Page 345 - josephus volume one
P. 345

‫נעם ורד‬

‫משנה זו בתענית‪ .‬מסתבר מלשון המספר‪' :‬גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית'‪ ,‬שהוא מתארך את‬
                 ‫גרסתו השנייה של המעשה לעת שביתתו של קרבן התמיד‪ ,‬סמוך לחורבן הבית השני‪   .‬‬

‫לאור ריבוי הגרסות‪ ,‬מתבקשת השאלה על אילו נסיבות היסטוריות סופר הסיפור בראשונה‪ .‬ברוב‬
‫המקרים אין בידינו לדרג את טיבן של גרסות נזילות שונות של סיפורים בספרות חז"ל‪ ,‬אבל דומה‬
‫שדווקא כאן התשובה ברורה‪ .‬הסיפור נולד בהקשרה של מלחמת האחים החשמונאים‪ ,‬כגרסת הבבלי‪,‬‬
‫ולא בהקשר של מרד המקבים או מלחמת החורבן‪ ,‬כגרסות הירושלמי‪ .‬ראשית‪ ,‬המקבילה אצל יוספוס‬
‫מעידה על קדמותה של הגרסה הקושרת בין מלחמת הורקנוס ואריסטובולוס לבין מעשה הקרבנות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬היחידאיות של מלחמת האזרחים החשמונאית בספרות חז"ל מלמדת על האותנטיות של תיארוך‬
‫זה‪ ,‬מה שאין כן אגדות המרד החשמונאי או אגדות החורבן‪ ,‬שהן בגדר טופוס קבוע (ראו הדיון לעיל על‬
‫הדגם החשמונאי)‪ ,‬ונקודות ייחוס 'אוטומטיות' המנקזות אליהן מאורעות שונים‪    .‬גם הציון המדויק של‬
‫שמות הלוחמים ומיקומם בעת המצור באגדה הבבלית מלמד על מסורת אמינה‪ ,‬מה שאין כן הציונים‬
‫הסתמיים 'בימי מלכות יון'‪' ,‬בימי מלכות הרשעה'‪ .‬גם הסיפור עצמו מסתבר היטב על רקע מלחמת‬
‫האחים‪ ,‬כשציר המתח שלו נמתח בין היריבות הפוליטית והצבאית לבין ערך האחדות המסומל במקדש‬
‫ובעבודתו‪ .‬כל זה מאבד את עוקצו במצב של מצור נכרי‪ ,‬יווני או רומי‪ ,‬כמו בהקשרים המוצעים בירושלמי‪.‬‬
‫מקרה זה יוצא ללמד על הכלל כולו‪ .‬בניגוד לסברתם של כמה חוקרים‪ ,‬מסורות המופיעות בירושלמי‬
‫אינן עדיפות בהכרח על אלה שבבבלי‪ ,‬רק משיקולים של זמנה של העריכה האחרונה של החיבורים‬
‫האלה בכללותם‪    .‬נכון שעריכת הירושלמי הייתה קרובה יותר למאורעות המסופרים‪ ,‬מבחינה גאוגרפית‬
‫וכרונולוגית‪ .‬אבל שני התלמודים הם בבחינת כלי קיבול לאינספור סיפורים‪ ,‬ידיעות‪ ,‬שמועות ומסורות‬
‫שהתהלכו בעולמם של חכמים במצבי צבירה שונים ומשתנים‪ ,‬וגלגולים שונים של חומרים אלה השתמרו‬
‫בתלמוד אחד או משנהו לפעמים דרך מקרה בלבד‪ .‬יעידו המסורות הנבדקות בספר זה‪ ,‬שמקבילותיהן‬
‫בפי יוספוס מלמדות על קדמותן‪ ,‬והן נשתמרו ברובן בבבלי דווקא ולא בירושלמי‪ .‬על כן יש לבחון כל‬
‫מקור לגופו‪ .‬במקרה שלנו הגרסה המקורית יותר של הסיפור השתמרה דווקא בבבלי‪ ,‬ואילו הגרסות‬

                                                                                  ‫התנייניות נקלעו לירושלמי‪.‬‬
‫נראה אפוא שהמוטיב המרכזי של שיתוף הפעולה בין צרים ונצורים בעבודת הקרבנות‪ ,‬והפרתו‬
‫המפתיעה נולד בתוך הסיפור על המצור בעת מלחמת האחים‪ ,‬ולימים נשאל משם והודבק אל תוך‬
‫זירות מוכרות ורווחות יותר‪    .‬בהתאם לכך גם עובד סופו של הסיפור‪ .‬אגדת חורבן דינה להוביל ל'גרמו‬

‫ראו ויזנברג‪ ,‬איסורים קרובים‪ ,‬עמ' ‪ ;229-225‬שרון‪ ,‬סוף המדינה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪ ,51‬הערה ‪ .20‬רוזנבלום‪ ,‬חזיר‪ ,‬עמ'‬                         ‫‪8	 0‬‬
‫‪ ,104‬סבר שמעשה זה עוסק במלחמת האחים‪ ,‬כמו בבבלי‪ ,‬אלא שתפקידה של רומא והחורבן שהביאה לבסוף הודגשו‬                                    ‫‪	81‬‬
                                                                                                                                   ‫‪8	 2‬‬
                                                        ‫בו‪ ,‬אולם דומה שאין מקום לכפות את נסיבות הבבלי על הירושלמי‪.‬‬
‫חורגין‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ,65‬סבר שהעתקת הסיפור לתקופת החורבן נבעה מרצון לכסות על קלונם של החשמונאים‪ .‬לי‬                                 ‫‪8	 3‬‬

                                                                    ‫נראה שאין לחפש כאן מניעים פוליטיים‪ ,‬אלא ספרותיים‪.‬‬
‫בעיקר בולט בעניין זה יהושע אפרון והאסכולה המחקרית שיסד‪ .‬ראו למשל אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;133-131‬הנ"ל‪ ,‬בר־כוכבא‪ ,‬בעיקר עמ' ‪ .105-102 ,51-47‬למלומדים שהלכו בדרך זו לפניו‪ ,‬גם אם לא בדרך של שיטה‬
‫מוצהרת‪ ,‬ראו הספרות שציין שם‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬הערה ‪ .15‬ראו גם שטמברגר‪ ,‬ברייתות סיפוריות‪ ,‬עמ' ‪ 80‬והערה ‪ .22‬על מעשי‬
‫חכמים המופיעים בצורה ראשונית יותר בירושלמי אך עובדו בבבלי ראו ספראי‪ ,‬בימי הבית‪ ,‬עמ' ‪ ,598-579‬אך ספראי‬
‫העיר גם על התופעה ההפוכה‪ ,‬של מסורות שנשתמרו בצורה מקורית יותר בבבלי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .609-599‬תודתי לישראל‬

                                                                                                                ‫רונן על הפניה זו‪.‬‬
‫ויזנברג‪ ,‬מסורות קרובות‪ ,‬הציע לראות בסיפור החזיר מאורע היסטורי אמתי שהתרחש בזמן המרד הגדול‪ .‬ראו גם וילק‪,‬‬

                                                                                                                                         ‫‪334‬‬
   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350