Page 301 - josephus volume one
P. 301
ןליא לט
מקורית יותר של הסיפור .לפיכך ייתכן ,כפי שהציעו חוקרים לא מעטים ,שדווקא גרסת הבבלי משמרת
את שמו של הגיבור המקורי 1 ,או שלפנינו חילוק מסורות קדום ולא תוצאה של עיבוד בבלי.
ב .סנהדרין יט ע"א :בסיפור זה ,המוסב על ינאי ,מסופר כנראה סיפור מקביל לסיפור משפט הסרק
שנערך להורדוס ,על פי יוספוס -כך סבורים מרבית החוקרים .ואולם כפי שעולה מן הערך משפט
הורדוס/ינאי ,מדובר במקרה זה בפעולת עריכה של הבבלי ,שהלביש סיפור דומה לזה של יוספוס ,מתוך
מקור ייחודי שעמד לרשותו ,על גבי מקור תנאי ,שבו כבר נזכר ינאי המלך ,או למצער מלך ממלכי
בית חשמונאי .עוד יש להבהיר ,שהנאשם העיקרי במשפט זה על פי הבבלי -עבדו של ינאי -אינו
מוחלף .ינאי (מלך ממלכי בית חשמונאי) מחליף את הורקנוס השני אצל יוספוס (מלך אחר ממלכי בית
חשמונאי) ,ואילו הורדוס ' -עבדא דבית חשמונאי' לשיטת חז"ל במקורות אחרים -מופיע בסיפור
הבבלי ללא שם ,אך הוא נמצא שם ממש באותו התפקיד כמו אצל יוספוס .לא ינאי הוא הרשע של
יוספוס ,כי אם עבדו.
ג .כריתות כח ע"ב (= פסחים נז ע"א) :כאן מסופר על ינאי המלך ועל המלכה ('מלכא ומלכתא') ועל
העימות שהתפתח בינם לבין הכוהן הגדול ,יששכר איש כפר ברקאי .מכיוון שינאי המלך עצמו היה כוהן
גדול ,ומכיוון שסיפור זה מסופר בהקשר של הקינה על שחיתותם של הכוהנים הגדולים בסוף ימי הבית
השני 1הניחו חוקרים שהמדובר באגריפס השני 1 .דומה שאין לקבל את דעת שוורץ ,שהדבר קרה בגלל
'העובדה הממוזלת ,שסיפורנו מזכיר מלך ומלכה ,שכן המלכים היחידים בימי הבית השני שמלכותיהם
השאירו רושם כלשהו היו אלכסנדר ינאי ...ואגריפס השני ,שאחותו ברניקי נקראת "מלכה" במקורות
רבים הן ספרותיים והן אפיגרפיים ...הזיהוי של המלך האכזר עם אלכסנדר ינאי יש להבינו כביטוי למגמה
האגדית הכללית לרכז את כל הסיפורים על מלכים רעים סביב אותה הדמות' 1 .סביר הרבה יותר,
שאין מדובר ב'מגמה כללית' של עורך ,כי אם תיקון סופר על דרך האשגרה ,שכן בבבלי ,ברכות מח ע"א
מופיעה הנוסחה המדויקת' :ינאי מלכא ומלכתא' ,אלא ששם אין ספק שהסיפור שסופר הוא על ינאי
ואישתו 1 .ניכר שהגרסה במסכת כריתות היא משנית שבמשנית ,שכן בגרסת הסיפור בפסחים המלך
והמלכה נותרים אלמונים ,ורק במסכת כריתות מצויה הגרסה 'ינאי מלכא ומלכתא' .יתרה מזאת ,גם
בכתב יד אחד לפחות של מסכת כריתות עצמה נעדר שמו של המלך 1 .
ד .יבמות סא ע"א :המקרה האחרון שונה .במקום זה בתלמוד הבבלי (ומקבילה ביומא יח ע"א) מופיע
הסיפור הבא' :אמר רב אסי :תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא ,עד דמוקי ליה
ליהושע בן גמלא בכהני רברבי' (תרגום :צרור דינרים העלתה מרתא בת ביתוס לינאי המלך שיעמיד
את יהושע בן גמלא בכהונה הגדולה) .הנוסח של הסיפור בשתי גרסותיו יציב מאוד ,ובשתיהן מרתא
1 90ראו לעיל ,הערה .72
191ראו הערך שחיתות הכוהנים הגדולים.
1 92ראו שוורץ ,באותו הזמן ,עמ' .267
1 93שם.
194ראו לעיל ,הערה .188
1 95אוקספורדBodl. heb. b. 1 ,
290
