Page 334 - josephus volume one
P. 334
םיאנומשחה םיחאה תמחלמ
אל תוך רצף המאורעות ,המסופר גם במלחמת היהודים .מתקיימים כאן כל המאפיינים של המסורות
היהודיות ששילב יוספוס בקדמוניות ,ספרו המאוחר יותר ,כפי שתוארו במבוא לספר זה :
א .מדובר ביחידות 'סגורות' שיש להן התחלה וסוף ,הבולטות על פני הרקע של נרטיב היסטורי מתמשך.
ב .הן ניתנות להישלף החוצה בקלות בלא שייפגע הרקע הסובב אותן.
ג .יחידות אלה נושאות אופי אנקדוטלי ,המתבלט על פני רצף האירועים המדיניים והצבאיים הרחבים.
ד .עניינן בהתרחשות יהודית פנימית ,הנקשרת למקדש ולעבודתו והחורגת מההקשר המוסב על מרחב
גאוגרפי ואנושי גדול.
ה .גם כאן שיחק המזל ובספרות חז"ל נשתמרה מקבילה לאחד הסיפורים.
שתי היחידות הללו ,מעשה חוני ומעשה הקרבנות ,הן שתי אנקדוטות סגורות ונבדלות .נבדלותן
ניכרת לא רק מתוך המבנה הספרותי השלם של כל אחת לחוד והעדר הרצף ביניהן ,אלא גם מתוך כך
שרק למעשה השני יש מקבילה בספרות חז"ל ,וזו אינה נקשרת כלל למעשה הראשון או לדמות גיבורו
חוני ,אף שהלה הוא דמות מוכרת בספרות חז"ל .מכאן שהחכמיםְ ,מספריו ועורכיו של סיפור הקרבנות,
לא הכירו את הסיפור על רצח חוני ,או למצער לא ידעו לקשרו אל מלחמת האחים .לעומת זה ,דמותו
של חוני והדגש המשותף ליוספוס ולמסורות חז"ל על יכולתו להוריד גשמים ,מלמדים בבירור על
מקורה היהודי של האגדה .יתרה מזאת ,אוטו בץ הצביע על כמה מוטיבים ולשונות משותפים בין סיפור
חוני אצל יוספוס לבין אגדות הגשמים של חוני בפי חז"ל ,ואלה העיקריים שבהם( :א) הזמן מתאים:
על פי יוספוס היה חוני אדם זקן בעת מלחמת האחים ,בשנת 65לפה"ס .המשנה (תענית ג ,ח) מציבה
ראו מבוא ד ,8ה.1 20
רבים העירו על עקבות צירופם של מקורות שונים ביחידה זו .ראו למשל הערת מרכוס בקדמוניות היהודים ,מהדורת לוב, 2 1
ז ,עמ' ,461-460הערה ;αבץ ,חוני ,עמ' ;89שוורץ ,יוספוס ופוליטיקה יהודאית ,עמ' ,183והערה ;141קולאוטי ,פסח 22
בכתבי יוספוס ,עמ' ,95 ,93וראו להלן. 23
מציאותה של המקבילה הזאת ,וכל שאר הקריטריונים שנמנו לעיל ,גרמו לרוב המוחלט של החוקרים להניח שלפנינו מקור
יהודי פנימי .יצא מכלל זה הנגל ,יהדות והלניזם ,ב ,עמ' ,53הערה ,153שהעריך שמקור הפסקה בספרו של ניקולאוס. 2 4
גם וילק ,כשצרו מלכי בית חשמונאי ,ראה בסיפור מקור יהודי עוין להורקנוס ולרומאים ,פרי חצרו של אנטיגונוס ,שהגיע
אל יוספוס במיצועו של ניקולאוס איש דמשק .ואולם ההשערה בדבר מקורו של המעשה אצל ניקולאוס אינה סבירה
בהתחשב באופיו האגדי והיהודי הפנימי של המקור ,בהיעדרו ממלחמת היהודים ,בקיומה של הגרסה התלמודית ,בידע
המועט של ניקולאוס על אנטיגונוס (שיקול אחרון זה למדתי מפי מתן אוריין ,תודתי לו) ,ועוד .ראו גם שרון ,סוף המדינה
החשמונאית ,עמ' ,52הערה .21
ראו המשנה לעיל והמקורות שהובאו בהערה ,13וראו עוד להלן .ליחס האפשרי בין מקורות אלה ראו סימון־שושן,
סיפורים של הלכה ,עמ' .166-157במאה הי"ט הציע יעקב בריל (מבוא המשנה ,א ,עמ' )25לזהות את חוני של יוספוס
עם ‘חנן הנחבא' ,נכדו של חוני הנזכר בתענית כג ע"ב .על הצעה מחקרית נשכחת לזהות את חוני עם מורה הצדק הנזכר
במגילות קומראן ראו שירר (ורמש-מילר) ,היסטוריה ,א ,עמ' ,235הערה .6על הניסיונות לראות בו חבר בכת האיסיים
ראו ספראי ,בימי הבית ,עמ' ,504–502ונימוקי הנגד שהביא שם.
מנגד יש להזכיר את ההערה המעניינת אצל שירר (ורמש-מילר) ,שם ,בדבר יחס של ביקורת כלפי חוני אצל חז"ל ,הנעדר
לגמרי מתיאורו של יוספוס .ראו גם ורמש ,ישו היהודי ,עמ' .72-71היבט זה הוא כנראה נופך שהוסיף בית המדרש של
חז"ל אל אגדות המופתים מימי הבית ,שכן ,כפי שהראה ספראי‘ ,אותם חכמים המכונים חסידים אינם זהים עם עולמם
של חכמים במשלם' (ספראי ,בימי הבית ,עמ' ,504וראו המאמר כולו ,עמ' .)517–501ראו גם אורבך ,קובץ מאמרים ,עמ'
;410-409גרין ,אנשים קדושים; רובינשטיין ,סיפורים רבניים ,עמ' ;129-128הספרות המובאת אצל אילן ,תענית ,עמ'
,44הערה ;17סימון־שושן ,סיפורים של הלכה ,עמ' ,155-151וראו הערתו המעניינת שעורכי המשנה נזקקו לדמויות
ה'חסידים' בעיקר בהקשר של תפילה .מאפיין זה של תפילה המובאת בשלמותה קיים גם בסיפורו של יוספוס.
323
