Page 188 - ורד נועם סופי לאתר
P. 188
פרק ב
הקושי שבהנחה שטמא מת היא טומאה קלה יותר .אמת ,טומאתם של כל טמאי
השבעה האחרים ראשונית מזו של טמא המת ,שכן כולם (מצורע ,זב וזבה ,נידה
ויולדת) טמאים בגופם ממש ,ואילו טמא המת נטמא באופן משני ,מכוח מקור
טומאה שמחוצה לו (המת) .אבל היא הנותנת ,דווקא משום כך בולטת החומרה
היתרה שייחס הכתוב לטומאתו .זוהי טומאת שבעה היחידה שמקורה מחוץ
לגופו של האדם הנטמא ,הטומאה המשנית היחידה שיש בה כוח לטמא אדם
אחר 508,והיחידה הדורשת את טקס הטיהור המורכב והמסתורי באמצעות הפרה
האדומה (כלשון המדרש‘ :טעון הזאה שלישי ושביעי') 509.מקורה של טומאה
זו ,הלוא היא טומאת המת עצמו ,היא היחידה המטמאת באהל בלא מגע .סברה
זו ,שטמא מת דווקא חמור מהאחרים ,אכן מתקבלת ,והסוגיה מציעה קל וחומר
חלופי510.
יתירה מזו ,היתרו של טמא המת להיכנס להר הבית עומד בניגוד גמור לפשט
המקרא .לעיל ראינו שבתורה עצמה ניכרת שניות :במקום אחד משולח טמא
מת מן המחנה כולו (במדבר ה ,במדבר לא) ובאחר הוא נשאר במחנה ישראל
(במדבר יט) .אבל היתר כניסה למתחם מקודש ודאי מנוגד לרוח הכתובים כולם
(ראו במדבר יט יג ,כ) ואין לו זכר במקרא.
ה II 5טמא מת והמת עצמו
יש אפוא מקום לתמוה על הקולה המופלגת הנוהגת בטמא מת .התמיהה
מתעצמת כשאנו מתבוננים במקומה של טומאת המת עצמו בסולם הטומאות.
ברשימת ‘עשר קדושות' מדורג המת עצמו כאמור בדרגת הטומאה החמורה
ביותר ,יחד עם המצורע ,ומשולח מירושלים כולה ואפילו מערי חומה .רשימה
זו בפרק א במסכת כלים היא אחת משלוש רשימות‘ :אבות הטומאות' (משנה
א-ד)‘ ,עשר טומאות פורשות מן האדם' (משנה ה) ,ו'עשר קדושות הן' (משנה
ו-ט) .אם נתבונן בשתי הרשימות הנוספות ,נגלה הקבלה מלאה בינן לבין
רשימת ‘עשר קדושות' בנוגע למקומם של מת וטמא מת בתוכן:
א‘ .אבות הטומאות' (כלים א א-ד) — הרשימה מונה קבוצות של אבות
הטומאה לפי דרגת חומרתם ,מן הקל אל החמור 511.אמת המידה לקביעת
508ראו במדבר יט כב.
509מצד אחר ,בפרק הראשון מניתי בפשט הכתוב כמה מאפיינים המבחינים את טומאת המת
דווקא לקולה .עניין זה יידון להלן .ראו גם לעיל ,פרק א ,ד.
510מטמא שרץ לזב ולא מטמא מת לזב.
511ברשימה זו לא נזכר במפורש מניין הדרגות בהייררכיית הטומאה ,אבל בפרטן אתה
] [ 178
