Page 368 - josephus volume one
P. 368

‫יאני‪/‬סורדוה טפשמ‬

         ‫והורקנוס שילח את הורדוס לחופשי‪ .‬בסיפא אנו למדים‪ ,‬שלמרות הסיום המוצלח של האירוע מבחינתו‬
         ‫של הורדוס‪ ,‬הוא ברח מיד לאחר הדברים הללו לסוריה אל סקסטוס קיסר‪ ,‬ואף איים לחזור עם צבא חזק‬

                                        ‫דיו להדיח את הורקנוס‪ ,‬אך הפצרותיו של אביו מנעו אותו מלעשות זאת‪.‬‬
         ‫ברור שגיבורו של סיפור זה‪ ,‬שהסתיים בטוב‪ ,‬הוא אנטיפטרוס‪ ,‬שחכמתו עמדה לו למנוע שפיכות‬
         ‫דמים‪ .‬מי שמוצג באופן שלילי ביותר הם הולכי הרכיל בחצר המלכות‪ ,‬והעובדה שהללו תומכים בחוקי‬
         ‫היהודים מעמידה גם חוקים אלה באור בעייתי‪ .‬הורקנוס והורדוס מצויים בתווך בין שני אלה‪ ,‬ושניהם‬
         ‫מוצגים כנכנעים לחולשות אנושיות‪ .‬מעשיו של הורדוס טבועים בחותם של פזיזות נעורים‪ ,‬שהרי בסעיף‬
         ‫‪ 203‬נודע לנו שהורדוס היה צעיר מאוד (ולפי קדמוניות היה רק בן חמש עשרה ‪ -‬יד ‪ ,)158‬ואילו‬
         ‫חולשתו של הורקנוס מתבטאת בנכונותו להאזין לרכילות ואף לקבל תכתיבים ממי שאינם דורשי טובתו‬
         ‫בעליל‪    .‬כפי שטענתי במקומות אחרים‪ ,‬כך היא דרך כתיבתו של ניקולאוס‪ .‬הוא אמנם תומך בהתלהבות‬

                                                    ‫בהורדוס‪ ,‬אך אינו נמנע מלהציג אף את חולשותיו האנושיות‪   .‬‬
         ‫מכיוון שאירוע זה איננו מחניף להורדוס כלל‪ ,‬יש להניח שמשהו ממה שמתואר כאן אכן התרחש‪,‬‬
         ‫אולם מה בדיוק ‪ -‬אין כל דרך לדעת‪ .‬רבים עמדו על כך שיש הבדלים ניכרים בין התיאורים של אירוע‬
         ‫זה במלחמת ובקדמוניות‪    ,‬אבל רק חיים דב מנטל עמד על כך שכבר בתוך הסיפור במלחמת עצמו‬
         ‫מצויות סתירות ניכרות‪    .‬העיקרית שבהן היא שב־‪ 208‬קובע יוספוס ש'זמן רב כרסמה תהילתם של‬
         ‫שני הצעירים בלבו של הורקנוס‪ ,‬ויותר מכל העכירו את רוחו הצלחותיו של הורדוס' וב־‪ 210‬הוא מוסיף‬
         ‫ש'דברים אלה ליבו אט אט את חמתו של הורקנוס'‪ ,‬אבל ב־‪ 211‬הוא סבור ש'למעשה חיבב (‪)ἠγάπα‬‬
         ‫[הורקנוס] את [הורדוס] הצעיר'‪ .‬מנטל גם עמד על כך‪ ,‬שלמרות זיכויו ברח הורדוס מירושלים 'והתכוון‬
         ‫לא להיענות למלך אם יתבע אותו שוב למשפט' (‪ .)212‬לכן נשאלת השאלה‪ ,‬ההיה בכלל משפט‪ ,‬או‬
         ‫שלא היה? במלחמת לא ניתנת תשובה ברורה לשאלה זו‪ .‬סתירות אלה ואחרות שמנה מנטל‪ ,‬נראות‬
         ‫לעין ומצביעות על הבעייתיות בסיפור כשלעצמו‪ ,‬ויש להניח שהן מעידות על הקושי שהיה לניקולאוס‬
         ‫לתאר את הפרשה ולהוציא ממנה את הורדוס כגיבור חיובי‪ .‬לכן לא מצאתי הסבר מניח את הדעת‬
         ‫לשאלה‪ ,‬מדוע צריך היה ניקולאוס לספר אפיזודה מביכה זו‪ .‬בהקשר זה מעניינת טענתו של דניאל‬
         ‫שוורץ‪[' :‬כיוון ש‌]הורדוס נטל את מקומו של הורקנוס [בהמשך הדברים] ואף הוציאו להורג‪ ,‬כדי להסביר‬
         ‫זאת הציע ניקולאוס פרשה שסיפקה להורדוס צידוק למעשהו זה‪ ,‬משפט הורדוס‪ ...‬הורקנוס ‪ -‬שפעל‬
         ‫מתוך קנאה ‪ -‬העמיד את הורדוס לדין‪ ,‬והורדוס הראה סלחנות אצילית בכך שחס עליו לעת עתה‪.‬‬

                                                               ‫בבוא העת תהיה להורדוס הצדקה לסלק את הזקן'‪   .‬‬
         ‫אם כבר בסיפור הגרעיני במלחמת קיימות סתירות‪ ,‬אין פלא שאף בינו לבין הגרסה המורחבת‬
         ‫והמשופצת בקדמוניות‪ ,‬שבתוכה שילב יוספוס מרכיבים ששאל ממקורות אחרים‪ ,‬מצויות סתירות רבות‪.‬‬
         ‫ראשית‪ ,‬קיימות שתי התוספות שנמנו לעיל‪ ,‬סיפור מחאתן של האמהות (קדמ' יד ‪ ,)169–168‬ותיאור‬

                                                                ‫לדיון בהורקנוס של ניקולאוס ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪.‬‬      ‫‪1	 0‬‬
                           ‫אילן‪ ,‬דוד‪ ,‬הורדוס וניקולאוס‪ .‬לפירוש שונה מעט ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪ ,‬עמ' ‪.232–227‬‬            ‫‪	11‬‬
     ‫ראו לאקיר‪ ,‬ההיסטוריון היהודי‪ ,‬עמ' ‪ .184–171‬כמו כן עמדו על ההבדלים הרבים גם מק'לרן‪ ,‬כוח ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪;79–67‬‬                ‫‪1	 2‬‬

                                             ‫ריצ'רדסון‪ ,‬הורדוס‪ ,‬עמ' ‪ ;113–110‬סיוורס‪ ,‬הורדוס‪ ,‬יוספוס ולאקיר‪ ,‬עמ' ‪.106–102‬‬         ‫‪1	 3‬‬
                                                                                                ‫מנטל‪ ,‬משפט הורדוס‪ ,‬עמ' ‪.166–165‬‬  ‫‪	14‬‬

     ‫שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪ ,‬עמ' ‪ .231–229‬וראו גם הצעתי שיחסי אהבה‪-‬שנאה בין הורדוס להורקנוס משמשים כאן‬
                        ‫בערבוביה בתיאורו של ניקולאוס‪ ,‬על בסיס סיפור שאול ודוד‪ .‬אילן‪ ,‬דוד‪ ,‬הורדוס וניקולאוס‪ ,‬עמ' ‪.206‬‬

‫‪357‬‬
   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373