Page 185 - ורד נועם סופי לאתר
P. 185

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫הרחקות הטומאה וחיובי הטהרה מחיי החולין‪ ,‬והוציאה מפשוטו כל מקור‬
‫מקראי המצווה על שמירת טהרה בחיי היומיום‪ 496.‬לפנינו כאן הגילוי המפורש‬
‫ביותר של מדיניות הלכתית זו‪ .‬בעוד התורה מצווה במפורש על שילוח מצורעים‬
‫מכל מושבות ישראל‪ ,‬קובעת ההלכה התנאית שאין מקום להרחקת שום טמא‪,‬‬
‫חמור ככל שיהיה‪ ,‬ממושב החולין של ישראל‪ .‬חכמים עמדו על כך שמרחב‬
‫החיים היומיומי של ישראל לא יהיה מוגבל כלל ועיקר בענייני טהרה‪ ,‬אפילו‬
‫כשמדובר במתים ובמצורעים‪ .‬לפיכך יצרו שיטה חדשה ונועזת‪ ,‬שדחקה את כל‬
‫מרחב החיים הישראלי הרלוונטי להרחקת טמאים אל תוך גבולות ירושלים‪.‬‬
‫אפשר שחז"ל הסתמכו על השקפה ולפיה הטהרה הנדרשת ממחנה ישראל‬
‫במדבר נובעת ממציאות המשכן בתוכו‪ ,‬ולא מהיותו מושב בני ישראל (ראו‬
‫במדבר יט יג‪ ,‬כ)‪ .‬לפיכך הורו שדינו חל על ירושלים‪ ,‬מקום המקדש‪ ,‬ולא על‬

                                                     ‫מושבות ישראל האחרים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬המקורות שסקרנו מלמדים‪ ,‬שבדומה להלכה הקומראנית‪ ,‬הטו אף‬
‫התנאים את הכף לכיוון המקראי המתון‪ ,‬המתיר לטמא מת שהייה ב'מחנה'‬
‫ומרחיק אותו מן הקודש בלבד (במדבר יט)‪ ,‬והצמידו פירוש מצמצם לפרשה‬
‫המקראית המחמירה (במדבר ה)‪ .‬אלא שיש הבדל גדול באופן שבו תרגמו‬
‫שני הקורפוסים הללו את מרחבי הקדושה והחולין המקראיים‪ .‬המרחב הקדוש‬
‫הגרעיני המזערי‪ ,‬שממנו משולחים גם הטמאים הקלים ביותר‪ ,‬הוא לשיטת הכת‬
‫ירושלים כולה‪ ,‬ואילו חז"ל צמצמו את המרחב המקודש הגרעיני האסור לכל‬
‫טמא למקדש בלבד‪ .‬אצל חז"ל ירושלים היא דווקא המרחב המרבי לשילוח‪,‬‬
‫ממנו משתלח רק הטמא החמור ביותר — המצורע‪ ,‬ואילו ההרחקה המרבית של‬
‫הכת היא מכל היישובים כולם — ‘עריכמה'‪ ,‬שאצל חז"ל אין להם כל מעמד‬
‫לעניין הרחקת טומאה‪ .‬ועוד‪ :‬אצל הכת לא מצינו אלא שני מרחבים בלבד‬
‫לעניין שילוח טמאים‪‘ :‬עיר המקדש' ו'עריכמה'; ואילו חז"ל תחבו אל בין מרחב‬
‫הקדושה (לשיטתם‪ ,‬המקדש) ומרחב החולין (לשיטתם‪ ,‬ירושלים) המקראיים‬

                      ‫מעין מרחב ביניים‪‘ :‬מחנה לויה'‪ ,‬הלוא הוא הר הבית‪497.‬‬
‫חלוקה פנימית משוכללת מעין זו קיימת אצל חז"ל גם בין הנטמאים‬
‫לסוגיהם‪ .‬מגילת המקדש הותירה בעינה את הרחקת הזב והמצורע של במדבר‬

                                                                         ‫‪ 	496‬ראו נעם‪ ,‬טהרה‪.‬‬
‫‪ 4	 97‬לדעת הלבני‪ ,‬מדרש‪ ,‬עמ' ‪ ,25-22‬נבע שינוי זה מהרחבת המקדש בימי הורדוס‪ ,‬שהבחינה‬
‫את 'הר הבית' כמתחם לעצמו‪ .‬הלבני סבור ששרידים של מינוח עתיק וחלוקת מרחבים‬

  ‫מוקדמת יותר ניכרים גם בתוך ספרות חז"ל‪ .‬אני מודה לפרופ' שעיה כהן על הפניה זו‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 175‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190