Page 345 - josephus volume one
P. 345
נעם ורד
משנה זו בתענית .מסתבר מלשון המספר' :גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית' ,שהוא מתארך את
גרסתו השנייה של המעשה לעת שביתתו של קרבן התמיד ,סמוך לחורבן הבית השני .
לאור ריבוי הגרסות ,מתבקשת השאלה על אילו נסיבות היסטוריות סופר הסיפור בראשונה .ברוב
המקרים אין בידינו לדרג את טיבן של גרסות נזילות שונות של סיפורים בספרות חז"ל ,אבל דומה
שדווקא כאן התשובה ברורה .הסיפור נולד בהקשרה של מלחמת האחים החשמונאים ,כגרסת הבבלי,
ולא בהקשר של מרד המקבים או מלחמת החורבן ,כגרסות הירושלמי .ראשית ,המקבילה אצל יוספוס
מעידה על קדמותה של הגרסה הקושרת בין מלחמת הורקנוס ואריסטובולוס לבין מעשה הקרבנות.
שנית ,היחידאיות של מלחמת האזרחים החשמונאית בספרות חז"ל מלמדת על האותנטיות של תיארוך
זה ,מה שאין כן אגדות המרד החשמונאי או אגדות החורבן ,שהן בגדר טופוס קבוע (ראו הדיון לעיל על
הדגם החשמונאי) ,ונקודות ייחוס 'אוטומטיות' המנקזות אליהן מאורעות שונים .גם הציון המדויק של
שמות הלוחמים ומיקומם בעת המצור באגדה הבבלית מלמד על מסורת אמינה ,מה שאין כן הציונים
הסתמיים 'בימי מלכות יון'' ,בימי מלכות הרשעה' .גם הסיפור עצמו מסתבר היטב על רקע מלחמת
האחים ,כשציר המתח שלו נמתח בין היריבות הפוליטית והצבאית לבין ערך האחדות המסומל במקדש
ובעבודתו .כל זה מאבד את עוקצו במצב של מצור נכרי ,יווני או רומי ,כמו בהקשרים המוצעים בירושלמי.
מקרה זה יוצא ללמד על הכלל כולו .בניגוד לסברתם של כמה חוקרים ,מסורות המופיעות בירושלמי
אינן עדיפות בהכרח על אלה שבבבלי ,רק משיקולים של זמנה של העריכה האחרונה של החיבורים
האלה בכללותם .נכון שעריכת הירושלמי הייתה קרובה יותר למאורעות המסופרים ,מבחינה גאוגרפית
וכרונולוגית .אבל שני התלמודים הם בבחינת כלי קיבול לאינספור סיפורים ,ידיעות ,שמועות ומסורות
שהתהלכו בעולמם של חכמים במצבי צבירה שונים ומשתנים ,וגלגולים שונים של חומרים אלה השתמרו
בתלמוד אחד או משנהו לפעמים דרך מקרה בלבד .יעידו המסורות הנבדקות בספר זה ,שמקבילותיהן
בפי יוספוס מלמדות על קדמותן ,והן נשתמרו ברובן בבבלי דווקא ולא בירושלמי .על כן יש לבחון כל
מקור לגופו .במקרה שלנו הגרסה המקורית יותר של הסיפור השתמרה דווקא בבבלי ,ואילו הגרסות
התנייניות נקלעו לירושלמי.
נראה אפוא שהמוטיב המרכזי של שיתוף הפעולה בין צרים ונצורים בעבודת הקרבנות ,והפרתו
המפתיעה נולד בתוך הסיפור על המצור בעת מלחמת האחים ,ולימים נשאל משם והודבק אל תוך
זירות מוכרות ורווחות יותר .בהתאם לכך גם עובד סופו של הסיפור .אגדת חורבן דינה להוביל ל'גרמו
ראו ויזנברג ,איסורים קרובים ,עמ' ;229-225שרון ,סוף המדינה החשמונאית ,עמ' ,51הערה .20רוזנבלום ,חזיר ,עמ' 8 0
,104סבר שמעשה זה עוסק במלחמת האחים ,כמו בבבלי ,אלא שתפקידה של רומא והחורבן שהביאה לבסוף הודגשו 81
8 2
בו ,אולם דומה שאין מקום לכפות את נסיבות הבבלי על הירושלמי.
חורגין ,מחקרים ,עמ' ,65סבר שהעתקת הסיפור לתקופת החורבן נבעה מרצון לכסות על קלונם של החשמונאים .לי 8 3
נראה שאין לחפש כאן מניעים פוליטיים ,אלא ספרותיים.
בעיקר בולט בעניין זה יהושע אפרון והאסכולה המחקרית שיסד .ראו למשל אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ'
;133-131הנ"ל ,בר־כוכבא ,בעיקר עמ' .105-102 ,51-47למלומדים שהלכו בדרך זו לפניו ,גם אם לא בדרך של שיטה
מוצהרת ,ראו הספרות שציין שם ,עמ' ,50הערה .15ראו גם שטמברגר ,ברייתות סיפוריות ,עמ' 80והערה .22על מעשי
חכמים המופיעים בצורה ראשונית יותר בירושלמי אך עובדו בבבלי ראו ספראי ,בימי הבית ,עמ' ,598-579אך ספראי
העיר גם על התופעה ההפוכה ,של מסורות שנשתמרו בצורה מקורית יותר בבבלי ,שם ,עמ' .609-599תודתי לישראל
רונן על הפניה זו.
ויזנברג ,מסורות קרובות ,הציע לראות בסיפור החזיר מאורע היסטורי אמתי שהתרחש בזמן המרד הגדול .ראו גם וילק,
334
