Page 369 - josephus volume one
P. 369
ןליא לט
נרחב של משפט הורדוס לפני הסנהדרין (קדמ' יד .)176–171ברור אפוא שקטעים אלה משקפים מקור
(או מקורות) שיוספוס שילב לתוך הסקירה שחיבר כבר כשכתב את מלחמת .להלן הנימוקים לכך
שסיפור משפטו של הורדוס לפני הסנהדרין נובע ממקור בעל אופי אחר לגמרי מסקירתו של ניקולאוס
כפי שזו משתקפת במלחמת.
א .תחילה ,יוספוס מספר ש'המכתב מאת סקסטוס שימש לו להורקנוס עילה לפטור את הורדוס בלי
שאונה לו דבר מיד הסנהדרין :שכן אהב אותו כבנו' (קדמ' יד .)170מיד לאחר מילים אלה כותב יוספוס:
'וכשעמד הורדוס בסנהדרין עם הגדוד שהיה אתו הפיל פחדו על הכול' (שם .)171לא רק שיש כאן איחור
המוקדם ,כלומר קודם מתואר הפטור שקיבל הורדוס מהורקנוס ,שיש להניח שבעקבותיו הסתלק מן
המקום ,ולאחריו המניע לכך ,אלא יש כאן סתירה ברורה ,שכן אם ניתן להורדוס לברוח בלא משפט,
כיצד לפתע פתאום מתקיים המשפט? זהו סימן מובהק לתפר ,שלתוכו תחב יוספוס מקור חדש.
ב .יוספוס מזכיר כאן ,יש מאין ,גוף ששמעו לא נזכר עד כה בכתביו בהקשר כזה ,קל וחומר שלא בסיפור
זה במלחמת -הסנהדרין .שאלת קיומה של 'סנהדרין' או של 'הסנהדרין' לפני החורבן ולפני היווצרה
של ספרות חז"ל הטרידה חוקרים רבים ,והטקסט שאנו עוסקים בו הוא גרעין הדיון וסלע המחלוקת
בסוגיה הנידונה .בשום מקום אחר בכתביו של יוספוס לא נזכר מוסד כזה ,שבו יושבים פרושים כמו
סמיאס ,גיבור סיפורנו .לשיטתו של יוספוס ,המונח סנהדרין מיוחד לאספה של חבריו ומקורביו של
הורדוס ,היושבים ודנים במעין בית דין פרטי בכל ענייני הממלכה ,או של חבריו ומקורביו של הקיסר
הרומי .גודבלט למשל סבר שמוסד כזה לא התקיים במציאות .לעומתו טען לאחרונה גראבי על אותו
מלח' א .620 ;571 ;559 ;537וראו גם קדמ' טו ;173טז ;367–357יז .106 ;46 1 5
מלח' א ;640ב ,93 ;81 ;25ואפילו ו .243וראו גם קדמ' טו ;358יז .317–301בחיי יוסף 236מושיב יוחנן מגוש חלב 16
סנהדרין של מקורבים ואף יוספוס עצמו מושיב אחת כזאת (שם .)368ארבעה יוצאי דופן בהכללה זו הם (א) השימוש
שעושה יוספוס במונח כדי לתאר את החלוקה המנהלית החדשה שקבע גביניוס ,והוא מזכיר חמש סנהדריות (מלח' א 1 7
;170קדמ' יד ,91וראו סמולווד ,היהודים ,עמ' .)32–31ברור שאין מדובר כאן במוסד יהודי כלשהו; (ב) שני אזכורים של
סנהדריות בימי הנציבים האחרונים ,האחת שבה ניצל הכוהן הגדול חנן בן חנן (ראו עליו עוד בערך שחיתות הכוהנים
הגדולים) את האינטרגנום בין נציב לנציב כדי להעמיד לדין ולהוציא להורג את אחיו של ישו (קדמ' כ .202להצעה
הלא שגרתית שהתיאור הזה מושפע מן הברית החדשה והוא אולי אף אינטרפולציה נוצרית ,ראו אפרון ,חקרי התקופה
החשמונאית ,עמ' ,)279–277והשנייה שאותה התבקש אגריפס השני לכנס כדי להעניק ללויים סמכויות נוספות (שם
,217–216ועל שתי אלה ראו גודבלט ,העיקרון המונרכי ,עמ' ( ;)110–109ג) איזכור יחיד של סנהדרין ירושלמית שאליה
כותב יוספוס את רשמיו מן המצב בגליל (ח"י ,62וראו על כך פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ( ;)67–63ד) האירוע שאנו
דנים בו כאן .ברור לחלוטין ,שכדי ליצור תמונה סינתטית של סנהדרין יהודית מתפקדת ,שבה חברים נציגי מפלגות
וזרמים שונים ,כגון הפרושים והצדוקים ,וכן כוהנים ואחרים ,יש להיעזר במקורות אחרים שבהם נזכר מוסד זה .כאן
נזקקו החוקרים לעדותם של פילון ,הברית החדשה וחז"ל ,ובמיוחד לעדותה של מסכת סנהדרין במשנה .מחקרים רבים
הם ניסיונות להסביר את העדויות של כל אלה יחד .הניסיונות הראשונים שנעשו היו ליישב את הסתירות בין מקורות
אלה ולצורך זה הוכנסו לדיון בסנהדרין מונחים נוספים שנעשה בהם שימוש במקורותֶ :גרוסיה (=מועצת זקנים) ,בו ֵלי
(=מועצה) ,חבר היהודים ועוד .על ניסיונות אלה ראו ביכלר ,סנהדרין ,המציע קיומן של סנהדריות שונות בעלות סמכויות
שונות שפעלו בימי הבית ,וראו בעקבותיו צייטלין ,סנהדרין פוליטית; ריבקין ,טרגדיה של טעויות (שניהם התעניינו
בראש ובראשונה בשאלה מי שפט את ישו); מנטל ,מחקרים ,עמ' ;87–64ספראי ,שלטון עצמי ,עמ' ;400–379ולאחרונה
כמטוטלת חוזרת ,גראבי ,סנהדרין ,סנהדריות .לטענה שהסנהדרין של בית שני ,שאותה מנסים החוקרים לשחזר ,אינה
אלא השתקפות אנאכרוניסטית של התיאורים הדמיוניים אצל חז"ל ,שהם בעצמם אוטופיים ,ראו אפרון ,חקרי התקופה
החשמונאית ,עמ' ;290–250גודבלט ,העיקרון המונרכי ,עמ' .130–76
גודבלט ,העיקרון המונרכי ,עמ' .113
358
