Page 516 - Tel Hai Book
P. 516
514יעל זרובבל
של טרומפלדור כגיבור במעמד של נכה ,ובנוסח השני גם את סמל 'העברי החדש'
בהתייחסות אליו כאל 'עולה חדש' מרוסיה .הנוסח השני גם מדגים את השימוש
ההומוריסטי באסטרטגיית ה ִעכשּוו ביצירת האנלוגיה בין המחרשה ,אחד מסמלי
תל חי ,לכלי רכב של עולים חדשים שהיו זכאים בהנחות מיסוי32.
המעבר מהצגת הזרוע הקטועה כסמל גבורה לסממן של נכות הופיע כבר
בפולקלור הומוריסטי של תנועות הנוער לגבי דור החלוצים .בעוד התיאור הקנוני
של החלוץ הציוני מציג אותו כמי שבידו האחת אחז ברובה ובשנייה במחרשה,
במקרה של טרומפלדור התיאור הותאם למצבו הייחודי' :בידו האחת אחז ברובה
ובמחרשה' ,ובכך תרם להאדרה נוספת שלו מעבר לחלוצים האחרים .תנועות
הנוער שינו את התיאור הקנוני של החלוץ לגרסה הומוריסטית שתיארה אותו
כש'בידו האחת אחז ברובה ובמחרשה ,ובשנייה אישה' ,מתוך רצון לערער על
הצגת החלוצים כמי שחייהם התמקדו באידיאלים חברתיים ולהתייחס אליהם
במקום זה כאנשים בשר ודם .כאשר גרסה הומוריסטית לתיאור טרומפלדור
המשיכה ברוח זו היא הוסיפה לתיאור הקנוני שלו נוסחים חלופיים' :ביד השנייה
היה גידם' או 'ביד השנייה היה גיבור' 33.תוספות אלה רמזו שהגידמות פגעה
בגבריותו של טרומפלדור (נבצר ממנו לחבק אישה כמו שעשו חבריו) ,ורמזו על
הקשר הלשוני בין 'גיבור' ל'גבר' שהעצים את הפגיעה בדימויו .נוסח אחר ,בעל
אופי וולגרי יותר ,השתמש בתיאור הקנוני של טרומפלדור בתוספת התבדחות
על מובן הפשט של ניב מיני עממי לאוננות' :בידו האחת אחז ברובה ובמחרשה,
וברגל הוא "עשה ביד" ' .את הבדיחה הזאת סיפר לי בחור כבן שלושים ,ששירת
כקצין בצבא הקבע ,באופן ספונטני ולא במסגרת ריאיון פורמלי .בדיחות אחרות
על מוטיב הגידמות ששמעתי ממרואיינים התבססו על ביצוע תנועות גוף שהדגימו
את הבעייתיות שניצבה לפני טרומפלדור בשל מוגבלותו הפיזית .הדגמות אלה
הוצגו כתשובות לשאלות שהציבו מספרי הבדיחה' :איך היה טרומפלדור מוחא
כפיים?' או 'איך היה טרומפלדור מסמן "אחרי"?' .ההתייחסות לסימון 'אחרי'
משמעותית יותר מבחינת השלכותיה על מעמדו של טרומפלדור כמודל :קציני
על חשיבות המחרשה בהנצחת תל חי בשירים ובספרות ,והדגשתה על ידי תנועת 3 2
הפועלים ,ראו :זרובבל (לעיל ,הערה ,)3עמ' .156–153ההשוואה בין המחרשה למכונית 3 3
נעשתה בתקופה של מודעות חברתית ופוליטית גוברת על הטבות שניתנו לעולים חדשים
מול הטענות של עולים מארצות המזרח על קיפוח היסטורי שלהם בשנות החמישים
והשישים.
בראיונות שמעתי גרסאות של הנוסח המקברי שמיוחס לזרועו הגדועה של טרומפלדור,
כשהן מותאמות למנגינות של שירים שונים ('איש היה בישראל' על בר-כוכבא' ,אל
החורש הקרוב' ,ו'מעוז צור ישועתי') .בדיחה מוזיקלית מקברית נוספת שינתה את מילות
השיר 'ימין ושמאל' ל'ימין בלי שמאל' .לפי עדות המרואיינים ,הפולקלור הזה היה מוכר
למי שהיו חברים בתנועות נוער בשנות החמישים והשישים ,אך קרוב לוודאי ששורשיו
קדומים יותר.
