Page 290 - josephus volume one
P. 290
הקרע עם הפרושים
לשוני ('איש אחד בליעל') ,אלא גם בקרבה או אף זהות בין הגיבורים (יוחנן על פי גרסת יוספוס ,או ינאי
בנו על פי הגרסה התלמודית) ,ובמוטיב מרכזי משותף :מעלות המנהיגות ,הכהונה והנבואה הנרמזות
בטקסט הקומראני מזה ,וכתרי המלוכה והכהונה בצד התורה ה'מונחת' ,מזה .מכל מקום ,לפי שעה די
לנו בידיעה שהאגדה בקידושין משתמשת במינוח ובמוטיבים ספרותיים המאפיינים את ההקשר הפוליטי
וההיסטורי של מגילות מדבר יהודה בכלל ,ושל תקופת יוחנן הורקנוס בפרט.
קשה לנחש אם המקור העברי של אגדת הקרע שעמד בפני יוספוס כינה אף הוא את אלעזר כינויים
קרובים אל 'לץ ,רע ובליעל' המשמשים בתלמוד .התיאור )291( κακοήθης ὢν φύσει καὶ στάσει χαίρων
אינו מקביל במדויק לכינויים הללו .עם זה ,המילה κακοήθηςעשויה לשקף את 'לץ' העברית מכיוון
שמילה זו במקרא מתורגמת תכופות בתרגום השבעים ל־ 1 .κακόςנראה שאת הביטוי στάσει χαίρων
יש לשחזר' :שש לריב' ,שכן המילה στάσιςהיא מקבילתה של 'ריב' העברית בתרגום השבעים 1 ,ואילו
χαίρεινמתרגמת פעמים רבות את השורש שי"ש 1 .ביטוי זה מתועד גם הוא במגילות ים המלח כשם
גנאי ליריבי הכת .בקטע הנזכר לעיל של ברית דמשק ,המזכיר את 'איש הלצון' ואת 'דורשי החלקות',
הלוא הם הפרושים ,נאמר על יריבים אלה גם' :ויסיסו לריב עם' 1 .לאור כל אלה אפשר להציע ,שגם
המקור העברי של יוספוס השתמש באוצר מילים בין־כתתי ,ממש כמו הגרסה שנשתמרה בספרות חז"ל.
ג .מאפיין בולט אחר של השיח הכתתי ניתן לזיהוי במסורת בקידושין .כפי שהיטיב אהרן שמש לנסח,
'ההיבדלות היא העיקרון הרשום בחזית כרטיס הביקור של עדת "היחד" .מניפסט זה מוצג כמעט בכל עמוד
מכתבי קומראן והוא בא לידי ביטוי באופנים שונים' 1 .עדת קומראן מציגה את עצמה כקבוצה שפרשה
מן הרוב החוטא בישראל ,ופרישה זו מוגדרת באמצעות השורשים פר"ש 1 ,סו"ר 1ובעיקר בד"ל .בני הכת
מצווים 'להבדל מבני השחת'' 1 ,להבדל מעדת אנשי העול' 1 ,ומנמקים בכך את המגורים במדבר' :יבדלו
מתוך מושב הנשי העול ללכת למדבר' 1 .כזכור ,פועל זה משמש גם באגדת ינאי' :ויבדלו חכמי ישראל' 1 .
ד .עוד שני שורשים באגדת הקרע ,אף הם אופייניים ללשון המקרא ונדירים ביותר בספרות חז"ל ,הם
זע"ם ורמ"ס .שניהם מופיעים בחיבור הכתתי הפולמוסי הנזכר פשר נחום .השורש זע"ם משמש בחיבור
זה לתיאור דרך דיבורם של הפרושים ,המפילים נכבדים ומושלים ב'[ז]עם לשונם' 1 .השורש רמ"ס
145ראו למשל התרגום למשלי ט .12 ,8 ,7
146משלי יז .14
147ישעיהו סו ;14 ,10איכה א ;21ד .21
1 48ברית דמשק א .21
1 49שמש ,המבדיל ,עמ' .209
1 50ממ"ת ג ,7עמ' .58
1 51ברית דמשק ז ;13-12ח ;16 ,4יד ;1יט .29 ,17
152ברית דמשק ו .15-14ייתכן מאוד שגם כאן רומז המחבר למעשה קורח .ראו השורש בד"ל ודיוננו לעיל על מרכזיותו
בסיפור קורח ,ותיאורם של הרשעים כ'בני שחת' ,בדומה לגורלה של עדת קורח.
153סרך היחד ה ,1ראו גם שורה .10צ'רלסוורת' ,מגילות ים המלח ,א ,עמ' .23-22 ,19-18
154סרך היחד ח .13השורש בד"ל הוא מרכזי בחיבורים כתתיים ויש לו גם משמעויות נוספות ,כמו הרחקה של חבר מן הכת,
הבחנות הלכתיות בין טהור וטמא ועוד.
155ראו לעיל ,ליד הערה .84
1 56פשר נחום קטע ,4-3ב .10-9 ,ראו לעיל ,ליד הערה .106על המקור המקראי של ביטוי זה והקשר שלו לפרושים ראו
קיסטר ,ביטויים מקראיים ,עמ' .32פרופ' שמחה קוגוט הציע (בדברים שבעל־פה) שהמילה 'בזעם' מרמזת על הפסוק
מאיכה (ב ַ ' )6וִּי ְנ ַאץ ְּב ַז ַעם ַאּפֹו ֶמ ֶלְך ְו ֹכ ֵהן' ,והאסוציאציה של 'מלך וכהן' מוליכה אל ינאי.
279
