Page 378 - josephus volume one
P. 378
יאני/סורדוה טפשמ
לכך .אין לדעת אם מיקומו של הפסוק בגרסת הבבלי או בתנחומא עדיף .מכל מקום ,הפסוק הנדרש כאן
הוא רלוונטי במקרה של בוררות בין שתי עמדות ,אך איננו תואם מקרה של האשמה ברצח .יוצא אפוא
שהבבלי שאל אותו ללא עיבוד מן המקור הדמוי־תנחומאי שהכיר.
ד .סעיף ' :10אמר להם :בעלי מחשבות אתם .יבוא בעל מחשבות ויפרע מהם' .מילים אלה נעדרות
מהמקבילה שבתנחומא .גם המרכיב הזה לקוח ממקור תנאי ,הפעם מקור הקשור קשר הדוק לשמעון
בן שטח .בתוספתא (סנהדרין ח ,ג) אנו קוראים:
אמ' (ר') שמעון בן שטח :אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו וסייף בידו .נכנס
מפניו לחורבה ונכנס אחריו .ונכנסתי אחריו ומצאתיהו הרוג והסייף ביד הרוצח ומנטף דם.
נמתי לו :רשע ,מי הרגו לזה? אראה בנחמה אם לא או אני או אתה הרגנוהו .אבל מה אעשה
לך שאין דינך מסור בידי ,שהרי אמרה תורה' :על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת'
(דברים יט .)15אלא יודע מחשבות יפרע מאותו האיש .לא זז משם עד שנשכו נחש ומת.
נראה שהבבלי שאל אמרה זו מהלכה מעין זו שבתוספתא ושיבצה בתוך סיפורו .
ה .המלאך האנונימי של התנחומא ('בא המלאך וחבטן בקרקע') הפך ל'גבריאל' בבבלי (סעיף .)11מלאך
סתם ,החובט אנשים הראויים לעונש בקרקע ,מופיע גם במקור ארץ־ישראלי אחר -אדר"ן נו"א ח .
לעומת זאת הנוסח‘ :בא גבריאל וחבטן בקרקע' הוא ייחודי לבבלי ,ומופיע בו גם במקום אחר (סוטה
יב ע"ב)" ' :ותרא את התיבה בתוך הסוף" (שמות ב .)5כיון דחזו דקא בעו לאצולי למשה [תרגום :כיוון
שראו שביקשה להציל את משה] ,אמרו לה :גבירתנו ,מנהגו של עולם ,מלך בשר ודם גוזר גזירה ,אם כל
העולם כולו אין מקיימין אותה -בניו ובני ביתו מקיימין אותה ,ואת עוברת על גזירת אביך .בא גבריאל
וחבטן בקרקע' .כאן נראה שיש להסיק שהבבלי השתמש במטבע לשון שטבע הוא ,ושהיה חביב עליו,
ועל כן העדיף אותו על פני הגרסה הארץ־ישראלית שהכיר.
תולדות המחקר
האם המקור ששילב יוספוס בקדמוניות על משפט הורדוס לפני הסנהדרין של סמיאס ,מקביל לסיפור
ינאי בבית דינו של שמעון בן שטח? התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת במחקר .חוקרי יוספוס ,שאינם
מרבים להתעמק בה ,נוקטים אחת משתי דרכים .חלקם מתעלמים לחלוטין מקיומה של המקבילה
הקורא האנונימי של כתב היד לספר זה טען ש'יודע המחשבות' ו'בעל מחשבות' אינם ביטויים זהים .מבחינתי מכריע 41
הדמיון בין שני ההיגדים :האל ,המכונה 'יודע מחשבות' או 'בעל מחשבות' ,נפרע מן הנאשמים בסיפור. 42
סיפור זה מתועד גם במכילתא דר"י (משפטים) ,מסכתא דכספא ,כ (עמ' .)327קיסטר ,עיונים באדר"נ ,עמ' ,149הערה 43
158טען שהבבלי שימר כאן (יט ע"א-ע"ב) את הגרסה התנאית הקדומה ,שכן בהקשר של סיפורנו מובנים הדברים טוב
יותר .ואולם אני סבורה שאין זה נכון מבחינה מתודית להעדיף גרסה מאוחרת על פני גרסה קדומה המתועדת לפחות
בשני מקורות תנאיים ,שעדות לה מצויה גם בירושלמי (סנהדרין ד ,יא [כב ע"ב] ,עמ' )1288וגם בבבלי (סנהדרין לז ע"ב).
העובדה שהסיפור על שמעון בן שטח וינאי המלך ,המתעד אמרה זו כאן ,הוא יחידאי מצביעה לדעתי על דרך עבודתו
של עורך הבבלי ולא על קדמותו.
ראו קיסטר ,שם ,עמ' .149–148
367
