Page 339 - josephus volume one
P. 339

‫נעם ורד‬

‫האלוהים ופולחן המקדש בגלל מלחמת אחים‪ ,‬שהרי גם המצור וגם הבריחה למצרים לא אפשרו הקרבת‬
‫קרבן פסח במקדש בירושלים‪    .‬דפנה ברץ הציעה אפילו שפסקה זו בעניין הבריחה למצרים הייתה‬

                                 ‫פתיחתו המקורית של סיפור הקרבנות‪ ,‬וכך שחזרה את הסיפור המקורי‪:‬‬

‫בזמן המצור חל הפסח‪ ,‬ונמצא שאי אפשר להקריב את קורבנות הפסח‪ .‬נכבדי היהודים עזבו‬
‫לפיכך את הארץ‪ ,‬אבל הנצורים מצאו דרך אחרת לפתרון הבעיה והגיעו להסכם עם הצרים‬
‫עליהם‪ ,‬שלפיו אלה ישלשלו להם דמים ואלה יעלו קורבנות וכו'‪ .‬נראה אם כן שהסיפור על‬
‫הקורבנות התחיל באותה ההערה הראשונה על הפסח (‪ .)21‬אולם יוספוס קטעו כדי לספר‬
‫על חוני‪ ,‬ושב אליו לאחר מכן‪ ,‬כאשר הוא מתחיל בנקודה שבה הפסיק ומזכיר שוב את הפסח‪.‬‬

‫ברץ סבורה שהחזרה על הזכרת הפסח בפסקה ‪( 25‬אחרי שכבר נזכר בפסקה ‪' :21‬מעשים אלו אירעו‬
‫בימי חג המצות שאנו קוראים לו פסח')‪' :‬בשעת המצור‪ ...‬חל החג הקרוי פסח‪ '...‬היא מעין התופעה‬
‫של 'חזרה מקשרת' המוכרת מן המקרא‪ .‬לאחר ששילב את הקטע חוזר הכותב על הפסוק האחרון של‬
‫היחידה שלפני הקטע התחוב‪    .‬עם זאת‪ ,‬נראה לי שהיעדרה של פתיחה דומה בעניין הפסח במקבילה‬
‫התלמודית לסיפור הקרבנות מטה להניח שלא היה זה חלק של אותו סיפור‪ ,‬כי אם מסורת נפרדת‪ .‬אם‬
‫אמנם כך‪ ,‬אפשר להציע שביחידה זו של יוספוס נכללו שלוש מסורות יהודיות שונות‪ :‬השבתת הפסח‬

             ‫בירושלים שהצריכה עשייתו בגלות‪ ,‬בלא קרבן; רצח חוני; הפרת ההסכם בעניין הקרבנות‪.‬‬
‫אשר לכפילות בעניין המצור (‪ ,)25 ;20-21‬ניכר שהאזכור השני‪' :‬בשעת המצור על הכוהנים‬
‫ואריסטובולוס' (‪ ,)25‬היה מעיקרו פתיחה של מעשה הקרבנות‪ ,‬ולכן יצר חזרה מיותרת כששולב ברצף‬
‫ההיסטורי של יוספוס‪ ,‬שהמצור כבר תואר בו לעיל (‪ .)21-20‬כפי שהעירה יעל פיש‪ ,‬פתיחה זהה השתמרה‬
‫בגרסה התלמודית של הסיפור‪' :‬כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ וארסטבלוס‬

                                                                                                       ‫מבפנים'‪.‬‬
‫לדעת ברץ‪ ,‬סיפור חוני וסיפור המצור היו מעיקרם שתי אגדות עצמאיות על המצור על ירושלים בעת‬
‫מלחמת האחים החשמונאים‪ .‬במרכז שתיהן עומד המתח בין אנשי החוץ ואנשי הפנים‪ ,‬ועל רקע מתח‬
‫זה בא החטא‪ .‬שתי האגדות תולות את הקולר בצרים העומדים מבחוץ‪ ,‬אלא שכל אחת מהן מציגה סיבה‬
‫אחרת למפלה‪ :‬חטא שחטאו הצרים ברצח חוני או חטא שחטאו בעניין הקרבן‪ .‬שתיהן אף מסתיימות‬
‫בתפילה לאלוהים‪ ,‬אלא שהתפילות מנוגדות‪ .‬בעוד סיפור חוני מעלה על נס את פנייתו של הצדיק לאל‬
‫לבל יקיים 'מה שמבקשים אלו נגד אלו' (‪ ,)24‬הרי סיפור הקרבנות מלמד‪ ,‬בלא שמץ ביקורת‪ ,‬שהכוהנים‬

                   ‫שרומו 'התפללו לאלוהים שייפרע מבני עמם‪ ,‬ואלוהים לא השהה את עונשם‪.)28( '...‬‬
‫לבד משלוש המסורות ה'יהודיות' שנסקרו לעיל והמשפט המקשר בין מעשה חוני למעשה הקרבנות‪,‬‬
‫מכילה היחידה המוספת בקדמוניות גם כמה פרטים אחרים שאינם מופיעים במלחמת היהודים ומן הראוי‬
‫לאתר את מקורם‪ :‬הצבת המצור (‪20‬א); הקביעה שהעם היה עם הורקנוס והכוהנים עם אריסטובולוס‬

                                                                           ‫(‪20‬ב); הקמת מחנות המצור (‪.)21‬‬

‫קולאוטי‪ ,‬פסח בכתבי יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ 91-90‬מציע שהנכבדים הלכו להקריב במקדש חוניו וכי יוספוס ראה מעשה זה באור‬                          ‫‪	50‬‬
                                                                                                   ‫חיובי‪ ,‬אבל אין לכך כל ראיה‪.‬‬  ‫‪	51‬‬

‫שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪ ,‬עמ' ‪ ,225‬קושר את ירידת הנכבדים למצרים לסיפור חוני ומציע שמטרת שני הסיפורים‬
         ‫להדגים את גישתו של יוספוס‪ ,‬שהימנעות ממעורבות פוליטית‪ ,‬כמעשה הנכבדים וכמעשה חוני‪ ,‬ראויה לשבח‪.‬‬

                                                                                                                                     ‫‪328‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344