Page 74 - josephus volume one
P. 74
מבוא
'נותנת משקלו זהב לשמים/לבית המקדש' .בספרי נשתמרה המסורת המתארת את כניסתו של טיטוס
לקודש הקודשים .מסורת זו היא ודאי מקדשית באופיה.
ירושלמי
בירושלמי מצויות כמה מסורות הנקשרות בדרך זו או אחרת לכתבי יוספוס .רובן משיקות לעדותו אך
אינן משקפות גרסות מנוסחות של מקור משותף עמו (ראו הערכים תרגום השבעים; בית חוניו [נחוניון];
גפן־גן של זהב בבית המקדש; הנספח שמעון בן קמחית לערך יוסף בן אילם; צלם בהיכל; אלעזר בן
דיניי; התאבדות הכוהנים בעת שרפת המקדש; פתיחת שערי המקדש) 2 ,וחמש בלבד הן מקבילות
ספרותיות או מכילות כנראה גרעין ספרותי המשקף מקור משותף או קרוב (ראו הערכים הניצחון על
ניקנור; 2יוחנן ובת הקול; יוסף בן אילם; ולצדם שלשול קרבנות התמיד בתוך הערך מלחמת האחים
החשמונאים; וכן אגריפס/ינאי וקרבנות הנזירים ,שני סיפורים העשויים לייצג עיבוד מרחיק לכת של
המסורת המוכרת מיוספוס אבל ההקבלה אינה ודאית) 2 .מתוכן שתיים (יוחנן ובת הקול; יוסף בן אילם)
מוכרות לנו מהתוספתא 2 ,ולכן מדובר בציטוט תנייני של חומר תנאי ,שבו ,ולא בתלמוד הירושלמי,
נשתמרה המסורת הקדומה 2 .
נמצא ששלוש מסורות בלבד עשויות להיות מקבילות של יוספוס שהגיעו אל הירושלמי ישירות,
2 81מסורת השינויים שהוכנסו בתרגום השבעים (מגילה א ,ח [עא ע"ד]) ,שיסודה כבר במכילתא דר"י (בא ,מסכתא דפסחא
יד) ,אינה מקבילה לסיפור המסגרת של יוספוס על יצירתו של תרגום זה ,הנשען כשלעצמו על איגרת אריסטיאס (ראו
בערך תרגום השבעים) .האגדה התנאית (לאור שמות התנאים הנחלקים בפרטיה) על נסיבות ההקמה של בית נחוניון/
חוניו ( ירושלמי ,יומא ו ,ג [מג ע"ג-ד] ,עמ' )590משיקה רק באופן שולי ביותר ,בנקודה של דרשת הכתוב בישעיהו יט,
לעדות יוספוס (ראו בערך בית חוניו) .אשר לגפן־גן הזהב ,הירושלמי הוא מקור חז"ל היחיד הקושר את אגדת הגן עם
הגפן של בית המקדש ,ועליו מבוססת השערתה של דפנה ברץ ,שבשם הגפן לפי סטראבון המצוטט אצל יוספוס מהדהדת
אגדת הגן הפלאי של חז"ל .מכל מקום ,מקבילה ספרותית עם יוספוס ודאי אין כאן (ראו בערך גפן־גן של זהב בבית
המקדש) .המסורת על בן קמחית בירושלמי (יומא א ,א [לח ע"ד] ,עמ' )563–562תלויה במקור תנאי בצירוף תוספת
עריכה ,וההקבלה ליוספוס מסתכמת בשמה של הדמות (ראו בנספח לערך יוסף בן אילם) .העדות על הצלם בהיכל
(סוטה ט ,יד [כד ע"ב]) ,שמקורה תנאי כעולה מהתוספתא (סוטה יג ,ו) ,עוסקת בבת הקול שנשמעה במקדש ולא בפרשה
ההיסטורית שמספר יוספוס (ראו בערך צלם בהיכל) .התרגום 'ברה קטולא' שמציע הירושלמי (סוטה ט ,ט [כד ע"א] ,עמ'
)947לכינוי שבמשנה עשוי לרמוז לדמות שהוכרה גם ליוספוס ,אך אין כאן סיפור מקביל (ראו בערך אלעזר בן דיניי).
המוטיב של מסירת מפתחות המקדש לשמים סמוך לחורבנו הראשון (שקלים ו ,ג [נ ע"א] ,במקרה זה אין המדובר במקור
תנאי ,שכן הוא נמסר בתערובת של ארמית גלילית ועברית ונעדר מקבילה תנאית) מוכר גם באגדות חורבן המוסבות
על הבית השני במקורות אחרים .במקורות ההם סופרה גם מסורת משותפת עם יוספוס בדבר התאבדות הכוהנים .אבל
המסורת בירושלמי בפני עצמה אינה מקבילה ליוספוס (ראו בערך התאבדות הכוהנים בעת שרפת המקדש) .הברייתא
על פתיחת שערי ההיכל מאליהם (יומא ו ,ג [מג ע"ג-ע"ד] ,עמ' )590מקבילה בתוכנה לאחד האותות של יוספוס ,ונראה
שביסוד שני המקורות עומד מקור פלוויאני (ראו בערך פתיחת שערי המקדש).
2 82אשר לניקנור ,מדובר במקור קרוב אך לא משותף ממש .בערך הניצחון על ניקנור העלינו שהירושלמי שאב ממקור קרוב,
אך לא זהה ,למקורו העברי של מק"א ,ואילו יוספוס השתמש במק"א בתרגומו היווני.
283הניצחון על ניקנור (ירושלמי ,תענית ב ,יג [סו ע"א] ,עמ' ;717מגילה א ,ו [ע ע"ג] ,עמ' ;)743יוחנן ובת הקול (ירושלמי,
סוטה ט ,יב [כד ע"ב] ,עמ' ;)949יוסף בן אילם (ירושלמי ,יומא א ,א [לח ע"ד] ,עמ' ,562מגילה א ,ט [עב ע"א] ,עמ' ,753
הוריות ג ,ד [מז ע"ד] ,עמ' ;)1425והמעשה בשלשול קרבנות התמיד ,שהוא גלגול מעובד של המעשה במלחמת האחים
המוכר מיוספוס ומהבבלי (ירושלמי ,ברכות ד ,א [ז ע"ב] ,עמ' ;33תענית ד ,ו [סח ע"ג] ,עמ' ( )731ראו בערך מלחמת
האחים החשמונאים).
2 84יוחנן ובת הקול (תוספתא ,סוטה יג ,ה); יוסף בן אילם (תוספתא ,כיפורים א ,ד).
285להרחבה בעניינה של הבחנה זו ראו תת־הסעיף הבא.
63
