Page 370 - josephus volume one
P. 370

‫יאני‪/‬סורדוה טפשמ‬

         ‫הסיפור‪' :‬אין סיבה לפסול את הסנהדריון בקדמוניות‪ ...‬אם לא היה קיים מוסד כזה‪ ,‬מדוע שיוספוס יזכיר‬
                             ‫אותו?'    מכל מקום‪ ,‬ברור שבנקודה זו בתיאורו של יוספוס‪ ,‬הסנהדרין היא נטע זר‪   .‬‬

         ‫ג	‪ .‬בסיפור זה מזכיר יוספוס לראשונה את סמיאס‪' ,‬איש צדיק (‪ ,)δίκαιος ἀνήρ‬ולפיכך עשוי לבלי חת'‬
         ‫(קדמ' יד ‪ )172‬שאותו יוסיף ויזכיר עוד בשתי הזדמנויות בקדמ' טו (‪ ,)370 ,4‬ויקבע שהוא שותפו של‬
         ‫פוליון‪ ,‬וששניהם השתייכו לכת הפרושים‪ .‬נראה ששלוש אזכרותיו של סמיאס לקוחות ממקור אחד‪,‬‬
         ‫ושמקור זה‪ ,‬שקראתי לו בערך תולדות הורדוס 'מקור סמיאס'‪ ,‬עמד לנגד עיניו של יוספוס לראשונה‬
         ‫כשכתב את קדמוניות‪ .‬עובדה זו מזדקרת לעין‪ ,‬שכן גם כאן וגם בקדמ' טו ‪ ,4‬כשיוספוס מזכיר את‬
         ‫סמיאס‪ ,‬ואחר־כך גם את בן זוגו פוליון‪ ,‬הוא מפנה מחדש למאורעות הקודמים או המאוחרים שבהם‬
         ‫הם מופיעים‪ .‬כאן למשל מוסר יוספוס‪ ,‬שהורדוס 'כיבד אותו מאוד על שום צדקתו ועל שום שיעץ לעם‪,‬‬
         ‫בשעה שניצורה העיר אחר כך על ידי הורדוס וסוסיוס‪ ,‬לקבל את הורדוס ואמר‪ ,‬שאי אפשר להם להיחלץ‬
         ‫מידיו מפני חטאיהם‪ .‬על דברים אלה נדבר במקומם' (‪ καὶ περὶ μὲν τούτων κατὰ χώραν ἐροῦμεν‬קדמ'‬
         ‫יד ‪ .)176‬בקדמ' טו ‪ 4‬הוא מוסר‪ ,‬ש'זהו אותו סמיאס אשר פעם‪ ,‬כשעמד הורדוס לדין בדיני־נפשות‪ ,‬הגיד‬
         ‫להם להורקנוס ולשופטים מראש ודיבר (אליהם) דברי כיבושין‪ ,‬שעתיד הורדוס‪ ,‬הואיל וניצל‪ ,‬להיפרע‬
         ‫מכולם'‪ ,‬ובקדמ' טו ‪ 370‬אנו קוראים‪' :‬הוא שידל גם את האנשים מסיעתם של פוליון הפרושי וסמיאס‬
         ‫ואת רובם של אלה שהיו מהלכים אתם להישבע‪ .‬אולם אלה לא הסכימו‪( ,‬אך) גם לא נענשו בדומה‬

                                                                            ‫למסרבים‪ ,‬וזכו למשוא־פנים בגלל פוליון'‪.‬‬
         ‫כמו שהסנהדרין במקום זה עוררה דיון ענף בשאלת קיומה ואופ ָיה‪ ,‬גם הזכרתו של סמיאס כאן עוררה‬
         ‫דיון מתמשך מיהו החכם הזה‪ .‬החוקרים חלוקים בדעתם האם יש לזהות אותו עם שמאי בן זוגו של הלל‪,‬‬
         ‫הנזכר במסכת אבות במשנה (א‪ ,‬יב)‪ ,‬או עם שמעיה‪ ,‬בן זוגו של אבטליון‪ ,‬הנזכר באותו חיבור (משנה‪,‬‬

                             ‫אבות א‪ ,‬י)‪    .‬גם פתרון לשאלה זו לא יסייע לנו בכל הנוגע לשאלות שאנו דנים בהן‪.‬‬
         ‫מה שיוצא בבירור מתחיבתו של סיפור משפט הורדוס לפני הסנהדרין לתוך רצף סיפורו של ניקולאוס‬
         ‫הוא‪ ,‬שבגישתו של יוספוס לאירועים אלה חל שינוי גדול בין הזמן שבו כתב את מלחמת לזמן שכתב בו‬
         ‫את קדמוניות‪ .‬בעוד במלחמת לא ברור כלל האם הועמד הורדוס למשפט או לא‪ ,‬אזי מגרסת קדמוניות‬
         ‫עולה בבירור שמשפט אכן התקיים‪ ,‬אך לא הגיע לכלל סיום‪ ,‬שכן הורדוס נקט אמצעים אנטי־חוקתיים‬

                                                                                                 ‫גראבי‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬סנהדריות‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬  ‫‪1	 8‬‬
     ‫כהערת אגב אפשר להוסיף שהסנהדרין‪ ,‬כפי שהיא מתוארת כאן‪ ,‬היא נטע זר לא רק אצל יוספוס אלא גם אצל חז"ל‪.‬‬                             ‫‪	19‬‬
     ‫אף שהסנהדרין מופיעה במקורות תנאיים ואמוראיים עשרות פעמים‪ ,‬אין הם מתארים אירועים שבהם הייתה מעורבת‪,‬‬
     ‫אלא מרבית התיאורים הם של גוף שיפוטי אידאלי־אוטופי או שהדרשנים למדים מדרשות על פסוקי מקרא‪ ,‬שהיה מין‬                             ‫‪2	 0‬‬
     ‫מוסד כזה בעבר המקראי המיתי‪ .‬גם אצל חז"ל מתואר רק אירוע אחד מימי הבית שמתרחש בסנהדרין‪ .‬הטקסט מופיע‬
     ‫בסכוליון למגילת תענית לכ"ח בטבת‪ ,‬ובו מתואר כיצד השתלט שמעון בן שטח על מוסד כלשהו והדיח מתוכו את‬
     ‫הצדוקים (נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ .)279–277‬יש לשים לב שהמונח 'סנדרי' מופיע רק בנוסח פ של הסכוליון (הקרוב‬
     ‫לבבלי)‪ ,‬אך לא בנוסח א‪ ,‬אף שגם בו השתמר הסיפור‪ .‬גיבורו של סיפור זה הוא שמעון בן שטח‪ ,‬כמו בגרסת הבבלי של‬

                                                                                ‫סיפורנו על משפט הורדוס‪/‬ינאי‪ ,‬וראו עוד בהמשך‪.‬‬
     ‫גם כאן חלוקות הדעות‪ .‬עם המזהים את סמיאס עם שמאי נמנים הלוי‪ ,‬דורות הראשונים‪ ,‬עמ' ‪ ;49–40‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬
     ‫ג‪ ,‬עמ' ‪ ;254–253‬שליט‪ ,‬הורדוס המלך‪ ,‬עמ' ‪ ,375–374‬הערה ‪ ;10‬המזהים אותו עם שמעיה הם פרנקל‪ ,‬דרכי המשנה‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ ;39‬שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה א‪ ,‬עמ' ‪ ;363–362‬ויש גם מי שסבור שלא כל אזכור של סמיאס מכוון לאותו אדם‪ ,‬אלא‬
     ‫פעם מדובר בשמעיה ופעם בשמאי‪ ,‬ראו גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;501 ,487 ,479–478‬דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪,‬‬

                                                                                                ‫עמ' ‪ ;77–75‬צייטלין‪ ,‬סמיאס ופוליון‪.‬‬

‫‪359‬‬
   365   366   367   368   369   370   371   372   373   374   375