Page 348 - josephus volume one
P. 348
םיאנומשחה םיחאה תמחלמ
המקעקע את חומת ירושלים ומערער את ארץ־ישראל כולה ,סמל ברור לחורבן שהביאו הרומאים .גרסה
זו נקבעה בירושלמי.
ד .מעבד נוסף התאים את גרעין האגדה לסגנונן של אגדות טיהור המקדש בימי החשמונאים .הסוף
הוחלף בסיום אופייני של 'מציאה' וחידוש הפולחן ,והקישור למשנת תענית הוחלף בקישור למשנה
אחרת (עדויות) ,המזכירה איחור בהקרבת התמיד .גם גרסה זו נקבעה בירושלמי.
ה .מוטיבים מתוך האגדה המעובדת המוכרת לנו מהירושלמי (ג) -קרבן התמיד ,החזיר ורעידת
האדמה -נכנסו אל האגדה הראשונית (ב) .מסתבר שהקישור אל משנת בבא קמא ,האוסרת גידול
חזירים ,התרחש בשלב הזה ,אחרי שנקלט החזיר לתוך הסיפור .גרסה זו נקבעה בזמן כלשהו ,אולי עוד
לפני חדירת המוטיבים הללו ,בתלמוד הבבלי .לכן אין לייחס משמעות היסטורית לקביעה שגידול חזירים
נאסר בזמן מלחמת הורקנוס ואריסטובולוס .
בניגוד לשחזור זה מציעה שותפתי טל אילן לשחזר התפתחות אחרת .היא סבורה שהמקור בתלמוד
הירושלמי איננו מקביל כלל לסיפור של יוספוס ,שכן מלכתחילה עסק ברומי ובאירועים הקשורים
בחורבן הבית .לשיטתה ,הדמיון המקרי בפרשת שלשול הכסף בעבור קרבנות בשני הסיפורים הביא
את העורך הבבלי לידי הכרה שסיפור דומה לזה המצוי אצל יוספוס (על מלחמת האחים החשמונאים),
שהיה בידיו ,וסיפור דומה לזה המצוי בירושלמי (על המרד הגדול) ,שגם אותו הכיר ,חד הם ,ועל כן הכליא
אותם זה בזה .הוא שימר את המסגרת הספרותית של הסיפור שבירושלמי על המרד הגדול ,אך תיקן
את הכרונולוגיה שלו על פי הסיפור של מלחמת האחים .לי נראה ,שלאור הדמיון במוטיב המרכזי של
ברית צרים ונצורים ,שלשול קרבנות והפרת הסכם ,ועצם קיומן של שתי גרסות שונות של הסיפור בתוך
הירושלמי עצמו ,קשה להניח שהמדובר בסיפורים עצמאיים ובלתי תלויים שנמזגו זה בזה רק בשלב
משני ,ביד עורך.
מכל מקום ,חדירתם של מוטיבים מהסיפור ה'ירושלמי' ,יהא מקורו עצמאי או תנייני ,מסבירה את
רוב המרכיבים המייחדים את האגדה הבבלית ממקבילתה אצל יוספוס :קרבן התמיד ,החזיר ורעידת
האדמה .ואולם המוטיב של הזקן המסית ,הלועז 'חכמת יוונית' ,עם הקישור הנובע ממנו לאיסור
הוראת היוונית ,נשאר בגדר חידה .מרכיב זה אינו מוכר מגרסת יוספוס ,וגם אין לזהות את מקורו באחד
העיבודים המופיעים בירושלמי .ועם זאת היו מי שניסו לקשרו אל הגרסה ה'רומית' של המעשה ולזהות
את הזקן עם אחד מגיבורי המרד הגדול ,אפילו עם יוספוס עצמו .לדעתי יש לשקול את האפשרות
שיסוד זה באגדת הבבלי אינו עיבוד שהתרחש בתרבותם של חז"ל ,אלא חוליה מחוליות הסיפור המקורי.
לשם כך נבחן כעת מחדש את היחס בין אגדת הבבלי למעשה הקרבנות אצל יוספוס.
כמה חוקרים העירו על הבעייתיות שבתאריך הזה ,שכן מסתבר שהאיסור על גידול חזירים רווח בקרב יהודים הרבה לפני 9 2
כן .ראו אפרון ,בר־כוכבא ,עמ' ,70הערה ;111אורבך ,ההלכה ,עמ' ( 25-24הגם שהוא מבקש לאשש גם את אמתות
93
עדותו של סיפורנו ומניח שהגזרה נזקקה לאישוש מחודש עקב המאורעות). 9 4
לדוגמה נוספת שבה הבבלי עובד כך ראו בערך משפט הורדוס/ינאי ,וראו גם במבוא ד ,8ו ,5ח.2 95
על ‘זקן אחד' כדמות שלילית החוזרת באגדות חז"ל ראו הערך הקרע עם הפרושים ,הערה .100 96
ויזנברג ,איסורים קרובים; הירשמן ,תורה ,עמ' .144-143
ראו ויזנברג ,שם ,עמ' ,231-230וראו גם ההיסוס העולה כלפי הצעה זו.
337
