Page 294 - josephus volume one
P. 294
הקרע עם הפרושים
שהשתמש לכל אורכו באופן לא מודע ,אך בעקיבות ,בעברית מאוחרת .הסגנון המקראי הוא פרי מאמץ
מכוון של ארכאיזציה ,שנקטה צורות לשון מקראיות הרבה לאחר שחדל השימוש החי בהן ,כפי שטענו
כמה חוקרים .ואולם אין לקבל את ההיסק של חוקרים אלה ,ש'איצטלה ארכאיסטית' היא סימן היכר
לעיבוד מכוון של תקופת חז"ל .ההפך הוא הנכון .חכמים הקפידו להימנע מחיקוי לשוני של המקרא
והשתדלו לקיים הבחנה ברורה בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה גם בכל הנוגע לסגנון' :לשון תורה
לחוד ,לשון חכמים לחוד' 1 .ההעדר המוחלט של 'ו"ו ההיפוך' ושאר הביטויים המקראיים שבסיפורנו
מכל מרחביה של ספרות חז"ל מדגים נטייה זו היטב .גדולה מזו ,גם אם נייחס לסיפור את מרב הקדמות
והאותנטיות ונתארך אותו לתקופת המאורעות עצמם ,כלומר סמוך לאחר מותו של ינאי ,גם אז יהיה
עלינו להודות שהיסודות המקראיים הקלסיים בסיפור אינם אלא ארכאיזציה ,שהרי העברית המקראית
הקלסית ודאי לא הייתה לשון חיה במאה הא' לפה"ס!
אם כן ,לאיזו תקופה ראוי לשייך את התערובת הלשונית בגרעינו של סיפור זה? עד לאחרונה נתפסה
העברית של ספרי המקרא המאוחרים ושל מגילות קומראן כשלב מעבר בין לשון המקרא הקלסית
לבין לשון חכמים .רוב הלשונאים ראו בעברית של המגילות תערובת של השתיים ,והניחו שהמחברים
ניסו לחקות את לשון המקרא ,אבל הושפעו באופן לא מודע משפת דיבורם היומיומית ,שהייתה שלב
ראשוני של לשון חכמים 1 .רושם זה השתנה ,התעשר והתעדן בהדרגה בשני העשורים האחרונים לאור
התפתחותה של גישה חדשה ,שמייצג בעיקר אלישע קימרון .לפי גישה זו ,העברית של המגילות אינה
לשון מעבר מעורבת ומלאכותית ,אלא השתקפות של דיאלקט מדובר עצמאי מימי הבית השני ,שהכיל
יסודות של לשון המקרא ולשון המשנה כאחד ,אבל גם מאפיינים עצמאיים רבים 1 .
עם זה ,גם בעלי הגישה החדשה מודים כי המשלב הלשוני של המגילות שונה ככל הנראה מהשפה
המדוברת שרווחה בקומראן ,וכי הוא ספרותי בעיקרו ונשען במידה רבה על המקרא 1 .קימרון תיאר
את 'ההשפעה הברורה של לשון המקרא ,המתבטאת בשימוש בביטויים מקראיים' ,ו'אלמנטים הנראים
כפנייה מיכנית לאחור ,אל לשון המקרא ( ,)mechanical retroversions in BHאו "מקראיזציה" של מלים
וביטויים בלשון חכמים' 175 .כך תיאר לאחרונה אחד החוקרים את לשון המקרא המאוחרת ואת זו של
ספרות הבית השני:
ניכר שלקסמות מאוחרות ...נקרות בצד מקבילותיהן העתיקות ,...ותחביר מאוחר יותר ,כמו
1 71בבלי ,עבודה זרה נח ע"ב ,על פי כ"י ניו יורק .Rab 15השוו בבלי ,חולין קלז ע"ב (כ"י וטיקן ' :)122לשון תורה לעצמן,
לשון חכמי' לעצמן' .כך למשל רבין ,הרקע ההיסטורי ,עמ' ' :363המסקנה היא ,שחז"ל בחרו בל"ח לא מתוך הכרח ,אלא
מרצונם' .על סיבות אפשריות לצמיחתה של לשון חכמים ראו למשל רבין ,במאמר הנזכר כולו; הנ"ל ,עברית וארמית ,עמ'
;1018-1015טלשיר ,העברית ,וסקירת דעות נוספות שם .להצעה נוספת על מוצאה של לשון חכמים ולסקירה מועילה
של השקפות קודמות ראו רנדסבורג ,הרקע הגלילי.
1 72ראו למשל דברי משה בר־אשר על 'לשון מגשרת בין לשון המקרא מימי הבית הראשון ובין לשון התנאים ...המשתקפת
במידה זו או זו בספרי המקרא המאוחרים ,במגילות קומראן ובמשניות הקדומות' (בר־אשר ,מחקרים ,א ,עמ' .)126
לסקירה מפורטת של עמדה זו ותומכיה ראו קימרון ,העברית הקדומה ,עמ' .352-350
173קימרון ,שם; הנ"ל ,לשון המגילות .ראו גם מוראוקה ,עברית .בין החולקים עליו ראו הורביץ ,העברית של קומראן; בלאו,
השקפה שמרנית.
1 74ראו מוראוקה ,שם; ודברי קימרון ,בתוך ממ"ת ,עמ' .107
175קימרון ,שם ,עמ' .107ראו גם עמ' .108 ,104 ,73
283
