Page 302 - josephus volume one
P. 302
ילבבב ךלמה יאני
בת ביתוס היא המשחדת את ינאי המלך 1 .ואולם כידוע (וכפי שגם הראינו בספר זה ,) 1היו מרתא בת
ביתוס ויהושע בן גמלא בני זמנו של אגריפס השני .הטענה שהבבלי נוהג לזהות מלכים שונים עם ינאי
כשאלה נוהגים שלא כשורה (שהרי כאן קיבל המלך שוחד) אין להם אפוא אלא מקור זה להסתמך עליו.
לעומת זאת יש להדגיש שהבבלי מכיר היטב את הורדוס .שלא כמו הספרות התנאית ,המזכירה
את הורדוס בהקשרים שוליים ,כמו ב'מעשה הורדוס' הסתום (ספרי דברים רמא) או כמי שבימיו ירדו
גשמי ברכה (ספרא בחוקותי ,פרק א א) ,או כמי שעל שמו נקרא זן מסוים של יונים (משנה ,חולין יב,
א) ,הבבלי מכיר דמות היסטורית מגוונת' :עבדא דבית חשמונאי' שנעשה מלך ,רשע מועד אשר 'קם
קטלינהו לכולהו רבנן' (תרגום :עמד והרג את כל החכמים) ולבסוף כיפר על מעשיו בבנייה מחודשת של
המקדש .במסורת זו (בבלי ,בבא בתרא ג ע"ב-ד ע"א ) 1נזכר הורדוס במפורש ,והמעשים מיוחסים לו
ולא לינאי 1 .יתרה מזאת ,אף על פי שבמקור זה הורדוס הוא רשע מוכר ,אין הבבלי משנה במקום אחר
ממה שקיבל מאבותיו לגבי נס הגשם שאירע בימי הורדוס.
לסיכום ,יש לטעון ,בניגוד לדעה המקובלת ,שהבבלי איננו נוטה במיוחד לזהות מלכים רשעים עם
ינאי .להפך ,הבבלי הכיר יותר מלכים מבית חשמונאי ומבית הורדוס מכל מקור אחר בספרות חז"ל,
ואף ידע במקרים מסוימים לזהות גיבורים יחידאים בספרות זו כחשמונאים -הלוא הם הורקנוס
ואריסטובולוס הנזכרים רק בבבלי 2 .הוא גם ידע על קרבה משפחתית של אגריפס להורדוס 2 ,פרט
שאיננו מצוי בשום מקור חז"ל אחר .אם במקור אחד טעה עורך אלמוני וזיהה את אגריפס השני עם
ינאי ,אין להסיק מכך על מקרים אחרים.
1 96בכ"י חריג אחד ( St. Petersburg - RNL Evr. II A 293/1ליומא יח ע"א) מצויה הגרסה המוזרה' :תרקבא דדינרי עילא
מרתא בת ביתוס לשבור מלכא' .שבור מלכא היה המלך הססני המפורסם בן המאה השלישית ,המוכר ממקומות שונים
בתלמוד הבבלי .ברור שאין זה אלא שיבוש.
1 97ראו הערכים שחיתות הכוהנים הגדולים והאם שאכלה את בנה.
1 98וראו הערך תולדות הורדוס.
199במקור אחד שבו עסקנו בספר זה ,מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי אכן המירו חז"ל את הורדוס הרשע בינאי ,אך יש לשים
לב שמקור זה לא השתמר בבבלי אלא בסכוליון.
2 00ראו הערך מלחמת האחים החשמונאים.
2 01ראו בערך תולדות הורדוס.
291
