Page 296 - josephus volume one
P. 296

‫הקרע עם הפרושים‬

          ‫גם בגרסתה היוונית חריגה האגדה בתוך הקורפוס של יוספוס‪ .‬דמותו של יוחנן הורקנוס שלילית בהרבה‬
          ‫מהמצוי אצלו בדרך כלל; דמותם של הפרושים חיובית יותר‪ ,‬ורכיבים שונים של הסיפור סותרים את‬

                                                                                            ‫הנרטיב הרציף המקיף אותו‪.‬‬
          ‫נושאיה המרכזיים של האגדה בשתי גרסותיה ‪ -‬דמותם ומעמדם של הפרושים‪ ,‬יחסיהם עם השלטון‬
          ‫החשמונאי‪ ,‬מחלוקת הכתות ‪ -‬מעסיקים גם חיבורים קומראניים וגם את כתבי יוספוס בכללותם‪,‬‬
          ‫כלומר הם מלמדים על מקורו של המעשה בסוף ימי מלכות בית חשמונאי‪ .‬התוכן הוא פרו־פרושי מובהק‬
          ‫וכל מגמתו להפריך שמועות‪ ,‬האשמות ודימויים בגנות הפרושים‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותם מספרות הבית‬

                                                                                   ‫השני‪ ,‬בפי יוספוס ובמגילות קומראן‪.‬‬
          ‫מאפיינים אחדים של הסיפור קושרים אותו באופן ממוקד לתקופה הסמוכה לימי יוחנן הורקנוס‪.‬‬
          ‫המוטיב של סוגי הסמכות (מלוכה‪ ,‬כהונה‪[ ,‬תורה])‪ ,‬העומד בלב הסיפור‪ ,‬אופייני לשיח הפוליטי בנסיבות‬
          ‫שלטונו של יוחנן הורקנוס‪ ,‬שכן מצאנוהו בפי תומכיו (יוספוס) ומתנגדיו (החיבור הקומראני 'טסטימוניה')‬
          ‫כאחד‪ .‬גם התיאור 'איש אחד בליעל' מוכר מתקופתו‪ ,‬ואולי מתייחס אליו ממש במסמך קומראני‪ .‬על‬
          ‫שיקולים אלה אפשר להוסיף את הזהות האפשרית של שם הגיבור לפי גרסת התלמוד ‪ -‬אלעזר בן‬
          ‫פועירה ‪ -‬לשמו של כוהן אלים בן דורו של יוחנן הורקנוס‪ ,‬הנזכר במסורת נידחת בירושלמי ‪ -‬אלעזר‬

                                                                                                     ‫בן פכורה‪/‬פחורה‪  1 .‬‬
          ‫כל ידיעותינו על הפרושים שאובות כידוע מכלי שני‪ .‬הן נובעות מעדותן של קבוצות אחרות‪ ,‬לעתים‬
          ‫עוינות‪ ,‬ומתוך מקורות מאוחרים יותר בספרות חז"ל‪   1 .‬אילו נתגלה לנו קטע מחיבור פרושי אותנטי‪,‬‬
          ‫טמון בכד במערה כלשהי‪ ,‬היה זה גילוי מרגש שאין ערוך לו‪ .‬מעשה הקרע בין הפרושים לחשמונאים ‪  1‬‬
          ‫הוא מקור כזה בדיוק‪ ,‬אלא שהוא לא נשתמר באופן ראשוני במערה‪ ,‬אלא בשני קורפוסים ספרותיים‬
          ‫נבדלים‪ .‬הקורפוס האחד הוא נרטיב היסטורי מוקדם‪ ,‬והאחר ‪ -‬מאגר מאוחר של מקורות יהודיים‬
          ‫מסוגים שונים‪ .‬יתרונו של הקורפוס הראשון ‪ -‬יוספוס ‪ -‬בתאריכו הקרוב יותר אל המאורעות‪ ,‬באופיו‬
          ‫המפוכח ובמודעותו לנסיבות‪ .‬אבל חסרונו הגדול בכך ששימר את המקור העתיק בלשון זרה ובכך מחק‬
          ‫כמה מתכונותיו הייחודיות‪ ,‬ובהן אופיו הלשוני של הסיפור ורמיזותיו אל המקרא‪ ,‬המלמדים הרבה על‬

                                                                                                             ‫זמנו ומגמתו‪.‬‬
          ‫אשר לקורפוס השני ‪ -‬התלמוד הבבלי ‪ -‬המקור נקרה בו באופן אקראי ושרירותי ומשובץ בתוך‬
          ‫הקשר לא היסטורי בעליל‪ .‬ובכל זאת השתמר יהלום זה בתלמוד במצב צבירה קרוב להפתיע לצורתו‬
          ‫המקורית‪ .‬כך או כך‪ ,‬מן הראוי שנזכור כי שני ההקשרים שבהם נשמר הסיפור רלוונטיים להבנתו הרבה‬
          ‫פחות משנדמה בראייה ראשונה‪ .‬במקרה זה אין הם אלא בבחינת מערה דוממת שבתוכה נשתמרה פיסה‬

                                                          ‫של חיבור פרושי קדום‪ ,‬שתיאר מאורעות מימי הבית השני‪.‬‬

            ‫‪ 	181‬ראו לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ .159‬קשה לקבל את סברת אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ,151‬שמחבר האגדה היה מודע‬
                                              ‫למסורת יחידאית ושולית זו בירושלמי‪ ,‬שינה את שם הגיבור בכוונה תחילה ושילבו כאן‪.‬‬
                                                                                                     ‫‪ 	182‬ראו ריבקין‪ ,‬הגדרת הפרושים‪ ,‬עמ' ‪.205‬‬
                                                                            ‫‪ 1	 83‬ובצדו‪ ,‬לפי השערתנו‪ ,‬סיפור צוואת ינאי (עיינו להלן ערך זה)‪.‬‬

‫‪285‬‬
   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301