Page 375 - josephus volume one
P. 375
ןליא לט
אשר ליחסו של סיפור לגרסה הבבלית שאנו דנים בה ,סבר לביא ,שמכיוון שהתנחומא מאוחר בזמן,
אף מקור זה הוא בתר־תלמודי ,ולכן הסיק שבמקום ה'טובים' ו'הרעים' המעומעמים של הבבלי הופך
התנחומא את היוצרות וקובע בבירור מי הרשע (המלך) ומי הצדיק (שמעון בן שטח) .וכן ‘ייתכן שטשטוש
הביקורת [=על שמעון בן שטח ,לשיטתו של לביא] נעשה באופן לא מודע על ידי בעל התנחומא ,שעיבד
באופן עממי' את סיפור הבבלי' .
ואולם לי נראה ,שמקור זה הוא שלב ביניים בין המקור התנאי בסז"ד לבין המקור בבבלי .ישועה בן
יהודה הרי עשה פרפרזה לסיפור שסופר בסז"ד ,שעסק בדין שהיה ל'ינאי המלך [עם] ...עני לפני שמעון
בן שטח' .בבבלי לעומת זאת מדובר בעבדו של המלך שהרג את הנפש ,והמלך מתבקש לשלחו למשפט.
והנה ,הגרסה בתנחומא דומה מאוד לגרסת סז"ד‘ :מעשה באחד שהיה לו דין עם מלך [אחד] ממלכי ()
[בית חשמונאי]' .בסז"ד ובתנחומא מדובר במשפט אזרחי שבו מעורב המלך .יתרה מזאת ,בתנחומא,
מיד לפני הסיפור שלנו אנו מוצאים את הדרשה על הפסוק ‘ֹלא ַתֶּטה ִמ ְׁשָּפט ֹלא ַתִּכיר ָּפ ִנים' (דברים טז
,)19שאותה מפרש התנחומא במילים ‘שלא יהא עני עומד ועשיר יושב' .כלומר ,העני והעשיר (ינאי),
המופיעים בסז"ד ,מופיעים במדרש הפסוק בתנחומא ,המקדים את הסיפור על שמעון בן שטח ומלך
ממלכי בית חשמונאי .יכול מאוד להיות שיש כאן סמיכות פרשיות קדומה ,והסיפור על המלך ובעל דינו
היה קשור לכתחילה ב'עני' ,כמו בסז"ד ,ובעמידה לפני השופטים ,כמו בתנחומא .לעומת זאת ,בבבלי
מדובר במשפט פלילי העוסק באחריות הפלילית של המלך על מעשי עבדו .מאחר שבידנו גרסה תנאית
קרובה לגרסת התנחומא וגרסה אמוראית רחוקה ממנה ,סביר יותר להניח שהתנחומא מייצג נוסח קדם־
תלמודי של הסיפור ,ולא עיבוד בתר־תלמודי שלו .עם זאת סביר שביסודם של הבבלי והתנחומא עומד
אותו הסיפור .עתה יש לעמוד על כמה הבדלים בולטים לעין שיש ביניהם ולברר את טיבם:
א .בעוד בגרסת הבבלי מדובר כאמור בעבדו של המלך שביצע פשע ,והשאלה ההלכתית היא ,האם יש
למלך אחריות פלילית עליו ,בתנחומא מדובר באדם מן היישוב שיש לו דין עם המלך ,והשאלה היא ,האם
נכונים השופטים בכלל לשפוט ביניהם.
ב .בבבלי מופיע שמו של המלך .בגרסת התנחומא מדובר באופן סתמי על 'מלך אחד ממלכי בית
חשמונאי' .ייתכן שבמקור שעמד לפני הבבלי היה השם ינאי ,כפי שהיה בגרסת סז"ד .אבל אפשר גם
שהבבלי מצא את הנוסח האנונימי ('מלך ממלכי בית חשמונאי') ושיבץ בו בעצמו את שמו של ינאי ,שכן
החל בסיפור בירושלמי ,שבו מופיע ינאי המלך בראשונה ,שלובים שני הגיבורים הללו -ינאי ושמעון
בן שטח -זה בזה .
ג .הסיפור שונה מאוד בסופו .בתנחומא ,לאחר שהמלך רואה את העונש מידי שמים הבא על השופטים
החוששים לדון אותו ,הוא מתעשת ועומד למשפט .לפי הסוף הזה ,בשונה מההקשר ההלכתי שבו מסופר
הסיפור בבבלי ,יש לדון מלך .יכול מאוד להיות שסיפור כזה חובר כדי להתעמת עם ההלכה הנשקפת
מהמשנה ,שלפיה אין דנים מלך .ואולם בבבלי הסוף שונה ,שכן הוא מותאם למשנה‘ :מלך לא דן ולא
דנין אותו'.
לביא ,סיפורי שמעון בן שטח וינאי המלך ,עמ' .73 3 5
והרחיק לכת אף יותר מנחם כהנא ,אשר טען שהגרסה בתנחומא היא היא המדרש התנאי האבוד שרק נרמז בסז"ד ,שם, 36
עמ' .283 3 7
הזכרתו של ינאי במפורש בסז"ד נובעת אולי מהיכרתו של עורך המדרש המאוחר עם הבבלי וגרסתו ,וראו לעיל ,הערה .32
364
