Page 295 - josephus volume one
P. 295
נעם ורד
השימוש ב'וקטל' לתיאור פעולות עבר יחידות ,מתערב במבנים קדומים יותר (במקרה זה 1
'ויקטול') .תערובת כזאת עשויה ללמד שהמחברים לא עסקו במערכת לשונית אחת ,אלא
בשתיים :עברית מקראית כפי שידעוה מתוך לימוד של טקסטים ,ועברית פוסט־קלסית,
שהיתה אמצעי התקשורת הטבעי שלהם 1 .
דומה שאין יפה מהצהרה כללית זו לתיאור המקור שלנו .נראה שעיקרה של אגדת ינאי בהופעתה בתלמוד
מייצג במדויק את התערובת האופיינית כל כך ללשון הבית השני :לשון מקרא בלולה במכוון בלשון
פוסט־קלסית ,ביטויים ומליצות קדומים בצד מאוחרים מהם ,ואף כמה תופעות לשוניות המיוחדות
דווקא לשלב הלשוני שקדם ללשון חכמים בשיאה -לשון הבית השני .אכן כמה מהחוקרים כבר הציעו
לאגדת ינאי מקור קדם־חז"לי בהתבסס דווקא על סגנונה המעורב והמלאכותי 1 .
עם זה ,יש להודות שהנחה זו אינה מספקת הסבר מלא לתכונות הלשון הייחודיות ללשון חכמים
שבסיפור .הסבר אפשרי הוא מוצא פרושי ,קדם־רבני ,של צורות לשון אלה .אין ספק שסיפורנו נבע
ממקור פרושי ,לא קומראני ,ועל כן אפשר שהשתמש בדיאלקט שונה מזה המוכר לנו ממגילות מדבר
יהודה ,דיאלקט שהיה קרוב יותר ללשון חכמים 1 .אפשרות סבירה אחרת היא ,שהטקסט עבר עיבוד
כלשהו בידי מוסריו התנאים 1 ,אף שעיקר תוכנו ולשונו נשתמרו בעינם.
סיכום
אגדת הקרע בין הפרושים לשלטון החשמונאי היא ככל הנראה קטע נדיר מתוך חיבור פרושי פולמוסי.
אפיון זה ניכר מסגנונו ומתוכנו של הסיפור גם יחד .גרסתו העברית של המעשה ,כפי שנשתמרה בתלמוד,
מתייחדת בסגנון מעורב ,פסיפס מלאכותי של אוצר מילים ותחביר מקראי שנארגו לתוך שכבה לשונית
מאוחרת יותר .לשון זו אופיינית לספרות היהודית של הבית השני ,אך אינה מתועדת בספרות חז"ל
הקלסית.
מאפייניה הספרותיים והתוכניים של האגדה אף הם חריגים בנופה של אגדת חז"ל .כך התיאור
הישיר של אופיו של אחד הגיבורים ,תיאור רגשות הנלווים למעשים ,ההיכרות עם מודיעין כזירה של
מרד המקבים ,מוטיב שני ה'כתרים' ותורה בצדם ,להבדיל ממוטיב 'שלושת הכתרים' המפותח הרווח
בספרות חז"ל ,ודמותו של ינאי המלך ,שהיא חיובית כאן יותר מן המקובל בספרות זו בכללותה .גדולה
מזו ,האגדה משתמשת באוצר מילים מובהק של השיח הפולמוסי הבין־כתתי של שלהי ימי הבית השני,
ואף באסטרטגיה רווחת של שיח זה -השלכה של פרשות מקראיות על נסיבות פוליטיות של ההווה.
176כוונתו כאן לספר דניאל -ו"נ.
177יוסטן ,נאו־קלסיציזם ,עמ' ( 149-148תרגום שלי -ו"נ).
1 78ראו לעיל על תולדות המחקר .הבולטים בהם הם סגל ,דקדוק לשון המשנה ,עמ' ;12-11רבין ,הרקע ההיסטורי ,עמ'
.373-371ניוזנר ,הפרושים של יוספוס ,עמ' ,285העיר' :הסיפור התלמודי כתוב בעברית מקראית ,לא משנאית או רבנית.
במובן זה אנו נזכרים בלשונן האנכרוניסטית ,הפסוודו־ארכאית ,של מגילות ים המלח'.
179ראו הנחת קימרון שהפרושים שחיו בזמנה של ממ"ת 'כנראה דברו סוג של לשון חכמים' (ממ"ת ,עמ' .)104
1 80אני נוטה לייחס את רובו של העיבוד הזה לשלב שבו נוצרה הגרסה העברית שלפנינו ,לפני ציטוטה בסוגיה התלמודית.
בניגוד לקלמין ,בבל היהודית ,עמ' ,58איני מוצאת סימנים מובהקים של התערבות בבלית במהלך הסיפור העברי ,להוציא
אולי את הדיאלוג 'ומה אעשה ...אם אתה שומע בעצתי ,'...שיש לו מקבילה תלמודית .ראו לעיל ,הערה .170
284
