Page 509 - Tel Hai Book
P. 509

‫יוסף טרומפלדור‪ :‬בין סמל לאומי לדמות פולקלורית  ‪507‬‬

‫בתל חי‪ 8,‬והנצחה קולקטיבית של שמונת הנופלים שטרומפלדור כלול בתוכה‪,‬‬
‫כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתוב על מצבת האריה השואג‪ .‬היסוד הקיבוצי של‬
‫זיכרון תל חי התחזק בשנות החמישים כאשר שמו של היישוב היהודי‪ ,‬שנבנה‬
‫על יסודות היישוב הערבי ח'אלסה‪ ,‬שונה מ'קרית יוסף' (על שם טרומפלדור)‬
‫ל'קריית שמונה'‪ 9.‬כפי שמעיד המחקר ההיסטורי ואף מאמרים שונים בקובץ זה‪,‬‬
‫לא היתה אחידות בהשגות על הלקח ההיסטורי של הגנת תל חי או על המשמעות‬
‫הפוליטית של המיתוס בתקופת היישוב או לאחר קום המדינה‪ ,‬והבדלים אלה אף‬
‫הביאו למאבקים חריפים יותר על הזכות ההיסטורית לאמץ אותו או ההשלכות‬

                                                         ‫הפוליטיות של משמעותו‪10.‬‬
‫מאמר זה מתמקד בניתוח הרפרטואר ההומוריסטי שהתפתח סביב דמותו‬
‫של טרומפלדור ובוחן את משמעותו בזיקה להנצחתו הקנונית בתרבות הזיכרון‬
‫הציוני ובהקשר הפוליטי הרחב של תמורות ביחס לאתוס הלאומי שהנצחה זו‬
‫ייצגה‪ .‬ניצני ההומור התגלו כבר בשנות הארבעים בקרב בני הדור הצעיר‪ ,‬אותן‬
‫שנים שבהן התגלו גם ביטויי ספק ביחס להבניית המיתוס ומשמעותו‪ ,‬כפי שצוין‬
‫במבוא לקובץ זה‪ .‬ההומור והספקות המשיכו להתפתח בקרב צעירים ילידי הארץ‬
‫וחניכי בתי הספר הממלכתיים הכלליים משנות השישים ואילך‪ .‬מאמר זה מתמקד‬
‫בהתייחסויות הומוריסטיות לדמות הגיבור ולמיתוס תל חי משנות השבעים ואילך‪.‬‬
‫הטקסטים ההומוריסטיים‪ ,‬שהיו לאחד מהסממנים של יצרנות תרבותית סביב‬
‫המיתוס‪ ,‬התכתבו עם דמותו האגדית של גיבור תל חי גם כאשר הביעו עמדה‬
‫ספקנית או חתרנית כלפי המיתוס‪ .‬בעוד היבטים אחרים של האירוע ההיסטורי‬
‫והתפתחות המיתוס סביבו זכו לדיון נרחב‪ ,‬נותר חקר הפולקלור ההומוריסטי‬
‫שצמח סביבו מוגבל‪ 11.‬אפשר להניח שההימנעות מלחקור נושא זה נובעת מגישה‬
‫אליטיסטית למחקר תרבותי ומהסתייגות מאופיים 'הנמוך' של חומרים אלה‪,‬‬
‫אך התעלמות מהם מתכחשת לתופעה שהתפתחה בתגובה למיתוס וממשיכה‬

                                                       ‫ראו מאמרה של סמדר סיני בכרך זה‪.‬‬         ‫	‪8‬‬
‫דמותו של טרומפלדור אומנם האפילה על האחרים בהנצחות טקסיות וביצירות הקשורות‬                      ‫	‪9‬‬
‫לי"א באדר‪ ,‬כמו גם בהנצחות מרחביות‪ .‬חיפוש דיגיטלי מגלה כי בקרוב לשלושים יישובים‬
‫בארץ קיים רחוב על שם 'טרומפלדור' או רחוב על שם 'יוסף טרומפלדור' (בנהריה גם‬                    ‫‪	10‬‬
‫שכונת טרומפלדור)‪ ,‬בהשוואה לקרוב ל‪ 20-‬יישובים שבהם נקרא רחוב על שם 'תל חי' ושני‬                ‫‪	11‬‬
‫יישובים שבהם קיים רחוב י"א באדר‪ .‬גם בהנצחה המוסדית בולט טרומפלדור שעל שמו‬
‫נקראים מוזיאון (בית יוסף)‪ ,‬גלריה‪ ,‬שני בתי ספר‪ ,‬בית קפה ומסעדה‪ .‬לניתוח הפרקטיקה‬
‫הקולקטיבית של שיום מספרי שאליה משתייך השם 'קריית שמונה'‪ ,‬ראו‪ :‬י' זרובבל‪' ,‬הנצחה‬
‫מספרית ושיום העבר‪ :‬זיכרון ושכחה במרחב הציבורי בישראל'‪ ,‬ע' דהאמשה וי' שוורץ‬

  ‫(עורכים)‪ ,‬שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל‪-‬פלסטין‪ ,‬תל אביב ‪ ,2018‬עמ' ‪.223–191‬‬
‫נ' רוגל‪ ,‬תל חי‪ :‬חזית ללא עורף‪ ,‬תל אביב ‪ ;1979‬זרובבל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪ .95–84‬ראו גם‬
‫מאמריהם של מאיר חזן‪ ,‬אמיר גולדשטיין‪ ,‬אביבה חלמיש‪ ,‬יוסי לונדין ופאבל פוקז'יבינסקי‬

                                                                                    ‫בכרך זה‪.‬‬
                    ‫דיון מוקדם בטקסטים ההומוריסטיים הופיע בספרי‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.177–167‬‬
   504   505   506   507   508   509   510   511   512   513   514