Page 337 - josephus volume one
P. 337
נעם ורד
הכיר רק גרעין ראשוני של מסורת הגשמים ,כפי שהוא מביא אותה באזכור קצר של העובדה בלבד .
לדעת טל אילן ,המסורת המקורית היא זו הקצרה יותר והאנונימית שבתוספתא ,בדבר 'חסיד אחד'
שסירב להתפלל על הפסקת הגשמים ,ועורך המשנה הוא שהרכיב על גבי סיפור זה את המסורת על
דמותו של חוני מוריד הגשמים ,על פי מידע עמום שהיה בידו ,שהיה אולי דומה למסורת שבידי יוספוס .
כך או כך ,מסתבר ששני הסיפורים על חוני ,סיפור הגשם וסיפור הרצח ,השתייכו לאוסף אחד של
מסורות יהודיות ,שעסק בגיבור חסיד והשתמש באותם דפוסים ספרותיים ולשוניים .כפי שנראה להלן,
גם המסר החינוכי הבהיר של מעשה חוני אצל יוספוס בדבר החובה הדתית של שמירה על אחדות ישראל
והרשעות שבהפרתה ,נבע בלא ספק ממקור יהודי .ועם כל אלה ,מקור זה לא נשמר בספרות חז"ל.
מכאן שתי תובנות עקרוניות הנושאות השלכות על התופעה הנידונה בספר זה בכללה( .א) במקרה
שלנו ברור שמספריה ועורכיה של המקבילה התלמודית לא נשענו על הטקסט בקדמוניות היהודים ולא
הכירוהו ,שאילולא כן לא היו נמנעים מלשלב פנימה את המעשה בחוני ,גיבור מוכר בספרותם( .ב) לא
כל המסורות שעמדו לרשותו של יוספוס מתוך מאגר המסורות היהודי הקדום היו זמינות גם לחז"ל.
אמת ,מציאותה של מקבילה בספרות חז"ל מאששת את הזיהוי של יחידה אצל יוספוס כמסורת יהודית
קדומה ,אבל המקרה שלנו מלמד שמציאותה של מקבילה כזאת אינה תנאי הכרחי לזיהוי זה .כלומר,
עקבותיו של המאגר העלום של מסורות יהודיות בתוך כתבי יוספוס אינן מוגבלות למקרים שהסיפור
מופיע גם אצל חז"ל .מן הראוי לחפש בכתבי יוספוס ,על פי הקריטריונים שנמנו לעיל ,מקרים נוספים
על אלה שנבחנו במחקר הנוכחי ,שבהם נשען יוספוס על המקורות היהודיים האבודים מימי הבית השני.
נשוב אל היחידה שלנו :כפל המקורות ניכר גם בכפילויות בטקסט .ראלף מרכוס העיר על ההזכרה
החוזרת של העובדה שהאירועים התרחשו בחג הפסח ( ,)25 ,21ועל שתי הסיבות השונות שמציע
יוספוס לעונש האלוהי שניתן על מעשי היהודים ( .)28 ,25לדבריו ,שתי התופעות מעידות על הרישול
של יוספוס בצירוף מקורותיו .קולאוטי הוסיף שגם החזרה על עובדת המצור ( )25מלמדת על תחיבה .
הבה נתבונן בכפילויות.
אשר לכפל ההסבר בעניין העונש ,בפסקה 25מודיענו יוספוס שעתה יספר על העונש שהטיל האל
על היהודים על רצח חוני ,אבל אין הוא ממשיך בתיאור עונש ,אלא מספר את הסיפור השני ,מעשה
סימון־שושן ,סיפורים של הלכה ,עמ' .157-156אולם דווקא לאור דבריו שלו שם ,עמ' ,152שהאגדה הארוכה והעשירה 36
על חוני לא נולדה במסגרת המשנה כאישוש גרדא לקביעה הלכתית ,אלא התקיימה באופן עצמאי קודם לכן ,מסתבר
3 7
יותר שאגדה עתיקה זו הייתה זמינה גם ליוספוס בצורה כלשהי ,אלא שלא כאן היה המקום לפרטה. 38
אילן ,תענית ,עמ' .44
3 9
משום כך קשה מאוד לקבל את הסברה שלפנינו מקור שעובד ביד ניקולאוס (ראו לוריא ,מינאי עד הורדוס ,עמ' ;208-207 4 0
וילק ,כשצרו מלכי בית חשמונאי ,עמ' .)101-100גם הצעתו השנייה של קולאוטי ,פסח בכתבי יוספוס ,עמ' ,92שיחידה 41
42
זו נתחברה בידי יוספוס עצמו ,אינה סבירה ,ונראית הצעתו הראשונה ,שזהו מקור שאבד. 4 3
נראה שזו ראיה ניצחת כנגד הנחת אפרון ותלמידיו שהבבלי נשען כאן על קדמוניות היהודים ,ישירות או בעקיפין .ראו
אפרון ,בר־כוכבא ,עמ' ,70הערות ;111-110וילק ,כשצרו מלכי בית חשמונאי ,עמ' ,102וראו עוד להלן.
ראו לעיל ,הערך ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים .אף שם נראה שהמקור המדויק שיוספוס השתמש בו לא השתמר בספרות
חז"ל .כך גם במעשה נשר הזהב במקדש ,וראו הערך מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי .ראו גם מבוא ,ה.1
ראו גם בץ ,חוני ,עמ' ;89קולאוטי ,פסח בכתבי יוספוס ,עמ' .93
קדמוניות היהודים ,מהדורת לוב ,ז ,עמ' ,461-460הערה .α
קולאוטי ,פסח בכתבי יוספוס ,עמ' .93
326
