Page 294 - josephus volume one
P. 294

‫הקרע עם הפרושים‬

          ‫שהשתמש לכל אורכו באופן לא מודע‪ ,‬אך בעקיבות‪ ,‬בעברית מאוחרת‪ .‬הסגנון המקראי הוא פרי מאמץ‬
          ‫מכוון של ארכאיזציה‪ ,‬שנקטה צורות לשון מקראיות הרבה לאחר שחדל השימוש החי בהן‪ ,‬כפי שטענו‬
          ‫כמה חוקרים‪ .‬ואולם אין לקבל את ההיסק של חוקרים אלה‪ ,‬ש'איצטלה ארכאיסטית' היא סימן היכר‬
          ‫לעיבוד מכוון של תקופת חז"ל‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ .‬חכמים הקפידו להימנע מחיקוי לשוני של המקרא‬
          ‫והשתדלו לקיים הבחנה ברורה בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה גם בכל הנוגע לסגנון‪' :‬לשון תורה‬
          ‫לחוד‪ ,‬לשון חכמים לחוד'‪   1 .‬ההעדר המוחלט של 'ו"ו ההיפוך' ושאר הביטויים המקראיים שבסיפורנו‬
          ‫מכל מרחביה של ספרות חז"ל מדגים נטייה זו היטב‪ .‬גדולה מזו‪ ,‬גם אם נייחס לסיפור את מרב הקדמות‬
          ‫והאותנטיות ונתארך אותו לתקופת המאורעות עצמם‪ ,‬כלומר סמוך לאחר מותו של ינאי‪ ,‬גם אז יהיה‬
          ‫עלינו להודות שהיסודות המקראיים הקלסיים בסיפור אינם אלא ארכאיזציה‪ ,‬שהרי העברית המקראית‬

                                                               ‫הקלסית ודאי לא הייתה לשון חיה במאה הא' לפה"ס!‬
          ‫אם כן‪ ,‬לאיזו תקופה ראוי לשייך את התערובת הלשונית בגרעינו של סיפור זה? עד לאחרונה נתפסה‬
          ‫העברית של ספרי המקרא המאוחרים ושל מגילות קומראן כשלב מעבר בין לשון המקרא הקלסית‬
          ‫לבין לשון חכמים‪ .‬רוב הלשונאים ראו בעברית של המגילות תערובת של השתיים‪ ,‬והניחו שהמחברים‬
          ‫ניסו לחקות את לשון המקרא‪ ,‬אבל הושפעו באופן לא מודע משפת דיבורם היומיומית‪ ,‬שהייתה שלב‬
          ‫ראשוני של לשון חכמים‪   1 .‬רושם זה השתנה‪ ,‬התעשר והתעדן בהדרגה בשני העשורים האחרונים לאור‬
          ‫התפתחותה של גישה חדשה‪ ,‬שמייצג בעיקר אלישע קימרון‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬העברית של המגילות אינה‬
          ‫לשון מעבר מעורבת ומלאכותית‪ ,‬אלא השתקפות של דיאלקט מדובר עצמאי מימי הבית השני‪ ,‬שהכיל‬

                               ‫יסודות של לשון המקרא ולשון המשנה כאחד‪ ,‬אבל גם מאפיינים עצמאיים רבים‪  1 .‬‬
          ‫עם זה‪ ,‬גם בעלי הגישה החדשה מודים כי המשלב הלשוני של המגילות שונה ככל הנראה מהשפה‬
          ‫המדוברת שרווחה בקומראן‪ ,‬וכי הוא ספרותי בעיקרו ונשען במידה רבה על המקרא‪   1 .‬קימרון תיאר‬
          ‫את 'ההשפעה הברורה של לשון המקרא‪ ,‬המתבטאת בשימוש בביטויים מקראיים'‪ ,‬ו'אלמנטים הנראים‬
          ‫כפנייה מיכנית לאחור‪ ,‬אל לשון המקרא (‪ ,)mechanical retroversions in BH‬או "מקראיזציה" של מלים‬
          ‫וביטויים בלשון חכמים'‪ 175 .‬כך תיאר לאחרונה אחד החוקרים את לשון המקרא המאוחרת ואת זו של‬

                                                                                                      ‫ספרות הבית השני‪:‬‬

          ‫ניכר שלקסמות מאוחרות‪ ...‬נקרות בצד מקבילותיהן העתיקות‪ ,...‬ותחביר מאוחר יותר‪ ,‬כמו‬

            ‫‪ 1	 71‬בבלי‪ ,‬עבודה זרה נח ע"ב‪ ,‬על פי כ"י ניו יורק ‪ .Rab 15‬השוו בבלי‪ ,‬חולין קלז ע"ב (כ"י וטיקן ‪' :)122‬לשון תורה לעצמן‪,‬‬
            ‫לשון חכמי' לעצמן'‪ .‬כך למשל רבין‪ ,‬הרקע ההיסטורי‪ ,‬עמ' ‪' :363‬המסקנה היא‪ ,‬שחז"ל בחרו בל"ח לא מתוך הכרח‪ ,‬אלא‬
            ‫מרצונם'‪ .‬על סיבות אפשריות לצמיחתה של לשון חכמים ראו למשל רבין‪ ,‬במאמר הנזכר כולו; הנ"ל‪ ,‬עברית וארמית‪ ,‬עמ'‬
            ‫‪ ;1018-1015‬טלשיר‪ ,‬העברית‪ ,‬וסקירת דעות נוספות שם‪ .‬להצעה נוספת על מוצאה של לשון חכמים ולסקירה מועילה‬

                                                                                        ‫של השקפות קודמות ראו רנדסבורג‪ ,‬הרקע הגלילי‪.‬‬
            ‫‪ 1	 72‬ראו למשל דברי משה בר־אשר על 'לשון מגשרת בין לשון המקרא מימי הבית הראשון ובין לשון התנאים‪ ...‬המשתקפת‬
            ‫במידה זו או זו בספרי המקרא המאוחרים‪ ,‬במגילות קומראן ובמשניות הקדומות' (בר־אשר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.)126‬‬

                                                 ‫לסקירה מפורטת של עמדה זו ותומכיה ראו קימרון‪ ,‬העברית הקדומה‪ ,‬עמ' ‪.352-350‬‬
            ‫‪ 	173‬קימרון‪ ,‬שם; הנ"ל‪ ,‬לשון המגילות‪ .‬ראו גם מוראוקה‪ ,‬עברית‪ .‬בין החולקים עליו ראו הורביץ‪ ,‬העברית של קומראן; בלאו‪,‬‬

                                                                                                                             ‫השקפה שמרנית‪.‬‬
                                                                                  ‫‪ 1	 74‬ראו מוראוקה‪ ,‬שם; ודברי קימרון‪ ,‬בתוך ממ"ת‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬

                                                                                           ‫‪ 	175‬קימרון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .107‬ראו גם עמ' ‪.108 ,104 ,73‬‬

‫‪283‬‬
   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299