Page 292 - josephus volume one
P. 292
הקרע עם הפרושים
שהם ,שלא כיריביהם ,לא פרשו 'מרוב העם' 1 ,כי אם מקבוצת מיעוט של חוטאים ,בדומה למשה ואהרן
שנצטוו להיבדל מקורח ועדתו 1 .
מחבר האגדה לא הסתפק בטרמינולוגיה שאולה ממתנגדיו ,הוא שאל גם מאפיינים של הסוגה
החביבה עליהם .כפי שהובהר לעיל ,אגדת הקרע היא מעין מדרש פולמוסי ,המשליך אירועים ודמויות
מקראיות על הנסיבות של ימי הבית השני .במובן זה הוא מזכיר את סוגת הפשר הכתתי ,בתוכן אם לא
בצורה .אמנם אין בסיפורנו ציטוט מפורש של פסוקים ,ואף לא המינוח האופייני לפשרים' :פשר הדבר',
'פשרו על' 1 ,ויש להניח שחוגי הפרושים נמנעו מלהשתמש בסגנון זה במלואו בכתביהם .כל שברצוני
להציע הוא ,שמחברו של הטקסט הווכחני ,האנטי־כתתי הזה ,השתמש במכוון בכמה ממאפייני הסגנון
של יריביו הפוליטיים.
כאמור ,מטרת האגדה היא להדוף האשמות שהוטחו בפרושים .דברי ההקדמה לסיפורנו בקדמוניות
היהודים ופשר נחום מעידים יחדיו שהפרושים הואשמו בהסתת ההמונים נגד שליטים וכוהנים גדולים,
האשמה קרובה למעשיו של קורח המקראי .אגדת הקרע ,כפי שנשתמרה בתלמוד ,משיבה מלחמה על
ידי השוואה של יריבי הפרושים לקורח ועל ידי האשמת יריבים אלה עצמם בהסתה והמרדה נגד השלטון
החשמונאי ונגד הפרושים עצמם.
ללשונה של האגדה בתלמוד
לשונה של האגדה היא כאמור תערובת ,המכילה לשון חכמים אופיינית בצד אוצר מילים ותחביר
מקראיים מובהקים ,ולמעלה תיארתי את המחלוקת המחקרית בפרשנותה של תופעה זו .בנספח שבסוף
ערך זה מיינתי את תופעות הלשון שבאגדה לעברית מקראית קלסית ,עברית מקראית מאוחרת ,העברית
של קומראן ולשון חכמים .שם מוצעת הרחבה בפרטי הבירור הלשוני וספרות התומכת את מסקנותי,
להלן אסתפק במבחר של התופעות הלשוניות ובמסקנות כוללות בלבד 1 .
הבירור העלה כי אגדה זו היא אכן יצור כלאיים לשוני ,אולם הרוב המכריע של התערובת הלשונית
מנוסח בלשון בתר־קלסית או בלשון חכמים .מילים ,מונחים ומבנים לשוניים של לשון המקרא הקלסית
אכן פזורים בה ,אבל אלה נארגו לסירוגין אל תוך מצע לשוני מאוחר יותר ,עשיר במילים ,צירופים ,פעלים
ורעיונות בתר־מקראיים או בתר־גלותיים לכל המוקדם.
היחידה הפותחת של הסיפור (שורות )5-1מתאפיינת בלשון חכמים כמעט סטנדרטית ,בלא תופעות
מקראיות 1 .גם ששת הפעלים המופיעים בה באים בצורת עבר רגילה ,בלי מה שמכונה 'ו"ו ההיפוך' .עם
164ממ"ת ג ,7עמ' .59-58
1 65לדעת בר־אשר סיגל ,מי נפרד ממי ,עמ' ,248הערה ,39המשפט 'ויבדלו חכמי ישראל בזעם' הוא מעין מדרש־שם מאוחר
ל'פרושים' .מתוך כך נחשפת מגמתו האטיולוגית של הסיפור ,שהיא תיאור של צמיחת הפרושים ושל מקור שמם .אלא
שלשיטתו פרישה זו הייתה מן המלך וחצרו .הצעה אחרת בכיוון זה ,שאינה מפקפקת בקדמותו של הסיפור ,שמעתי מפי
פרופ' שמחה קוגוט.
1 66על הגדרות סותרות למונח 'פשר' ועל הבעיות הכרוכות בוויכוח המחקרי בעניין זה ראו ברוק ,פשר .לא אכניס את ראשי
כאן בין ההרים הגבוהים הללו .כוונתי להצביע על הדמיון הכללי בין אגדת הקרע לפשר הקומראני ,אך ורק במונחים של
רמיזות מקראיות ,תוכן פוליטי ואופי פרשני ,כלומר השלכת הסיפור המקראי על התרחשות אקטואלית.
1 67תודתי לפרופ' יואל אליצור ,ד"ר נועם מזרחי ופרופ' אלישע קימרון על עזרתם הנדיבה והחשובה בעניינים הלשוניים.
1 68רוב המאפיינים הלשוניים של חלק זה מוכרים גם מלשון המקרא המאוחרת וממגילות קומראן ,אולם שני לשונות הם
281
