Page 298 - josephus volume one
P. 298
הדגאה לש הנושלל
תופעות ייחודיות לשון חכמים ( )MHה מתועדת גם [עברית מקראית קלסית ( ])CBH
עברית מקראית מאוחרת ( )LBH
בעברית ה מקראית ה מאוחרת ( )LBHללשון חכמים ( )MH
ולשון ה מגילות ( )QH
אף 13כך14
'ו"ו ההיפוך' (עברית מקראית
הדיוט17 אנו16 קלסית .כאן :ויאמר ,ויאמר ,ויבוקש,
של19
ומה אעשה? אמר לו :אם ויבדלו ,ויאמר ,ותוצץ ,ויהרגו)12
אתה שומע לעצתי20... כתר21
מלכות23 הקם15
מה תהא עליה22
בזעם18
תהא24
עמ' ;545 ,538צרפתי ,כתובות ,עמ' ,)57-56וכן יותר מחמישים פעם במגילות (קימרון ,העברית של המגילות ,עמ' ;70מוראוקה ,בינוני,
עמ' ;201-194מורג ,העברית של קומראן ,עמ' .)160
1 1פועל זה מופיע כאן בתצורה מובהקת של לשון חכמים -פועל בבניין נפעל שיש בו יו"ד (=צירי) בהברה האחרונה -שלא נודעה בעברית
המוקדמת יותר .ראו בר־אשר ,מחקרים ,א ,עמ' ;120ב ,עמ' ,111-71בעיקר עמ' ,91-90והפניות שם.
1 2אף שו"ו ההיפוך רווחת במגילות (אך לא בממ"ת! ראו סמית ,ו"ו ההיפוך; קימרון ,צורת עבר; הנ"ל ,בתוך ממ"ת ,עמ' ,)78היא נעדרת
לחלוטין מכל ספרות חז"ל ,כפי שהערנו לעיל.
13בעברית המקראית משמשות 'גם' (לעתים קרובות) ו'אף' (לעתים רחוקות) .רק 'אף' מוכרת בלשון חכמים' .אף' רווחת גם בממ"ת ,אבל
נדירה בשאר ספרות קומראן (קימרון ,בתוך ממ"ת ,עמ' .)97
' 14כך' (להבדיל מ'ככה') אינה מופיעה לעולם במקרא ,אלא רק בלשון חכמים (ראו הנמן ,שאילות מקראיות ,עמ' ;95בנדויד ,לשון מקרא
ולשון חכמים ,עמ' ;441 ,100בר־אשר ,מחקרים ,א ,עמ' .)125במגילות אנו מוצאים שתי היקרויות מסופקות של מילה זו ,ואחת עשרה
פעם 'ככה' (ראו אבג ,קונקורדנציה ,עמ' .380אלישע קימרון ,בדברים שבעל־פה ,אינו מקבל את שתי הקריאות 'כך').
15הציווי 'הקם' במשמע 'השבע' הוא קרוב לוודאי ארמיזם המוכר רק מספרות הבית השני ,ואולי פעם או פעמיים במשנה ,ראו לעיל ליד
הערות 22עד .26עוד על שורש זה ראו פאול ,דברי שלום ,עמ' 287 ,143-142וספרות בהערות שם.
16המילה 'אנו' ,בניגוד ל'אנחנו' ,מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד ,בגרסת 'כתיב' ,בירמיהו מב .6ואולם בספרות התנאית זהו כינוי הגוף היחיד
לגוף ראשון רבים .הוא רווח גם במגילות ,להוציא ממ"ת ,המעדיפה 'אנחנו' (סגל ,דקדוק לשון המשנה ,עמ' ;45בנדויד ,לשון מקרא ולשון
חכמים ,עמ' ;698 ,133קימרון ,ממ"ת ,עמ' ;73קיסטר ,אוצר מילים וסגנון ,עמ' ;138מורגנשטרן ,הכינויים הפרודים ,עמ' .)52
.ἰδιώτης 17רווח בספרות חז"ל אך נעדר לחלוטין ממגילות מדבר יהודה.
1 8שורש זה מופיע כמה פעמים במגילות ,גם כפועל וגם כשם (אבג ,קונקורדנציה ,עמ' ,)246אבל נעדר כמעט לגמרי מספרות חז"ל ,למעט
בציטוט או בפרשנות לפסוקים .רק שתי היקרויות עשויות להיות בשר מבשרו של שיח החכמים עצמם (ירושלמי ,ביכורים ב ,א (סד ע"ד),
עמ' ;353בבלי ,ברכות ז ע"א).
19השימוש במילית 'של' לציון חומר שממנו עשוי חפץ הוא בתר־מקראי ,בעוד במקרא נעדרת מילית זו באותו הקשר ('וויהם זהב' וכיוצא
בו ,ראו למשל שמות כו ;37 ,32במדבר ז ,13או צורת הסמיכות כגון 'כלי כסף' ,שמות ג ,)22ראו סגל ,דקדוק לשון המשנה ,עמ' ;200-198
בנדויד ,לשון מקרא ולשון חכמים ,עמ' .149במגילות נעדר בדרך כלל השימוש ב'של' ו'ש' ,אף שברור מתוך כמה היקרויות נדירות ,ביניהן
כמה דומות לזו הנידונה באגדה שלנו ,שכינויי זיקה אלה התקיימו בשפה המדוברת של התקופה (קימרון ,העברית של המגילות ,עמ' ;83-82
הנ"ל ,ממ"ת ,עמ' .)96-95 ,84-83
20המבנה 'אם אתה שומע' ,המשתמש בבינוני פועל כדי לבטא אפשרות שטרם נתקיימה במשפט תנאי ,אופייני ללשון חכמים (סגל ,דקדוק
לשון המשנה ,עמ' ;236-235אזר ,תחביר ,עמ' .)16-15במגילות אנו מוצאים את המבנה המקראי אם +יקטל ,אבל אם +קטל רווח יותר
(קימרון ,העברית של המגילות ,עמ' .)85-84על התבטאות זהה במקום אחר בתלמוד ראו לעיל ,הערה .170
2 1כפי שצוין בגוף הערך ,המילה 'כתר' מופיעה במקרא רק במגילת אסתר ,בעוד בשאר ספרי המקרא אנו מוצאים 'עטרה' או 'נזר' .במגילות
יש רק היקרות מסופקת אחת של מילה זו ( ,4Q509 97-98ii2אך קימרון דוחה קריאה זו ,בדברים שבעל־פה) ,ואילו'עטרה' נקרית שבע
פעמים ,ו'נזר' שלוש.
22הביטוי 'ו[ ]...מה י/תהא עליה/יו/יהם' נפוץ בספרות חז"ל ,בעיקר בבבלי .ראו למשל ברכות לח ע"ב; קידושין נב ע"ב; בשני המקרים ביחס
לתורה .ראו גם ברכות סג ע"ב; פסחים כב ע"ב; תענית כז ע"ב ,ועוד .בספרות התנאית מופיע ביטוי זה פעמיים (תוספתא ,פסחא ד ,יד;
מדרש תנאים לדברים יא .)14על הצורה 'תהא' ראו להלן.
23בדומה לשמות עצם מופשטים אחרים המסתיימים בצורן ־ות ,גם 'מלכות' היא 'מסימניה של העברית המאוחרת ושל הארמית בת
תקופתה' .היא אופיינית רק לספרי המקרא המאוחרים ונפוצה בעיקר בספרות הבית השני ואחריה(להבדיל מ'ממלכה'' ,מלוכה' המשמשות
287
