Page 379 - josephus volume one
P. 379

‫ןליא לט‬

‫התלמודית‪    ,‬ואחרים נוטים לקבל את הטענה שזוהי מקבילה‪ ,‬כדי שיקל להם לטעון לזרותו ולחוסר‬
‫אמינותו של המקור ששיבץ יוספוס בקדמוניות יד לתוך סקירתו‪ ,‬הנסמכת על דברי ניקולאוס‪    .‬ואולם‬
‫דווקא היסטוריונים של דברי ימי ישראל בימי הבית השני‪ ,‬מקלוזנר בשנות החמישים של המאה העשרים‪,‬‬
‫נטו לדחות את הטענה שמדובר בתיאורים מקבילים של אותו האירוע‪    .‬קלוזנר ואף אורבך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫תיארו את משפט עבדו של ינאי בפני שמעון בן שטח כאירוע היסטורי שהתרחש שנים רבות קודם‬

                                                                                             ‫למשפט הורדוס‪   .‬‬
‫ברור כי מי שטוען שאין מדובר במקבילה פטור מלדון בשני המקורות זה לצד זה‪ ,‬להסביר את‬
‫הדמיון ולהצדיק את ההבדלים ביניהם‪ .‬משימה זו נותרה בידיהם של הטוענים ששני המקורות הם‬
‫מקבילים ומדווחים על אותו האירוע‪ .‬כבר במאה השש עשרה‪ ,‬בהתבסס על הרצאת דבריו של יוספוס‪,‬‬
‫כפי שאלה מדווחים בספר יוסיפון‪ ,‬טען המהרש"א (ר' שמואל אליעזר הלוי איידלס) שיש לזהות בין‬
‫שני הסיפורים‪    .‬רוב החוקרים היהודים הלכו בעקבותיו‪    ,‬מתוך טענה כללית‪ ,‬שאותה ניסח יפה מנטל‪:‬‬
‫‘באמת קשה להאמין שבמשך דור אחד או אפילו שני דורות היה צורך לנזוף בחברי הסנהדרין פעמיים‬
‫שלא יפחדו מלחרוץ דין על עבדו או שלוחו של המלך'‪    .‬חוקרים אלה לא התלבטו בשאלה מה הניע‬
‫את המספר התלמודי שלא להותיר על כנו אף אחד משמות המשתתפים‪ ,‬ואף לעוות את פרטי הסיפור‬
‫ותוצאותיו‪ .‬את הדעה הרווחת ביטא היטב גדליה אלון‪ ,‬כשפסק‪‘ :‬ברם‪ ,‬אם נשים לב לחילופים מעין אלה‪,‬‬
‫המצויים בספרות התלמודית במסורות ההיסטוריות‪ ,‬לא נתמה על האפשרות של חילוף הורקנוס השני‬
‫בראשון'‪    .‬אלון מסביר שהסיפור סופר במקור על הורקנוס השני‪ ,‬כמו אצל יוספוס‪ .‬אצל חז"ל הוחלף‬
‫הלה בהורקנוס הראשון‪ ,‬כלומר ביוחנן הורקנוס‪ ,‬ושחז"ל הרי חשבו שהוא זהה עם ינאי‪    .‬חוקרים בני‬

                                                         ‫דורנו מתקשים לקבל הסבר פתלתל וחד־פעמי זה‪.‬‬
‫מי שחקר עניין זה לעומק ואף ניסה לקבוע מסמרות באופן שבו אירעו החילופים בין הורקנוס‬
‫לינאי היה יהושע אפרון‪ .‬במאמרו המונומנטלי 'שמעון בן שטח וינאי המלך' הוא קבע ש'עלינו לנסות‬
‫ולהבהיר את שורשי התפיסה המרשיעה את ינאי הבולטת דווקא בתלמוד הבבלי‪ ,‬אבל אינה הולמת‬

‫למשל רי'צ'רדסון‪ ,‬הורדוס‪ ,‬עמ' ‪ ;113–108‬מק'לרן‪ ,‬כוח ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪ ;79–67‬צייטלין‪ ,‬המדינה החשמונאית א‪,‬‬                             ‫‪4	 4‬‬
                                                                                                                   ‫עמ' ‪.374–372‬‬  ‫‪	45‬‬
                                                                                                                                 ‫‪	46‬‬
‫למשל לאקיר‪ ,‬ההיסטוריון היהודי‪ ,‬עמ' ‪ ;176‬גודבלט‪ ,‬העיקרון המונרכי‪ ,‬עמ' ‪ ;112‬שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪ ,‬עמ' ‪.231‬‬                  ‫‪	47‬‬
‫קלוזנר‪ ,‬היסטוריה ג‪ ,‬עמ' ‪ ,175–174‬ובעיקר הערה ‪ ;62‬שליט‪ ,‬הורדוס המלך‪ ,‬עמ' ‪ ,358‬הערות ‪ ;153–152‬אורבך‪ ,‬מעולמם‬                        ‫‪4	 8‬‬
                                                                                                                                 ‫‪	49‬‬
                                                                                              ‫של חכמים‪ ,‬עמ' ‪ ,201‬הערה ‪.*112‬‬
                                                                                   ‫קלוזנר‪ ,‬שם‪ ,‬וגם עמ' ‪ ;255–252‬אורבך‪ ,‬שם‪.‬‬       ‫‪	50‬‬
                                                                            ‫ראו אפרון‪ ,‬חקרי התקופה החשמונאית‪ ,‬עמ' ‪.158‬‬           ‫‪	51‬‬
‫למשל‪ ,‬יוסט‪ ,‬היסטוריה א‪ ,‬עמ' ‪ ,252‬הערה ‪ ;1‬דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;77–76‬גייגר‪ ,‬המקרא ותרגומיו‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,94‬הערה ‪ ;2‬שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה א‪ ,‬עמ' ‪ ,276‬הערה ‪ 31‬ועוד‪ .‬מעניינת במיוחד היא נקודת מבטו של קאור‪,‬‬                          ‫‪	52‬‬
‫מעשיות עממיות על צדק‪ ,‬הסבור שאין כל חשיבות היסטורית להבדלים‪ ,‬ודווקא הגרסה הבבלית 'המיתולוגית' לדבריו‬
                                                                     ‫היא העדיפה מבחינת ה'אמת' היהודית והמסר שיש בה‪.‬‬

                                                                                                ‫מנטל‪ ,‬משפט הורדוס‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
‫'חילוף זה אף מצוי כנראה במסורת שבסנהדרין יט א‪-‬ב‪ .‬המעשה אירע לפי מסורת זו בימיו של ינאי המלך‪ .‬אבל ליוספוס‪,‬‬
‫קדמוניות יד ט ג‪-‬ד‪ ,‬אירע בימי הורקנוס‪ .‬נראה אפוא שנתחלף להם הורקנוס השני בראשון‪ ,‬היינו ביוחנן כהן גדול‪ ,‬והרי‬

                                              ‫אמרו ‪ -‬ברכות כט א ‪ -‬הוא ינאי הוא יוחנן'‪ .‬ראו אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬
                                                                            ‫כמו שהדברים מופיעים בערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬

                                                                                                                                       ‫‪368‬‬
   374   375   376   377   378   379   380   381   382   383   384