Page 382 - josephus volume one
P. 382
יאני/סורדוה טפשמ
בבלי ,סנהדרין יט ע"א-ע"ב תנחומא שופטים ז קדמ' יד 171-176
פנה לימינו כבשו הדיינין פנה לימין .כבשו פניהם בקרקע. ואיש מאלה שהטיחו כלפיו תגובת השופטים:
פניהם בקרקע .פנה לשמאלו פנה לשמאל .כבשו פניהם בקרקע. לפני בואו לא העז מעתה
פסוק:
כבשו פניהם בקרקע. לפתוח בקיטרוג עליו ,אלא העונש לשופטים:
הייתה שתיקה ומבוכה
דברים יט 17 דברים יט 17 (ולא ידעו) מה לעשות. תוצאות נוספות
–
בא המלאך וחבטן בקרקע מיד בא גבריאל וחיבט[ן] לאחר שתפש הורדוס את
עד שיצתה נשמתן. כולן בקרקע. המלוכה הרג את כל אלה שהיו
בסנהדריה ואת הורקנוס עצמו.
מיד נזדעזע המלך ...עמד
על רגליו ונתן את הדין. באותה שעה גזרו .מלך הורדוס נמלט לדמשק.
לא דן ולא דנין אותו.
מן הטבלה עולה בבירור שהסיפור שבתנחומא הוא ודאי מקבילה לאגדת הבבלי .הגיבורים הם אותם
גיבורים (מלך ממלכי בית חשמונאי ,דהיינו ינאי; שמעון בן שטח) ומטבעות הלשון שנעשה בהן שימוש
הן אותן מטבעות לשון ,ואף אותו הפסוק המובא בשניהם .כלומר ,אם יש ביניהם הבדלים מהותיים של
תוכן ,הנה דווקא בעניינים של צורה ולשון דומים השניים דמיון רב .אך אם יש מקום להרהר בשאלה,
האם סיפור משפט ינאי בבבלי הוא מקבילה לסיפור משפט הורדוס אצל יוספוס ,אין כל מקום לטעון
שהסיפור בתנחומא הוא מקבילה לסיפור שאצל יוספוס ,מכיוון שבאחד (יוספוס) מדובר במשפט פלילי
ובאשמת רצח ,ובאחר (תנחומא) במשפט אזרחי בין שניים; וכן משום שבסוף הסיפור בתנחומא מקבל
עליו המלך את הדין ונוהג על פי דברי החכם ,ואילו אצל יוספוס אין הורדוס מקבל עליו את הדין .אם
בדברים אלה אין דמיון בין התנחומא ליוספוס ,הנה דווקא בנקודות אלה מקביל הסיפור הבבלי למה
שמצוי אצל יוספוס :בשניהם מדובר במשפט פלילי של עבד המלך ושניהם נגמרים בכישלונו של בית
הדין לשפוט את המלך בגלל הפחד שהלה מפיל עליהם.
הצעתי היא אפוא שבבסיס סיפורו של הבבלי עמד מקור הדומה לנוסח שהיה בסז"ד האבוד,
ושהשתמר בתנחומא ,ובעלי התלמוד הבבלי עיבדו ושינו אותו על פי מידע שהיה בידיהם .מידע זה
נבע כנראה בעיקר מאותו מקור שיוספוס תחב לתוך קדמוניות יד על משפטו של הורדוס לפני סמיאס
והסנהדרין ,ושהיה מוכר לעורכי הבבלי .העיבוד הבבלי ניכר קודם לכול במשפט הפתיחה ובמשפט
הסיום של הסיפור .במשפט הראשון קובע הבבלי שמדובר ב'כי הא דעבדיה דינאי קטל נפשא ([כמו
המעשה] בעבדו של ינאי המלך שהרג את הנפש)' .קביעה זאת ,השונה כל כך מתיאור האירוע בסז"ד
ובתנחומא ,נובעת כנראה מן התלות במקור היהודי האחר ,שעסק במשפט הורדוס ושימש את יוספוס.
העבד לא זוהה בבבלי עם הורדוס מפני שכאן היה עורך הסוגיה תלוי במקור האחר שלו; במקור האחר,
משמע בברייתא דוגמת הסיפור בתנחומא ,כבר הופיע ינאי המלך (כמו בסז"ד) או למצער 'מלך ממלכי
ראו התיאור של עבודת עורך הבבלי שהובאה למעלה .הטענה שהבבלי הכיר גרסה כלשהי של מקור דוגמת זה המזכיר 5 9
את סמיאס הפרושי (ואף את חברו פוליון) עולה גם מעיון בפרשת תולדות הורדוס שבה עסקתי במקום אחר בספר זה. 6 0
ראו הערך תולדות הורדוס.
371
