Page 338 - josephus volume one
P. 338
םיאנומשחה םיחאה תמחלמ
הקרבנות ,שעיקר עניינו בתיאור חטא נוסף ( .)28-25לחטא שני זה נסמך עונש -הרוח שהשמידה
את התבואות -ונאמר במפורש שזהו עונש על הפרת ההסכם בעניין הקרבנות ( .)28אין ספק שייבוש
התבואות נספח במקורו אל מעשה הקרבנות ,שהרי אין הוא חיצוני לסיפור ,הוא נמשך באופן ישיר
מתפילתם של הכוהנים לאל שייפרע מבני עמם .ועוד ,עונש של מכת טבע (רעידת אדמה) חותם את
מעשה הקרבנות גם בגרסת חז"ל .גדולה מזו ,כפי שהעירו ארנסט ויזנברג ופדריקו קולאוטי ,ייבוש
תבואות נרמז גם בספרות חז"ל בהקשר זה ,שכן הסיפור בבבלי הוסמך בהבלטה אל עדות המשנה
במנחות בדבר תקופה של מחסור בתבואה בקרבת ירושלים סמוך לפסח ,שהצריכה הבאת העומר
ממרחקים .אם כן ,מסתבר שהעונש במקורו השתייך אל המעשה השני בלבד ,והמעשה הראשון לא
הסתיים בעונש כלל .ההצהרה' :מיד נפרע מהם האלוהים ...והטיל עליהם עונש על רצח חוניו בדרך זו'
( )25אינה אלא ניסיון מסורבל של יוספוס לקשור את שני הסיפורים ולהציג את מעשה הקרבנות כולו
כעונש על המעשה הראשון של רצח חוני .
אשר להזכרת חג הפסח ,בפסקה 25נצרך פרט זה ברקעו של מעשה הקרבנות כדי שיובן הצורך
בקרבנות רבים .היו שסברו שהזכרת חג הפסח היא תוספת עצמאית של יוספוס .ואולם נראה שזה
היה חלק אינטגרלי של מעשה הקרבנות במקור שעמד לפניו ,שהרי גם במקבילה התלמודית ,אף שאינה
מזכירה קרבן פסח אלא קרבן תמיד ,שרדו עקבות של פרט זה .הסיפור בתלמוד הבבלי ,בשלוש הופעותיו,
נקשר בהבלטה למשנת מנחות ולהבאת העומר ,שזמנה ממחרת יום טוב הראשון של פסח .
בפסקה 21עניין הפסח עומד לעצמו ,כחלק מן ההערה על בריחת הנכבדים למצרים .קולאוטי
ראה גם בהערה זו תוספת של יוספוס עצמו ,והעיר כי המאורעות הקשים המתוארים כאן -מלחמת
אחים שהביאה לאבדן עצמאות ולהשבתה מכוונת של עבודת המקדש -מתעצמים בחריפותם לנוכח
העובדה שהימים הם ימי הפסח המייצג חירות ,אחדות ואת שלטון האל .לדעתו ,הסיפור על נכבדי
היהודים שנמלטו למצרים (סעיף )21משווה ממד של אירוניה למאורעות -נכבדי היהודים חזרו
למצרים דווקא בחג הפסח ,חג היציאה ממצרים .קולאוטי טוען שהשימוש בפועל ἐκλείπωמאשש את
המשמעות של anti-exodusהגלומה כאן ,שכן פועל זה משמש פעמים רבות לתיאור יציאת מצרים .
אם נכונים הדברים ,נראה לי יותר להניח שאין כאן תוספת תוכן משל יוספוס ,שלרוב מתערב במקורותיו
היהודיים רק בדרך של הערות רקע ומשפטי קישור ,כי אם מסורת עצמאית נוספת בעלת תוכן יהודי
מובהק :ההשבתה הבוטה של שמחת הפסח בעת מלחמת אחים.
ועוד ,תוכן זה מתקשר אל מעשה הקרבנות בשני היבטים ,ולפיכך עשוי ללמד שגם מקורו במסורת
יהודית .שני הסיפורים מדגישים שההתרחשות הייתה בפסח; שניהם מלמדים כיצד נפגעו עבודת
ויזנברג ,איסורים קרובים ,עמ' ;216-215קולאוטי ,פסח בכתבי יוספוס ,עמ' ,94הערה .25ראו עוד להלן. 44
ראו שוורץ ,יוספוס על הורקנוס ב' ,עמ' ,225הערה .16 4 5
4 6
המקורות התנאיים מדגישים את הריבוי העצום של הפסחים בימים כתיקונם (משנה ,פסחים ה ,ה; תוספתא ,פסחא ,ד,
טו) ,בדומה לתיאורו של יוספוס (ראו גם הערך מפקד האוכלוסין בימי קסטיוס/אגריפס) .אפשר גם שמדובר כאן בקרבנות 47
4 8
הציבור הבאים בשבעת ימי הרגל ולא בקרבן הפסח של י"ד בניסן.
קולאוטי ,פסח בכתבי יוספוס ,עמ' .95 4 9
ראו הדיון להלן במקורות חז"ל .גם קולאוטי ,שם ,עמ' ,94והערה ,25העיר על עובדה זו ,אף שהדבר עומד בסתירה
להשקפתו שיוספוס הוא ששרבב למעשה את חג הפסח.
קולאוטי ,שם ,עמ' ,90והערה .11על המוטיב החוזר של בריחה למצרים בעת צרה במקרא ובימי בית שני ראו שרון ,סוף
המדינה החשמונאית ,עמ' ,50הערה .16
327
