Page 508 - Tel Hai Book
P. 508

‫‪  506‬יעל זרובבל‬

‫גבורה ושל טרומפלדור כסמל נתמכה בפעולות הנצחה שהתפתחו במשולב ברמה‬
‫הארגונית הממסדית וברמה הוולונטרית העממית ויצרו 'עומס הנצחתי' בזיכרון‬
‫הלאומי‪ 3.‬כך נוצרו אתרי זיכרון ייחודיים שהנציחו את מגיני תל חי בזמן ובמרחב‪:‬‬
‫יום הזיכרון השנתי בי"א אדר‪ ,‬חצר תל חי והמצבה בדמות 'האריה השואג'‪,‬‬
‫שהייתה ציון דרך חשוב בהיסטוריה של אנדרטאות לאומיות בארץ‪ 4.‬אתרי זיכרון‬
‫אלה שימשו בסיס ליצירה תרבותית עשירה בחברה היישובית‪ .‬כפי שמעידים גם‬
‫מאמרים שנכללו בקובץ זה‪ 5,‬היצירה התרבותית כללה שירים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬מחזות‬
‫לנוער‪ ,‬כרזות ואמנות פלסטית‪ ,‬טקסי זיכרון ומסורת חדשה של עלייה לרגל‬
‫לתל חי שגיבשו את משמעותו של המיתוס ואת מעמדו המרכזי של טרומפלדור‬

                                                                          ‫בהקשר זה‪.‬‬
‫הנצחתו של טרומפלדור כ'דמות אגדית' ביטאה את ההערצה של בני דורו‪,‬‬
‫את ייחודו בעיניהם ואת רצונם לראות בו מודל עממי חדש של גיבור יהודי‬
‫מודרני הממשיך את שלשלת הגבורה היהודית מימי המכבים‪ ,‬יוחנן מגוש חלב‪,‬‬
‫מצדה ובר‪-‬כוכבא‪ 6.‬כינויו 'הגיבור הגידם'‪ ,‬שהיה נפוץ בתקופת היישוב ובשנות‬
‫המדינה הראשונות‪ ,‬נתן ביטוי להערצת נחישותו שלא לאפשר למומו להגביל את‬
‫הקריירה הצבאית שלו‪ ,‬את מחויבותו לעבודה חקלאית או את פעילותו הציבורית‬
‫כציוני עד ליומו האחרון‪ .‬מילותיו האחרונות שהפכו לסיסמה‪' ,‬אין דבר‪ ,‬טוב למות‬
‫בעד ארצנו'‪ ,‬חיזקו לא רק את דימויו כגיבור וכפטריוט אלא גם את המשמעות‬
‫הקולקטיבית של פרשת תל חי כמייצגת עידן חדש שבו מימוש החזון הציוני של‬
‫התיישבות יהודית בארץ האבות יהיה כרוך בקורבנות דם‪ 7.‬לצד הבנייתו של‬
‫טרומפלדור כ'גיבור על' בין חללי תל חי עלתה גם הנצחה של שתי הנשים שנפלו‬

‫לדיון בהתפתחות ההנצחה של תל חי כמיתוס והפולמוסים הפוליטיים סביבו ראו ספרי‪:‬‬                    ‫	‪3‬‬

‫‪Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israel National Tradition,‬‬               ‫	‪4‬‬
                                                                                              ‫	‪5‬‬
‫‪ ;Chicago, IL 1995‬על המושג 'עומס הנצחתי' (‪ )commemorative density‬ראו‪ :‬שם‪,‬‬                     ‫	‪6‬‬
                                                                           ‫עמ' ‪.215 ,24 ,9–8‬‬
                                                                                              ‫	‪7‬‬
‫א' שמיר‪ ,‬הנצחה וזיכרון‪ :‬דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון‪ ,‬תל אביב ‪,1996‬‬
‫עמ' ‪ ;25–22‬מ' עזריהו‪ ,‬במותם ציוו‪ :‬אדריכלות בתי הקברות הצבאיים — השנים הראשונות‪,‬‬

                                                                 ‫תל אביב ‪ ,2012‬עמ' ‪.12–10‬‬
‫ראו מאמריהם של מולי ברוג‪ ,‬אמיר גולדשטיין‪ ,‬סמדר סיני‪ ,‬עוזי אלידע‪ ,‬דן פורת ורוני שריג‬

                                                                                    ‫בכרך זה‪.‬‬
‫על מורכבות השימוש במונח 'אגדה' בהקשר לטרומפלדור‪ ,‬ראו‪ :‬י' זרובבל‪' ,‬בין "היסטוריה"‬
‫ל"אגדה"‪ :‬גלגולי תל חי בזיכרון העממי'‪ ,‬ד' אוחנה ור' ויסטריך (עורכים)‪ ,‬מיתוס וזיכרון‪:‬‬
‫גלגוליה של התודעה הישראלית‪ ,‬ירושלים ‪ ,1997‬עמ' ‪ .201–189‬על הצגתו כגלגולם המודרני‬

                            ‫של גיבורי העבר‪ ,‬ראו‪ :‬זרובבל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.92 ,88–85‬‬
‫על התקבלותן של מילותיו האחרונות של טרומפלדור אצל בני דורו ראו גם מאמרו של עמית‬
‫עסיס‪ ,‬ועל השוואתו של טרומפלדור לגיבורים מרטילוגים אחרים ראו מאמרו של עוזי אלידע‬

                                                                                    ‫בכרך זה‪.‬‬
   503   504   505   506   507   508   509   510   511   512   513