Page 286 - josephus volume one
P. 286
הקרע עם הפרושים
נגד הכוהן הגדול ,מיד מאמינים להם' 1 .האשמות דומות נגד הפרושים מצויות גם בפשר נחום מקומראן.
גם שם הם מתוארים כבעלי השפעה על ההמונים ,כולל 'מלכיה[ם] ,שרים ,כוהנים' ,וגם שם נאמר שהם
מסיתים נגד בעלי מעמד ומצליחים בכך' :נ[כ]בדים ומו ש[לים] יפולו [מז]עם לשונם' 1 .
מחברנו יצא להפריך דימוי זה באמצעות סיפור אפולוגטי .המסר העיקרי שלו הוא שהפרושים/
החכמים מעולם לא התנגדו למלך ולא תמכו בדיבה השקרית והמרושעת בדבר ייחוסו .אין זו קבוצה
של מחרחרי מדנים ,כי אם ,על פי גרסת הבבלי' ,חכמי ישראל' ,יורשי משה ואהרן ,מוריה היחידים של
התורה ,שבהיעדרם 'העולם שמם' והתורה נעדרת .הקרע עם החשמונאים לא היה באשמתם ,ואף לא
באשמת השליט .להפך ,אלה השמחים לריב (על פי גרסת יוספוס) 1 ,שגרמו לרעה לשגשג ,היו דווקא
אויבי הפרושים (צדוקים?) ,רשעים מסוגו של קורח .הם שהפיצו את השמועה המרושעת על השליט,
והם שעוררו מריבה וגרמו אסון.
יש להעיר כי בגרסת יוספוס לסיפור אין עקבותיו של מעשה קורח ניכרים .פרשה זו מהדהדת אולי
דווקא בסיפור המסגרת העוין לפרושים שאצל יוספוס ,ולא במסורת הקרע עצמה .התכונות המרכזיות
המיוחסות לפרושים בפסקת ההקדמה למעשה הקרע (קדמ' יג ,288והשוו מלח' א - )67קנאה בשליט
( )φθόνοςוהשפעה גדולה על ההמונים -מיוחסות על ידי יוספוס לקורח המקראי בקדמוניות ספר
ד 1 .גדולה מזו ,התביעה מהורקנוס שיניח את הכהונה מוגדרת בקדמוניות באופן בלתי צפוי ,στάσις
מרי ,ובדיוק כך מגדיר יוספוס את תביעתו של קורח ממשה ואהרן 1 .בפרפרזה שלו למעשה קורח מספר
יוספוס שאהרן נבחר בידי האל שלוש פעמים 1 ,בעוד בספר יג הוא מייחס ליוחנן הורקנוס שלוש מתנות
מאת האל 1 .
אם כל זה אינו צירוף מקרים בלבד ,אפשר שהדימוי השלילי הרווח של הפרושים כמחרחרי מריבה
ערמומיים ורבי השפעה ,כפי שהוא נמסר בסיפור המסגרת של יוספוס ,כלל השוואה של הפרושים אל
קורח ,ואילו סיפורנו הפרו־פרושי משמר בגרסתו התלמודית ניסיון להסב נשק זה עצמו אל מתנגדי
הפרושים ולהשוות דווקא אותם אל דמותו של קורח .ארמזים מקראיים אלה נשחקו ונעלמו בתרגום
היווני של האגדה בקדמוניות 1 .
הטרמינולוגיה של האגדה
נוסף על תוכנה של האגדה ,נראה שגם מטבעות הלשון המשמשים בה עשויים להסגיר את מוצאה ואת
הקשרה ההיסטורי.
1 05קדמ' יג .288כפי שהובהר לעיל ,הצהרה זו נובעת מהקדמת יוספוס לסיפורנו (אשר יצאה מיד ניקולאוס או מידו שלו),
וללא ספק איננה חלק מהסיפור עצמו ,והיא אף סותרת אותו בכמה פנים.
1 06פשר נחום ,קטע ,4-3ב ,10-9 ,צ'רלסוורת' ,מגילות ים המלח6 ,ב ,עמ' .150על דימויים שליליים של הפרושים ראו פלוסר,
יהדות בית שני ,קומראן ,עמ' .88-85
107אלעזר מתואר בקדמ' יג 291כ'שמח לריב' .στάσει χαίρων
108קדמ' ד .41 ,25 ,14ראו פלדמן ,מקרא משוכתב ,עמ' .101 ,99-98
1 09קדמ' יג ;299השוו לקדמ' ד .66 ,59 ,36 ,32 ,13 ,12ראו פלדמן ,שם ,עמ' .102-101
110קדמ' ד .66
111קדמ' יג ,299מלח' א .69-68אני מודה לדפנה כהן על תובנה זו.
112למקרה דומה של מדרש שנשתמר בספרות חז"ל ונועד כנראה להגיב על השמצה של קבוצות יריבות ,ראו אילן ,השתקת
המלכה ,עמ' .72–61
275
