Page 341 - josephus volume one
P. 341
נעם ורד
תוספת של יוספוס ,נועדה להטרים את מציאותו חרתת הקים את מחנה הערבים ואת 21
של חוניו במחנה היהודים שצרו על העיר (.)22 מחנה היהודים זה ליד זה.
מסורת יהודית א מעשים אלו אירעו בפסח .בריחת היהודים למצרים
מסורת יהודית ב
תוספת של יוספוס לקישור בין שני הסיפורים. 24-22רצח חוניו.
מסורת יהודית ג
25א אלוהים הטיל עליהם עונש על רצח חוניו בדרך זו.
25ב 28-מעשה הקרבנות.
מסורות חז"ל והיחס ביניהן
סיפור הקרבנות מצוי בספרות חז"ל בשלוש גרסות ,אחת בבבלי ושתיים בירושלמי .גרסת הבבלי ,החוזרת
בשלוש מסכתות ,היא הקרובה ביותר לזו של יוספוס .לפי גרסה זו ,הסיפור מתרחש 'כשצרו מלכי בית
חשמונאי זה על זה' ,והמספר גם מדייק בשמם ובמצבם של הנלחמים' :היה הורקנוס מבחוץ וארסטבלוס
מבפנים' .כפי שהעיר יהושע אפרון ,הזכרה זו של שמותיהם הזרים של המנהיגים החשמונאים היא
יחידאית בספרות חז"ל .קביעה זו נכונה לגבי עצם ההתייחסות לדמויות אלה וגם לגבי מלחמת האחים
החשמונאים ,שאין לה זכר בשום מקום אחר בקורפוס התנאי או האמוראי .כפי שכבר ראינו במקרים
אחרים בספר זה ,תופעות חריגות וייחודיות ,שאינן אופייניות למכלול של ספרות חז"ל ,הן אחת מאמות
המידה לזיהוי מסורות חוץ־רבניות שהשתמרו בספרות הזאת .
גרסות יוספוס והבבלי קרובות לא רק בזיהוי הנסיבות ההיסטוריות ,אלא גם בשלד המעשה :הצרים
והנצורים מסכימים לשתף פעולה בדרך של אספקת קרבנות תמורת תשלום; הכסף (ובגרסת חז"ל
גם הבהמות) משולשל בחבל מהחומה .תיאורו של יוספוס קרוב מאוד לזה של האגדה הבבלית ומכיל
אף הוא את המקבילות היווניות לשם 'חומה' ולפועל 'שלשל' ,המשותפים לכל הגרסות העבריות של
האגדה ,)26( διὰ τῶν τειχῶν καθιμήσαντες :שלשלו מעל החומה; ההסכם מופר והפרתו גוררת אסון.
עם זה ,הסיפור בגרסת הבבלי נבדל מזה של ההיסטוריון בכמה היבטים( .א) אצל יוספוס מדובר בחג
הפסח וקרבנותיו; הסיפור בבבלי מזכיר קרבנות תמיד; (ב) בסיפור התלמודי מופיע גיבור שלילי שאין
לו זכר בגרסת יוספוס ,הלוא הוא הזקן הלועז ביוונית ובעצתו הזדונית מפר את האיזון ואת השותפות
ששררו בין המחנות סביב הגורם המאחד של עבודת המקדש; (ג) לפי יוספוס לא העלו הצרים לנצורים
קרבנות מעולם ואילו בגרסה התלמודית עשו כן עד שהזקן הסיתם לחדול; (ד) בסיפור התלמודי מעלים
בכמה עדי נוסח נשתבשה הגרסה והתהפכה ,אולם ברי שזה הנוסח המקורי .ראו ויזנברג ,איסורים קרובים ,עמ' ,215 55
הערה ,11וההפניות שם. 5 6
אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' ,238הערה .41אבל אין בעובדה זו כדי לערער את אמינותה של המסורת ,כדבריו 57
שם .ההפך הוא הנכון .תופעות חריגות לעומת כלל ספרות חז"ל עשויות ללמד על מקור קדום ,קדם־רבני ,שנשתמר
בה ,והמקבילה אצל יוספוס תוכיח ,וראו להלן .טל אילן הראתה שספרות חז"ל אכן נמנעת בדרך כלל משימוש בשמות
זרים של החשמונאים ,אלא שבמקרה זה לא נודע כל שם עברי של השניים בשום מקור אחר (אילן ,השמות היווניים של
החשמונאים ,בעיקר עמ' .)8-7לטעמי ,החריגּות העיקרית היא עצם הזכרתן של הדמויות והנסיבות היסטוריות האלה,
וראו להלן.
ראו במבוא ,ה ,6וכן ה ,3ו ,2ו.6
330
