Page 299 - josephus volume one
P. 299

‫נעם ורד‬

‫תופעות ייחודיות‬                  ‫לשון חכמים ( ‪ )MH‬ה מתועדת גם‬  ‫[עברית מקראית קלסית ( ‪])CBH‬‬
                                                               ‫עברית מקראית מאוחרת ( ‪)LBH‬‬
‫בעברית ה מקראית ה מאוחרת ( ‪ )LBH‬ללשון חכמים ( ‪)MH‬‬
                                                                            ‫ולשון ה מגילות ( ‪)QH‬‬

                          ‫הרי‪26‬‬      ‫רמסם‪25‬‬
                                    ‫כרוכה‪27‬‬
                     ‫קרן זוית‪28‬‬  ‫כל הרוצה‪29‬‬

‫'עולם' במובנו הגאוגרפי הבתר־‬
‫מקראי (=תבל)‪ ,‬במקום במובנו‬

  ‫הטמפורלי המקראי (=נצח‌)‪30‬‬

                ‫החזיר ליושנה‪31‬‬

                                                   ‫בעברית המקראית הקלסית‪ .‬ראו הורביץ‪ ,‬בין לשון ללשון‪ ,‬עמ' ‪ ,88-79‬הציטוט מעמ' ‪.)79‬‬
‫‪ 	24‬העתיד המקוצר של השורש הי"ה רווח בלשון חכמים אבל אינו קיים כלל במקרא ובעברית של המגילות‪ .‬ראו קימרון‪ ,‬בתוך ממ"ת‪ ,‬עמ'‬

                                                                                                                ‫‪ ;76‬הנ"ל‪ ,‬לשון המגילות‪ ,‬עמ' ‪.238‬‬
‫‪ 2	 5‬השורש רמ"ס מצוי במקרא עשרים ושש פעמים‪ ,‬ובמגילות שש פעמים (על שימושו בפשר נחום ראו הדיון בגוף הערך)‪ .‬להיקרויות בספרות‬
‫חז"ל מעבר לציטוטי מקרא ראו למשל ספרי דברים קצב‪ ,‬עמ' ‪ ;233‬בבלי‪ ,‬תענית יח ע"ב; עבודה זרה יז ע"ב; ירושלמי‪ ,‬פאה ה‪ ,‬ב (יח ע"ד)‪,‬‬

                                                                                                                                             ‫עמ' ‪.99‬‬
        ‫‪ 2	 6‬מילה זו היא מאפיין מובהק של לשון חכמים (בנדויד‪ ,‬לשון מקרא ולשון חכמים‪ ,‬עמ' ‪ ,)755‬והיא נעדרת לגמרי במקרא ובמגילות‪.‬‬
‫‪ 	27‬השורש כר"ך רווח מאוד בספרות חז"ל‪ ,‬אבל נקרה פעם אחת בלבד במקרא‪ ,‬במגילת אסתר המאוחרת (ח ‪ .)15‬יש היקרות מסופקת אחת‬

                                                                                                                            ‫בקומראן‪.4Q554 10:2 ,‬‬
‫‪ 	28‬המילה 'זוית' לבדה מופיעה במקרא פעמיים‪ ,‬בספרים מאוחרים (זכריה ט ‪ ;15‬תהלים קמד ‪ ,12‬וראו הורביץ‪ ,‬בין לשון ללשון‪ ,‬עמ' ‪.)165-164‬‬
‫במגילות מצאנו מילה זו (זויתא‪ ,‬זויתה) כמה פעמים‪ ,‬אבל רק בשתי תעודות ארמיות (‪ .)4Q455; 5Q15; 4Q565 1:4‬הצירוף 'קרן זוית' קיים‬

    ‫רק בלשון חכמים‪ .‬להשערת קיסטר‪ ,‬שכל המשפט המכיל צירוף זה הוא תוספת תניינית על הסיפור הקדום‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.29‬‬
‫‪ 	29‬מבנה בתר־מקראי אופייני‪ ,‬בעוד העברית המקראית אינה משתמשת בה"א הידיעה וב'כל'‪ .‬ראו בנדויד‪ ,‬לשון מקרא ולשון חכמים‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;675-670‬אזר‪ ,‬הרישות‪ ,‬עמ' ‪ .15-14‬עם זה‪ ,‬ה"א הידיעה לפני בינוני מצויה לפעמים במגילות‪ ,‬ובסרך היחד הוקדם לה לעתים כינוי השם‬

                                                                              ‫'כל'‪ .‬ראו מוראוקה‪ ,‬בינוני‪ ,‬עמ' ‪ ;194‬קימרון‪ ,‬בתוך ממ"ת‪ ,‬עמ' ‪.95‬‬
‫‪ 3	 0‬על המעתק במשמעותה של מילה זו מלשון מקרא ללשון חכמים ראו פרידמן‪ ,‬עולמם של גדולים; הנ"ל‪ ,‬מעולם ועד עולם‪ .‬לדעתו‪ ,‬אין‬

                                               ‫תקדים ממשי לשימוש של חז"ל בקורפוסים קדומים יותר (ראו עולמם של גדולים‪ ,‬עמ' ‪.)273‬‬
‫‪ 	31‬מליצה זו מוכרת משני הקשרים אחרים בספרות חז"ל‪ :‬ירושלמי‪ ,‬ברכות ז‪ ,‬ג (יא ע"ג)‪ ,‬עמ' ‪=58‬מגילה ג‪ ,‬ח (עד ע"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;767‬יומא סט‬

                                                                           ‫ע"ב‪ ,‬כולן מקבילות של אותה מסורת‪ .‬ראו גם בבלי‪ ,‬כתובות ח ע"ב‪.‬‬

                                                                                                                                                      ‫‪288‬‬
   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304