Page 373 - josephus volume one
P. 373

‫ןליא לט‬

‫העשייה שאינה יראה מן המלך בשר ודם ונכונה לשפוט גם אותו‪ .‬אפשר להסביר את גדולתו‬
‫של שמעון בן שטח בכך שהוא עושה לשם שמים ואינו דואג לגורלו האישי‪ ...‬קריאה חוזרת‬
‫בסיפור מתוך הקשרו מאפשרת לראות בו דוגמא מפתיעה לפער בין תודעת האדם‪ ,‬לפיה הוא‬

                                                    ‫פועל כנציג האל‪ ,‬לבין התנהגותו האנושית‪   .‬‬

‫אם כן‪ ,‬קריאה ספרותית של הסיפור בבבלי גרמה לחוקרים לזהות את ינאי המלך כגיבור החיובי של‬
‫הסיפור ואת שמעון בן שטח כמי שפועל כדי לפאר את עצמו ואינו מציית להלכה או למנהג‪ .‬ואולם סביר‬
‫מאוד שמסקנה זו נובעת מפער שנוצר‪ ,‬כמו שהציעה ורד נעם‪ ,‬בין הסיפור עצמו לבין ההקשר שהוא‬

                                                                      ‫מופיע בו בבבלי‪ ,‬הסותר אותו למעשה‪:‬‬

‫ההעמדה של סיפור שבראשיתו היה עצמאי במסגרת של הסבר לכלל 'מלך‪ ...‬אין דנים אותו'‬
‫הופכת את המסר שלו על פיו‪ .‬אבל אסור ללכת שולל אחרי מעשה העריכה‪ ,‬וצריך להתבונן‬
‫בסיפור עצמו‪ .‬שם ברור לגמרי מי הטוב ומי הרע ‪ -‬כמו בכל הסיפורים‪ ,‬אגב‪ ,‬שבהם ינאי הוא‬
‫הנבל ושמעון בן שטח הוא הגיבור החיובי‪ .‬הסיפור המקורי המשובץ בבבלי משקף כנראה‬
‫עדיין את התפיסה שאכן דנים את המלך‪ .‬הרי עולה ממנו בבירור שהחכמים נענשו על סירובם‬
‫לדון את ינאי! ועוד‪ ,‬המלך בסיפור מצטייר כשליט אלים המכפיף את החוק בכוח הזרוע‪ .‬מולו‬

                                                      ‫עומד חכם אמיץ הדבק בהלכה ובמצפונו‪   .‬‬

‫מתברר אפוא שהסיפור כמות שהוא הוא נטע זר בעולם הבבלי שבו שובץ‪ .‬האם פירוש הדבר שיש‬
‫לסיפור הזה שורשים בספרות התנאית? התמזל מזלנו ושרידי סיפור תנאי מעין זה יצאו לאור לאחרונה‪.‬‬
‫בתשס"ג פרסם מנחם כהנא שרידים ממדרש תנאי עתיק (ספרי זוטא דברים) שהשתמר רק בציטוטים‬
‫בתוך פירושו של הקראי‪ ,‬בן המאה הי"א‪ ,‬ישועה בן יהודה לספר דברים ובשני מקורות עקיפים נוספים‪   .‬‬
‫ישועה ציטט מדרש תנאי זה כדי לפרש את ספר דברים ולפעמים כדי להתפלמס עם החכמים‪ .‬על הפסוק‬
‫‘ ְו ָע ְמדּו ְׁש ֵני ָה ֲא ָנ ִׁשים ֲא ֶׁשר ָל ֶהם ָה ִריב' (דברים יט ‪ ,)17‬המופיע בסיפורנו בבבלי‪ ,‬מביא ישועה את הדברים‬

                                                                                                         ‫האלה‪:‬‬

‫וקאלו פי [ואמרו בעניין] 'ועמדו שני האנשים' (דברים יט ‪ )17‬איצ'אן [גם כן] אפילו המלך‬
                             ‫והדיוט ואורדו מעשה מתסעא [והביאו מעשה נרחב] בינאי המלך‬

                         ‫פי חכם כאן לה מע [בדין שהיה לו עם] עני לפני שמעון בן שטח‪   .‬‬

‫כהנא מניח שישועה מצטט כאן את מדרש ההלכה התנאי‪ ,‬סז"ד‪ .‬לדעתו‪ ,‬קביעתו של ישועה‪ ,‬שעל דברים‬
‫יט ‪ 17‬סופר סיפור (שאותו אין ישועה מביא) על ינאי המלך שעמד לדין יחד עם עני אחד לפני שמעון בן‬

                                                                        ‫לביא‪ ,‬סיפורי שמעון בן שטח וינאי המלך‪ ,‬עמ' ‪.71–70‬‬       ‫‪2	 6‬‬
‫את הדברים כתבה נעם כשקראה וערכה ערך זה‪ .‬למקרה דומה של סתירה בין מגמת הסיפור למגמת הקשרו בסוגיה ראו‬                             ‫‪2	 7‬‬

                                                                                                          ‫הערך תולדות הורדוס‪.‬‬  ‫‪	28‬‬
                                                                                                 ‫ספרי זוטא דברים‪ ,‬עמ' ‪.41-17‬‬   ‫‪	29‬‬
                ‫ראו ספרי זוטא דברים‪ ,‬עמ' ‪ .282‬על הורדוס (עבדו של המלך) והתואר הדיוט ראו בערך תולדות הורדוס‪.‬‬

                                                                                                                                     ‫‪362‬‬
   368   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378