Page 287 - josephus volume one
P. 287
נעם ורד
א .יסוד מרכזי של האגדה הוא ה'כתרים' המטפוריים המייצגים את הסמכות הכפולה העומדת בלב
הסיפור -מלכות וכהונה .שני 'כתרים' אלה ,נוסף על הסמכות המיוחדת של החכמים ,הלוא היא ידיעת
התורה ,נרמזים בפתח הסיפור ובסיומו .בתחילת הסיפור ינאי מוצג כמלך מנצח (כתר מלכות) ,ובמובן
מסוים הוא תופס את עצמו כבונה מחדש את המקדש' :אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עוסקים
בביניין בית המקדש ,אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו' (כתר כהונה) .כתר הכהונה מיוצג ביתר שאת
באמצעות הזכרת הציץ במהלך המעשה .בשיחתו של המלך עם אלעזר נזכרת התורה המונחת ,ובמשפט
החותם את הסיפור ,מייצגם של החכמים ,שמעון בן שטח ,מחזיר את התורה ליושנה.
המוטיב של שלושה כתרים -כתר תורה ,כתר כהונה וכתר מלכות ,מוכר היטב ממקורות חז"ל,
כגון משנה ,אבות ד ,יג ,הדרשה בספרי במדבר קיט שנידונה לעיל ,ועוד 1 .נוסחה זו של חז"ל נתפסה
בעיני כמה חוקרים כגרסה מאוחרת יותר של רעיון 'שלושת הדברים הגדולים ביותר' (τριῶν τῶν
)μεγίστωνכפי שהם נמנים בפי יוספוס (קדמ' יג ,299מלח' א )68בקשר למעלות הגדולות שזכה בהן
יוחנן הורקנוס :שלטון על העם ,כהונה גדולה ונבואה 1 .אכן שלוש המעלות שמנה יוספוס אינן אלא
שלישיית התפקידים הבכירים של המקרא בגלגולם החדש בימי הבית השני 1 ,ומסתבר שחכמים הם
שהמירו ,כדרכם ,את הנבואה בתורה 1 .
על אלה נראה לי שיש להוסיף את עדותו המסקרנת של כתב לוי הארמי 1 .חיבור זה עוסק בתולדות
חייו של לוי ,חזיונות שחזה ,מינויו לכוהן ונאומו לבניו .רוב החוקרים מתארכים את כתב לוי למאה
הג' או ראשית הב' לפה"ס ,אולם אחרים מאחרים את זמנו אל סוף המאה הב' לפה"ס ומוצאים בו
רמזים לתקופת החשמונאים 1 .כמה קטעים של כתב יד אחד של הטקסט שרדו בגניזת קהיר ועוד
שבעה עותקים מקוטעים נתגלו בקומראן .בחיבור מודגש שלוי זכה לכהונה ומלכות כאחד 1 ,ומסופר
לב]ניך מלכות כהנותא רבא מן בו שלוי מתבשר בחזונו מפי מלאך] [' :מן די להוין תליתין [
] ל[א] ל[ ע]ל[יון' (כתב לוי .)7 :4הפסוק מקוטע וקשה להבנה ,ונראה לתרגמו בקירוב מלכות[
כך' :משיהיו שלישיים [ לב]ניך ,מלכות ,כהונה גדולה ִמ ַּמלכות [ ] ל[א] ל[ ע] ל[יון' .אפשר שהכוונה
היא ש'מלכות הכהונה' ,כלומר מעלת הכהונה (המוגדרת בכתב לוי כמלכות) ,גדולה ממעלת השלטון 1 .
כידוע היה כתב לוי הארמי בין מקורותיו העיקריים של ספר 'צוואת לוי' היווני המאוחר ממנו ,הנכלל
1 13כל ההיקרויות של מוטיב זה נסקרו אצל משה בר ,כתר תורה .כהן ,שלושת הכתרים ,הקדיש מונוגרפיה שלמה לנושא זה.
הוא ראה בכתרים סמל לתפיסתם של חז"ל בדבר הצורך בהפרדת רשויות בחיים הציבוריים.
114ראו הערך יוחנן ובת הקול .וראו גם פלוסר ,יהדות בית שני ,חכמיה ,עמ' ;262–261קיסטר ,מסורות אגדה ,עמ' ;212-202
כהן ,שלושת הכתרים ,עמ' ;18אשל ,מגילות קומראן ,עמ' ,70והערה .46
115על שלישייה זו ועל גלגוליה בימי הבית השני ראו הספרות שאסף מייסון ,יוספוס על הפרושים ,עמ' ,223הערה .52
1 16אשל ,שם .ראו אורבך ,מעולמם של חכמים ,עמ' ;49–9פלוסר ,יהדות בית שני ,חכמיה ,עמ' .262ואולם קיסטר ,מסורות
אגדה ,עמ' ,205והערה ,65הסיק שכתר תורה התווסף לרשימה בתקופה קדומה יותר ושהכללתו 'איננה חידושם של חכמי
הפרושים' ,ומצא לכך ראיה כבר בספר בן סירא .לשיטתו ,המשפט' :ומונחת ...כל הרוצה ללמוד יבוא וילמד' בסיפורנו הוא
תוספת של מעבד מאוחר ,שכבר נשען על מוטיב שלושת הכתרים המאוחר שבספרות חז"ל.
117תודתי לפרופ' אסתר אשל על סיועה בעניין כתב לוי הארמי .על החיבור ועל תולדות גילויו ראו כתב לוי הארמי ,עמ'
.47-1לסיכום קצר ומאיר עיניים בעברית ראו אשל ,קומראן והספרות החיצונית ,עמ' .584-580קטע נוסף של חיבור
זה מגניזת קהיר התגלה לאחרונה ,וראו בוהק ,חיבור לוי .ראו עוד בעניין זה גם בערך יוחנן ובת הקול.
118ראו כתב לוי הארמי ,עמ' ,22-19והספרות המצוינת שם .לסברה המאחרת את הטקסט ראו קוגל ,כתב לוי.
1 19ראו כתב לוי הארמי ,עמ' .38-35
120שם ,עמ' ,66והתרגום לאנגלית ,שם ,עמ' .67ראו גם עמ' ,37והערה ,145והפירוש בעמ' .141-139נראה שאין לתרגם
276
