Page 371 - josephus volume one

‫ןליא לט‬

‫כדי לצאת זכאי או כדי לערער על זכותו של בית המשפט לדון אותו‪ .‬הכוח הצבאי שהביא עמו הכריע‬
‫את המשפט עוד בטרם החל‪ ,‬והוא מעיד על כך שהורדוס בז למערכות הצדק המקובלת והאמין רק בכוח‪.‬‬
‫גם גיבוריו של הסיפור והיחסים ביניהם משתנים‪ .‬בעוד במלחמת עומד הורקנוס במרכז ההתרחשות‪,‬‬
‫שיבוצו של סיפור סמיאס במרכז האירועים בקדמוניות עושה אותו לגיבור החיובי של הסיפור‪ .‬הוא‬
‫היחיד מכל הסובבים את הורדוס שאינו מפחד מן הרודן ומוקיע את חבריו ישירות‪ ,‬ואת הורקנוס‬
‫בעקיפין‪ ,‬על פחדנותם‪ .‬והנה‪ ,‬דווקא מעשהו זה‪ ,‬כפי שמתברר‪ ,‬הוא שהציל אותו מפני הורדוס‪ ,‬או‬
‫במילותיו של יוספוס 'לאחר שתפש הורדוס את המלוכה הרג את כל אלה שהיו בסנהדריה ואת הורקנוס‬
‫עצמו‪ ,‬חוץ מסמיאס‪ :‬כי כיבד אותו מאוד על שום צדקתו' (קדמ' יד ‪ .)175‬יש להניח שאף בלא הזכרתו‬
‫הישירה של האל‪ ,‬יוספוס רומז כאן שהוא מתערב בענייני בני אדם‪ ,‬לא כפי שהם מצפים אלא על פי‬
‫צדק פנימי נשגב‪ .‬שלא כמו במלחמת‪ ,‬לא אנטיפטרוס האדומי הוא הצדיק בגרסה זו‪ ,‬ולא הולכי רכיל‬
‫התומכים בחוקי היהודים הם הרשעים‪ ,‬אלא דווקא סמיאס (הפרושי)‪ ,‬המגן בכל כוחו על חוקי היהודים‪,‬‬

‫הוא הגיבור‪ ,‬והורדוס עצמו מצטייר כרשע‪.‬‬
‫מובן שכדי להשיג תוצאה זו נאלץ יוספוס לשנות פרטים נוספים בסיפור המסגרת‪ ,‬שינויים שגרמו‬
‫לסתירות בין הגרסה במלחמת לגרסה בקדמוניות‪ ,‬שעליהם כבר עמדו חוקרים רבים‪ .‬כך אנו מתבשרים‬
‫בתחילה שהצלחותיו של אנטיפטרוס אצל גדולי רומא נבעו משוחד שנתן להם וממרמה מכוערת כלפי‬
‫הורקנוס (קדמ' יד ‪' .)164‬הולכי הרכיל בחצר המלך'‪ ,‬ה'רשעים' במלחמת היהודים (‪πολλοὶ δὲ τῶν‬‬
‫‪ ,πολλοὶ τῶν ἐν τοῖς βασιλείοις βασκάνων‬מלח' א ‪ ,)208‬נהיו 'האנשים (שעמדו) בראש היהודים' (‪οἱ‬‬
‫‪ πρῶτοι τῶν Ἰουδαίων‬קדמ' יד ‪ .)165‬בעוד במלחמת מתואר מעשהו של הורדוס בחזקיה באופן ניטרלי‪,‬‬
‫בקדמוניות יוספוס מכנה אותו 'הורדוס בעל זרוע נועז ותאב שלטון עריצים' (‪βίαιον καὶ τολμηρὸν‬‬
‫‪ ,καὶ τυραννίδος γλιχόμενον‬שם ‪ .)165‬לאחר המשפט‪ ,‬מששב יוספוס לתיאור שהשתמש בו לפני‬
‫כן‪ ,‬במקום לכנות את מתנגדי הורדוס 'רשעים' (‪ ,οἱ πονηροί‬כמו שעשה במלח' א ‪ ,)212‬הוא מכנה‬
‫אותם בפשטות 'אנשי הסנהדרין' (‪ ,οἱ ἐν τῷ συνεδρίῳ‬קדמ' יד ‪ .)179‬ואולם כשהוא מתאר את משרת‬

‫הסטרטגוס שקיבל הורדוס מידי סקסטוס קיסר‪ ,‬הוא מוסיף שזו ניתנה לו עקב שוחד (שם ‪ .)180‬‬
‫המקור שלפנינו מאפשר לנו אפוא הצצה אל תוך סדנת ההיסטוריון ואל דרך עבודתו‪ .‬חיבורו של‬
‫ניקולאוס‪ ,‬המהלל את אנטיפטרוס ומתייחס בסלחנות אל בנו 'השובב' הורדוס‪ ,‬ששימש ליוספוס‬
‫בסיס כשכתב את מלחמת‪ ,‬נשאר הבסיס שעליו הוא בונה את תיאורו בקדמוניות‪ .‬אלא שכאן הוא‬
‫שואף לשנות את התמונה כדי לשבח את גיבורי העם היהודי‪ ,‬מוסדותיו וחוקיו‪ .‬זאת הוא עושה בראש‬
‫ובראשונה על ידי שיבוץ מקור בעל אופי פנימי יהודי המתאר גיבור פרושי (סמיאס) ומוסד יהודי מכובד‬
‫(הסנהדרין)‪ ,‬ורק לאחר מכן על ידי שינוי דמותם של הגיבורים גם בסיפור המסגרת‪ .‬את שמות התואר‬
‫בחיבורו המקורי הוא הופך מחיוביים לשליליים ומשליליים לחיוביים‪ .‬מה שמעניין אותנו עתה הוא מהו‬

‫אותו מקור שעמד לנגד עיניו של יוספוס‪ ,‬והאם יש לו מקבילה בספרות חז"ל‪.‬‬

‫על התערבות האל במעשי בני האדם בקדמוניות היהודים ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים‪,‬‬ ‫‪ 21‬‬
‫עמ' ‪.146–145‬‬
‫‪ 22‬‬
‫ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.12‬‬ ‫‪ 23‬‬
‫וכבר עמד על שנויים אלה סיוורס‪ ,‬הורדוס‪ ,‬יוספוס ולאקיר‪ ,‬עמ' ‪.105–103‬‬

‫‪360‬‬