Page 335 - josephus volume one
P. 335
נעם ורד
אותו ,כנראה בצעירותו ,בדורו של שמעון בן שטח ,שחי לפי מסורת חז"ל בימי ינאי ושלמציון ,כעשור או
שניים לפני כן( .ב) יוספוס מתאר את חוניו כ' ֵתאופילוס' ,אהוב האל .גם במשנה ,שם ,אומר חוני עצמו
שהוא 'כבן בית לפניך' ,ושמעון בן שטח מתאר אותו 'כבן שהוא מתחטא לאביו ועושה לו רצונו' .על
הבחנה זו של בץ יש להוסיף את הדמיון בין הפתיחה של יוספוסὈνίαν δέ τινα ὄνομα δίκαιον ὄντα... :
(מילולית' :אחד ,חוני שמו ,אשר היה צדיק' ,סעיף )22לבין גרסת התוספתא ,הפותחת את המעשה
המקביל לסיפור חוני במילים' :מעשה בחסיד אחד'( .ג) שני הסיפורים קושרים את חוני לפסח .אצל
יוספוס מתרחש המעשה בפסח .במשנה חוני מורה לציבור להכניס את תנורי הפסחים ,שעמדו כנראה
בחוץ מוכנים לקראת החג ,ואף הברייתא בתלמוד פותחת את סיפורו במילים' :פעם אחת יצא רוב
אדר ולא ירדו גשמים'( .ד) בשני הסיפורים מסרב חוני לבקשת הציבור להתפלל תפילה שאינה ראויה
בעיניו .במשנה ובמקבילותיה הוא מסרב להתפלל שהגשמים ייפסקו ,שכן אין מתפללים על רוב גשמים/
רוב טובה; אצל יוספוס הוא מסרב להתפלל לניצחון מחנה יהודי אחד על משנהו( .ה) בשני הסיפורים
הפונים אליו מסתמכים על כוח תפילתו שכבר הוכח .אצל יוספוס' :כשם שהתפלל והפסיק את הבצורת
כך יערוך תפילות נגד אריסטובולוס .)22( '...במשנה' :כשם שהתפללתה עליהם שירדו כך היתפלל שילכו
להם'( .ו) בץ הצביע בקצרה גם על הקשר בין הביטויים 'רבונו של עולם' בתפילת חוני במשנה ובברייתא
בבבלי ,בהשוואה ללשון תפילתו אצל יוספוס( βασιλεῦ τῶν ὅλων :מלך הכול ,סעיף .)24כאן עולות
שתי אפשרויות לשחזור מקורו העברי של יוספוס .בץ לא היה מודע לכך שנוסח ארץ־ישראל במשנה
הוא 'רבוני' ,ולא 'רבונו של עולם' .עם זה ,בכל נוסחי הבבלי (תענית כג ע"א) שבידנו הגרסה בברייתא
היא 'רבונו של עולם' ,בווריאציות קלות .לכאורה עולה מכאן ש'רבונו של עולם' הוא מטבע בבלי ,אבל
אפשר גם לשער שהביטוי אצל יוספוס רומז אל תשתית עברית קרובה יותר לביטוי 'רבונו של עולם',
ושוב לפנינו דוגמה לתופעה המוכרת של נוסח בבלי לכאורה שיסודו בדיאלקט ארץ־ישראלי .אפשרות
בץ ,חוני ,עמ' ,86הערה ,7מציע שמאחורי כינוי זה מסתתרת דרשה עברית שדרשה את שם חוני מלשון ‘חן' .על שימושיו 2 5
של הכינוי אצל יוספוס ראו גריי ,דמויות נבואיות ,עמ' .147-145אף על פי כן ,לאור המקבילות הבולטות במשנה נראה 26
2 7
לי שתאריו של חוני היו חלק מהסיפור המקורי ולא תוספת של יוספוס. 28
תוספתא ,תעניות ב ,יג ,עמ' .335-334על היחס בין אגדה זו לאגדת חוני שבמשנה ראו להלן .על אפיונו של חוני כחסיד
ראו ספראי ,בימי הבית ,עמ' ;517–501צרפתי ,חסידים ,עמ' ;130-126סימון־שושן ,סיפורים של הלכה ,עמ' 152-151 29
30
(לדעה אחרת ראו גרין ,אנשים קדושים ,עמ' .)632-631 3 1
בבלי ,תענית כג ע"א .סכוליון פ למגילת תענית ואף התלמוד הירושלמי (ירושלמי ,תענית ג ,י [סו ע"ד] ,עמ' )722קושרים
את מעשה חוני למועד ירידת הגשמים הנזכר במגילה בכ' באדר ,סמוך לפני הפסח (נעם ,מגילת תענית ,עמ' .)309ראו
צרפתי ,חסידים ,עמ' ,126הערה .1
הסיפור כולו הובא במשנה ,תענית ג ,ח ,כסמך לקביעה‘ :על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב
גשמים' ,ראו בץ ,חוני ,עמ' ;88סימון־שושן ,סיפורים של הלכה ,עמ' ( 151אבל ראו גם הסתייגותו הנכונה שם ,עמ' .)152
במשנה רומז חוני דרך היתול שכל עוד לא נמחתה ‘אבן הטועין' ,כלומר לא נמס סלע גדול ומוכר בירושלים מחמת
הגשמים ,לא יבקש על הפסקתם ,השוו לגוזמה דומה בתוספתא ,תעניות ב ,יג ,וראו פרשנות הירושלמי ,תענית ג ,יא (סו
ע"ד) ,עמ' ,722לדבריו‘ :כשם שאי איפשר לאבן הזאת להימחות מן העולם כך אי איפשר להתפלל על הגשמים שילכו
להם' .ובבבלי ,תענית כג ע"א‘ :כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה'.
לדברי בץ בעניין זה בכללותם ראו בץ ,חוני ,עמ' .89-84לשון הפנייה לאל נידונה בעמ' .87
בכ"י קאופמן ,פארמה ופריס למשנה הגרסה היא ‘רבוני' ,ותוקנה ביד אחרת ל'רבונו שלעולם' .ראו ילון ,ניקוד ,עמ' ;29
קוטשר ,מחקרים ,עמ' צה-צח .שאלת ניקודה של מילה זו נידונה הרבה במחקר ,אך היא חורגת מגדר דיוננו כאן .הפניות
לספרות קודמת ראו אצל אלדר ,מסורת הקריאה ,עמ' .275תודתי נתונה לפרופ' יואל אליצור על סיועו.
על מסורות לשון קדומות מארץ־ישראל שנתקיימו בטיפוס המזרחי של לשון חכמים ראו למשל בר־אשר ,מחקרים ,א,
324
