Page 376 - josephus volume one

‫יאני‪/‬סורדוה טפשמ‬

‫הבדלים אלה ואחרים מתחוורים יפה מן הטבלה הבאה‪.‬‬

‫בבלי‪ ,‬סנהדרין‬ ‫תנחומא‪ ,‬שופטים‬ ‫‪1‬‬
‫ממעשה שהיה‪ .‬מאי מעשה שהיה?‬ ‫‪2‬‬
‫כי הא דעבדיה דינאי קטל נפשא‪.‬‬ ‫מעשה באחד שהיה לו דין עם מלך‬
‫[אחד] ממלכי בית חשמונאי‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמ' להם שמעון בן שטח לחכמים‪ :‬תנו עיניכם בו ונדיננו‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫בא ועמד לפני שמעון בן שטח‪ .‬אמר לו‪ :‬דין אצל המלך‪.‬‬
‫שלחו ליה‪ :‬עבדך קטל נפשא‪ .‬שדריה ניה ליהו‪ .‬שלחו‬ ‫אמר להן שמעון בן שטח לאותן הדיינין שדנין עמו‪ :‬אם אני‬ ‫‪5‬‬
‫ליה‪ :‬תא את נמי להכא‪ ,‬דכתי'‪‘ :‬והועד בבעליו' (שמות‬
‫כא ‪ .)29‬אמרה תורה‪ :‬יבוא בעל השור ויעמוד על שורו‪.‬‬ ‫משגר בשביל המלך אתם מוכיחין אותו? אמרו לו? הין‪.‬‬
‫שיגר בשבילו‪.‬‬
‫אתא ואייתיב‪.‬‬
‫אמ' ליה שמעון בן שטח‪ :‬ינאי המלך‪ ,‬עמוד על‬ ‫ובא וישב על כסאו בצד שמעון בן שטח‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫רגליך ויעידו בך לפנינו‪ ,‬שאין אתה עומד אלא לפני‬ ‫אמר לו שמעון בן שטח‪ :‬עמוד על רגליך ותן את הדין‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫מי שאמ' והיה העולם‪ ,‬שנ'‪‘ :‬ועמדו שני האנשים‬
‫‪ 8‬אמר לו‪ :‬וכי דנין את המלך?‬
‫אשר להם הריב לפני י"י' (דברים יט ‪.)17‬‬
‫אמ' לו‪ :‬לא כשתאמר אתה‪ ,‬אלא כשיאמרו חביריך‪.‬‬ ‫‪ 9‬פנה לימינו‪ ,‬כבשו הדיינין פניהם בקרקע‪.‬‬
‫פנה לשמאלו‪ ,‬כבשו פניהם בקרקע‪.‬‬
‫פנה לימין‪ ,‬כבשו פניהם בקרקע‪ .‬פנה‬
‫לשמאל‪ ,‬כבשו פניהם בקרקע‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫אמר להם‪ :‬בעלי מחשבות אתם‪ .‬יבוא‬ ‫‪ 11‬בא המלאך וחבטן בקרקע עד שיצתה נשמתן‪.‬‬
‫בעל מחשבות ויפרע מהם‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מיד בא גבריאל וחיב ‌ט[ן] כולן בקרקע‪.‬‬
‫באותה שעה גזרו‪ :‬מלך לא דן ולא דנין אותו‪.‬‬

‫‪ 13‬מיד נזדעזע המלך‪.‬‬

‫אמ' לו שמעון בן שטח‪ :‬עמוד על רגליך ותן‬ ‫‪14‬‬
‫את הדין‪ ,‬שלא לפניי אתה עומד אלא לפני מי‬
‫שאמר והיה העולם‪ ,‬שנ'‪‘ :‬ועמדו שני האנשים‬

‫אשר להם הריב לפני י"י' (דברים יט ‪.)17‬‬

‫‪ 15‬מיד עמד על רגליו ונתן את הדין‪.‬‬

‫הטבלה מעמידה אותנו על מרכיביו הייחודיים של הבבלי‪ ,‬שבהם הוא נבדל בעליל מן הגרסה בתנחומא‪,‬‬
‫ויש לברר מאין באו‪ .‬אם נבדוק אותם אחד לאחד נראה שכולם שובצו בדרכו הייחודית של הבבלי ‪-‬‬

‫‪365‬‬