס־פיטרי‪ .‬הוא סבר שגילה את לאונטופוליס של חוניו ובה‬
‫עיר‪ ,‬מצודה ומקדש‪    .‬בחפירה נמצא אוסטרקון כתוב דמוטית (דהיינו מצרית מאוחרת) המזכיר איש‬
‫(כנראה יהודי) בשם אברם‪ ,‬אולי אחד הבנאים שבנו את האתר‪    .‬עד כה לא הטיל איש ספק של ממש‬
‫בקביעותיו של פיטרי‪ ,‬או בזיהוי האתר עם 'ארץ חוניו'‪ ,‬חוץ ממאמר שפורסם לאחרונה‪ ,‬המציע לזהות‬
‫את לאונטופוליס של חוניו ואת מקדשו בתל בסטה שבלב הדלתה‪ ,‬עוד כשלושים קילומטר צפונה‪,‬‬
‫תל המשמר את שמה העתיק של האלה בובסטיס‪ ,‬הנזכרת אצל יוספוס (קדמ' יג ‪' :66‬פי בובסטיס‬
‫הפרועה' ‪ )ἀγρίας Βουβάστεως -‬כמושא הפולחן במקדש העתיק שעל שרידיו הוקם מקדש חוניו‪   .‬‬

                                                                                   ‫פפירוסים‬

‫שני פפירוסים‪ ,‬שהופיעו בקובץ הפפירוסים היהודיים ממצרים‪ ,‬זיהו החוקרים כמתייחסים לחוניו‬
                                                                                                      ‫ולמפעלו‪:‬‬

‫‪    :CPJ 132 .	 1‬במכתב זה פונה פקיד גבוה (דיו ֶק ֶטס) ושמו הורדוס‪ ,‬בשנת ‪ 164‬לפה"ס‪ ,‬בנימוס יוצא‬
‫דופן‪ ,‬למישהו שהפפירולוג וילקן שחזר את שמו ]‪( Ὀνί[‌ αι‬חוניו)‪ .‬הזכרת המלך תלמי השישי פילומטור‬
‫והמלכה קלאופטרה במכתב העלתה על דעתו של אביגדור צ'ריקובר‪ ,‬עורך קובץ הפפירוסים היהודיים‪,‬‬
‫שמדובר בחוניו‪ ,‬מייסד המושבה הצבאית והמקדש בלאונטופוליס‪ .‬אף שאין פפירוס זה מזכיר את‬
‫המקדש או פרטים אחרים העשויים לזהות את האיש הנזכר עם חוניו שלנו‪ ,‬התקבל פירוש זה בדרך כלל‬

           ‫בקרב קהילת החוקרים‪ ,‬ואף שימש בין הטיעונים בוויכוח על תאריך ייסודו של מקדש חוניו‪.‬‬
‫‪ :CPJ 520 	.2‬את הפפירוס הזה זיהו עורכי הקורפוס כ'נבואה יוונית־מצרית שעניינה היהודים'‪    .‬בשנת‬
‫‪ 1995‬הציע גדעון בוהק‪ ,‬על סמך קריאה חדשה של מילים אחדות בתעודה‪ ,‬לזהות אותה כנבואה מצרית‬

                      ‫המייחלת לחורבנו של מקדש חוניו‪    .‬גם הצעה זו התקבלה בדרך כלל בלא עוררין‪.‬‬

                                                                                       ‫כתבים‬

‫חוקרים אחדים שאפו לזהות בכתבים מן הספרות החיצונית‪ ,‬היהודית־הלניסטית‪ ,‬שמקורם במצרים‪,‬‬
                                             ‫את כתביה של מושבת חוניו‪ ,‬או למצער רמזים למקדש חוניו‪:‬‬

                                                                                                    ‫שם‪ ,‬כתובת מס' ‪ ,33‬עמ' ‪.69‬‬      ‫‪	14‬‬
                                                                             ‫וראו עליה עוד בערך שחיתות הכוהנים הגדולים‪.‬‬            ‫‪1	 5‬‬
                                                                                                                                   ‫‪	16‬‬
                                                                                                       ‫שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.191‬‬      ‫‪1	 7‬‬
                                                                                          ‫פלינדרס פיטרי‪ ,‬היקסוס‪ ,‬עמ' ‪.27–19‬‬        ‫‪1	 8‬‬
                                                                                                                                   ‫‪	19‬‬
                                                                                                                      ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬
‫הטה‪ ,‬היכן מקדש חוניו? לעוד הצעת זהוי של לאונטופוליס‪ ,‬הפעם עם תל מוקדאם‪ ,‬ראו רדמאונט ופרידמן‪ ,‬אגדות מן‬                              ‫‪2	 0‬‬
                                                                                                                                   ‫‪	21‬‬
                                                                                                                          ‫הדלתה‪.‬‬   ‫‪2	 2‬‬
                                                                        ‫צ'ריקובר ואחרים‪ ,‬קורפוס א‪ ,‬מס' ‪ ,132‬עמ' ‪.246–244‬‬

                                                                                                  ‫שם ג‪ ,‬מס' ‪ ,520‬עמ' ‪.121–119‬‬
                                                                                                            ‫בוהק‪ ,‬תגובה מצרית‪.‬‬

                                                                                                                                            ‫‪204‬‬
   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220