Page 344 - מגילות קומראן א

‫בריאן שולץ‬

‫ובין 'בני יפת'‪' ,‬אשור' ו'הכתיים' – הם 'בני חושך' (שם‪ ,‬שורות ‪ – )7–6‬יתחיל השלב השני של‬ ‫‪332‬‬
‫המלחמה האסכטולוגית‪ .‬רמז לכך נמצא כבר בטור א‪ ,‬שורה ‪' :8‬ו[בני צ]דק יאירו לכול קצוות‬
‫תבל הלוך ואור עד תום כול מועדי חושך' – מכאן שהשמדת הרשעה לא תגיע בשלב זה ל ִקצה‪.‬‬
‫גם העובדה שבני יפת ואשור מופיעים שוב בשלב מאוחר יותר של התיאור (טור ב‪ ,‬שורות‬
‫‪ )14–12‬מלמדת כי מלחמת הכתיים לא תהיה סופם של אויבי בני אור‪ .‬השמדתם מתוארת‬

‫בהמשך‪ ,‬בטור ב‪.‬‬
‫בשלב השני תהיה מלחמה שתימשך ארבעים שנה ולא יום אחד‪ .‬אחרי מלחמת הכתיים והקרב‬
‫הגדול יעלו בני אור לירושלים (טור א‪ ,‬שורה ‪ )3‬וישלטו במקדש‪ 69.‬באותו זמן‪ ,‬כנראה באותה‬
‫שנה‪ ,‬בגלל המצב המשופר בירושלים ובמקדש‪ ,‬ומפני שלממשלת הכתיים לא תהיה אפשרות‬
‫למנוע את הדבר‪ ,‬יצטרפו שאר שבטי ישראל לשלושת השבטים‪ ,‬לוי‪ ,‬יהודה ובנימין‪ .‬לא מוסבר‬
‫מדוע אז יהיו השבטים מסוגלים או מעוניינים להתאחד עם שלושת השבטים‪ ,‬או מאין הם יבואו‪.‬‬
‫ייתכן שהניצחון הגדול הוא שיעורר תקווה להשבת מלכות ישראל ויוכיח ששלושת השבטים‬
‫הללו הם נבחרי האל‪ .‬הסבר אפשרי אחר הוא שהכיבוש יסלק את הכוח הפוליטי או הצבאי‬
‫שימנע עד אז מיתר השבטים לעלות לארץ‪ 70.‬בכל אופן כיוון שהשבטים הללו יצטרפו להמשך‬

‫המלחמה (טור ב‪ ,‬שורות ‪ ,)8–7‬ברור שהם יתאחדו עם שלושת השבטים‪.‬‬
‫יום הניצחון הגדול ב'יום מלחמתם בכתיים' (טור א‪ ,‬שורה ‪ )11‬ב'מדבר ירושלים' (שם‪ ,‬שורה‬
‫‪ ,)3‬יום הניצחון של 'בני לוי ובני יהודה ובני בנימין' (שם‪ ,‬שורה ‪ )2‬בעזרת 'יד אל הגדולה'‬
‫(שם‪ ,‬שורה ‪ ,)14‬הוא היום שיאפשר אפוא את חזרתם של בני אור לירושלים‪ ,‬למקדש ולשלטון‪,‬‬
‫ושיוביל לאיחוד מחדש של כל בני ישראל‪ .‬לא ברור אם המונח 'יום' (שם‪ ,‬שורות ‪,11 ,10 ,9‬‬
‫‪ )12‬משמש בהקשר זה בהוראתו המילולית הפשוטה או בהוראה אחרת‪ 71.‬אי־בהירות קיימת‬
‫גם באשר לאורכם של הגורלות – אם כולם יחד יימשכו יום אחד או שמא רק הגורל השביעי‪.‬‬
‫בכל אופן אין מדובר על מלחמה שתימשך שנים‪ ,‬אלא מספר ימים‪ .‬נוסף על כך 'יום' זה יסמן‬
‫את תחילת מלחמת ארבעים השנים‪ 72.‬ובארבעים שנה אלו (חוץ מיום הקרב הראשון) יילחמו‬
‫כל שבטי ישראל יחד‪ .‬המלחמה לא תימשך לאורך כל ארבעים השנים האלו‪' :‬בשני השמטים‬

‫‪ 69‬בתחילת טור ב (שורות ‪ )6–1‬מופיע תיאור של סדר עבודת המקדש‪ ,‬המשמרות והמעמדות; ראו‪:‬‬
‫ח' וא' אשל‪' ,‬מעמדות במגילת המלחמה ומשמעותם לבירור השקפות אנשי קומראן בשאלת מימון התמיד'‪,‬‬
‫ז' ספראי‪ ,‬א' פרידמן וי' שוורץ (עורכים)‪ ,‬חקרי ארץ‪ :‬עיונים בתולדות ארץ ישראל מוגשים לכבוד פרופ'‬
‫יהודה פליקס‪ ,‬רמת־גן תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;224–223‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪H. & E. Eshel, ‘4Q471 Fragment ;)4‬‬

‫‪1 and Ma‛amadot in the War Scroll’, J. Trebolle Barrera & L. Vegas Montaner (eds.), The Madrid‬‬

‫‪Qumran Congress (STDJ, 11), II, Leiden 1992, pp. 611–620‬‬

‫‪ 7 0‬כפי שמתואר ביחזקאל לט‪ ,‬כה; ראו‪ :‬דייוויס (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)38‬עמ' ‪ ,114‬הערה ‪.8‬‬
‫‪ 71‬ראו גם את שימוש המילה 'יום' בטור טו‪ ,‬שורה ‪ ;2‬טור יז‪ ,‬שורה ‪ ;5‬טור יח‪ ,‬שורות ‪.13 ,5‬‬
‫‪ 7 2‬קריאה זאת של סדר המלחמה שונה מקריאת רוב החוקרים‪ .‬ידין‪ ,‬דייוויס ופלוסר סברו ששבעת הגורלות‬
‫של השלב הראשון של המלחמה יימשכו שש שנים; ראו‪ :‬ידין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ;261–254‬דייוויס‬
‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)38‬עמ' ‪ ;28–24‬פלוסר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)65‬עמ' ‪ .451–46‬למעשה רק ון־דר־פלוך הבחין‬
‫ששבעת הגורלות יימשכו רק יום אחד‪ ,‬אף על פי שהוא טען שהיום הזה בא בסוף ארבעים השנים; ראו‪:‬‬
‫ון־דר־פלוך (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪ .21–20‬דייוויס‪ ,‬שלא הבין היטב את תהליך המלחמה‪ ,‬טען שטור א‬
‫החליף את תחילתו המקורית של טור ב‪ ,‬וזאת בניסיון להסביר בין היתר את הסתירות שנגרמו מהבנתו את‬
‫תהליך המלחמה; ראו‪ :‬דייוויס (שם)‪ ,‬עמ' ‪ .26–25‬על פי השחזור של תהליך המלחמה המוצע כאן היצירה‬

‫אחידה יותר ממה שסבר דייוויס‪.‬‬